המ"ש 6557-10-14,המ"ש 6560-10-14

בפני שתי בקשות להארכת מועד במסגרתן מבוקש כי לגבי שני הדוחות אליהם מתייחסות שתי הבקשות יאריך בית המשפט את המועד להישפט.

מדובר בשני דוחות שעניינם נהיגה במהירות העולה על המותר כאשר הרכב בו בוצעה העבירה צולם והודעה נשלחה לבעל הרכב, למבקש, על פי כתובתו הרשומה והמעודכנת במשרד הפנים.

המבקש אמנם מאשר כי הדוחות נשלחו למענו הרשום והמעודכן בתקופה הרלבנטית במשרד הפנים אולם הוא הוא טוען כי בפועל, הוא לא התגורר במען זה במועד בו נשלחו הודעות התשלום, אלא התגוררה שם חמותו.

עוד נטען כי אף שהרכב רשום על שם המבקש לא הוא אשר נהג ברכב בשני המועדים בהם בוצעו העבירות הנטענות שכן הרכב, אף שכאמור רשום על שמו, מצוי בחזקתה של עובדת בחברה אשר בבעלותו של אביו של המבקש.

כן הוסבר ע"י ב"כ המבקש כי הדוחות שולמו על ידי המבקש באיחור (בתאריכים 27.11.13 ו- 12.12.13 ) מאחר והמבקש לא קיבל אותם במועד והם צברו קנסות פיגורים.

עוד טען המבקש כי משכרה של העובדת שהחזיקה ברכב נוכה סכום הקנס בגין שני הדוחות (בחודשים נובמבר 2013 ודצמבר 2013) אלא שהתברר לו כי הדוחות גם נושאים נקודות והדבר פוגע ברישיון הנהיגה שלו.

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 נדרש לבקשת שפיטה המוגשת באיחור ומפנה לתנאי סעיף 229(ה) בשינויים המחוייבים, קרי, שכנוע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים הנלווים לה, שמעתי את טיעוני המבקש באמצעות בא כוחו, המבקש בעצמו והמצהירה מטעמו ואת עמדת ב"כ המשיבה בדיון שהתקיים בפני, ונתתי דעתי לכל המסמכים לרבות האישורים שצורפו לאחר מועד הדיון, לא מצאתי טעם לאי הגשתה של הבקשה להישפט ע"י המבקש שבפני במועד.

לא מצאתי כי הדוחות לא התקבלו ע"י המבקש בשל נסיבות שלא היו תלויות בו שכן היה עליו לעדכן את כתובתו במשרד הפנים על פי מענו העדכני או לכל הפחות, לדאוג לקבל את דברי הדואר הנשלחים אליו למענו הרשום.