המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 21.7.15.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.
ראשית, אין חולק כי הדוח נמסר לידי המבקש במעמד עריכתו, כך שלא הייתה כל מניעה מהגשת בקשה להישפט במועד. המבקש מסביר כי לא הגיש בקשה במועד מאחר ואיבד את הדוח.
טענה מסוג זה אינה יכולה להתקבל כמצדיקה הארכת מועד. ראשית, המדובר במחדל של המבקש עצמו, אשר במעט תשומת לב יכול היה להמנע ממנה. אין מדובר במי ש"נשרף ביתו" חס וחלילה או פקד אותו אסון אחר אשר גרם להשמדת הדוח, אלא במי שהתרשל וגרם לאובדן. שנית, המבקש יכול היה להקטין את הנזק, לפנות למשטרה לבירור וקבלת הנחיות ולקבל העתק הדוח לשם הגשת בקשה מתאימה. יתרה מכך, המבקש יכול היה להגיש בקשתו לבית המשפט לאחר קבלת הודעה בדבר צבירת פיגורים הנשלחת לכל אזרח בחלוף מועד התשלום אולם הוא לא עשה כן ופנה לבית המשפט רק בחודש מאי, כעשרה חודשים לאחר מועד קבלת הדוח.
טענות דומות כבר נדחות לא אחת בידי בתי המשפט וראו לדוגמא רע"פ 1260/09 עאטף שלבי נ' מדינת ישראל.
אולם מעבר לסיבה זו, שדי בה כדי להצדיק דחיית הבקשה, המבקש אף לא שכנע כי קיים חשש ממשי לעיוות דין במקרה זה. תגובתו הראשונית של המבקש בפני השוטר הייתה "אפשר לעשות לי משהו אחר? זה פעם ראשונה שאני נוסע במהירות". המדובר בראשית הודאה אם לא למעלה מכך. גם בבקשה בפניי לא ביסס המבקש חשש כנדרש. המבקש טוען "על סמך ייעוץ משפטי" לכשלים רבים בדוח, אולם אינו מוסר גרסה משלו לאירוע, דבר המדבר בעד עצמו. מעבר לכך, מרבית טענות המבקש כנגד הדוח אינן רלוונטיות. המדובר במכשיר מדידה מסוג ממל"ז ולא מכשיר דבורה אליו יכולות להתייחס חלק מהטענות, וחלק אחר של הטענות אינו נכון כלל ואינו עולה בקנה אחד עם הדברים שרשם השוטר בדוח.
לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה להארכת המועד.
ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ו, 17 יוני 2016.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת