המ"ש 5936-12-14 מדמוני נ' מדינת ישראל ואח'

1. בעקבות החלטתי האחרונה מ- 21.07.15 הגישה המשיבה בקשה נוספת.

2. לאחר עיון בבקשה ובמסמכים המצורפים כן ביתר ההחלטות שכבר ניתנו בתיק, הנני מוצא מקום להבהרת הדברים ומתן החלטה נוספת זו.

3.הליך זה התחיל ב- 22.12.14 עם הגשת בקשה להארכת מועד להישפט.

4. מדובר ב- דו"ח מצלמה שנשלח לתאגיד ( בעלי הרכב ) , בו עבד כנראה המבקש, שהוסב על שמו על פי תצהירו.

5. ב"כ המבקש טענה כי "המשרד" שילם את הקנס, כולל פיגורים, עבור המבקש למרות , שהוא לא קיבל הודעת התשלום אבל בפועל, הוא טוען כי "אין זה המבקש שעבר העבירה".

6. המבקש מוסר בתצהירו כי הוא הראה את הודעת התשלום , שקיבל, בסך 1.125 ₪ ( קנס ופיגורים) למזכירה, והיא אמרה "שלא צריך לדאוג . היא תטפל".

7.ביום 06.01.15 הגיבה המשיבה כי אומנם תמוהה כי עכשו טוען המבקש כי לא עבר את העבירה אבל כאשר לא מצאה אסמכתא להסבה , הסכימה לבקשה.

8. נוכח תגובה זו, החליט ביהמ"ש ב- 07.01.15 לקבלת הבקשה והורה על הסבת ה- דו"ח ושיגור הודעת קנס למבקש.

9. ביהמ"ש סבר כי בהחלטה זו הסתיימה הטיפול בתיק.

10. אלא, ביום 25.06.15 ( אחרי 6 ח') הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקש , בה מתבקש לקבוע דיון בבקשה עקב "סירוב" (?) המשטרה לשלוח הודעת תשלום למבקש.

11. באותו יום ניתנה הוראה לקבלת תגובת המשיבה.

12. נוכח תגובת המשיבה, ניתנה החלטה נוספת מיום 21.07.15 , בה הוריתי לראש מפנ"א להגיב לנטען בבקשה ואם לא תתקבל תשובה מספקת, לא יהיה מנוס מלקבוע דיון.

13. נוכח קבלת הבהרת הנני נותן החלטה זו.

14. מדובר ב- דו"ח מהירות מ- 05.05.10.

15. ביום 23.06.10 קיבלה המשטרה תצהיר מהמבקש, לפיו " ביום 05.05.10 נהג ברכב מס' 99-122-63 ומבקש לרשום הודעת תשלום מס' 38501083034 על שמו".

16.ה- דו"ח הוסב על שמו בספרי המשטרה, שוגר לו הודעת קנס בדואר רשום ביום 22.06.10 וה- דו"ח "נסגר באמצעות תשלום הקנס ( כולל פיגורים) ביום 24.03.11".

17. עולה – איפוא – כי נבצרה מהמשטרה לשלוח הדעת קנס נוספת מהטעם הפשוט כי ה- דו"ח כבר הוסב על שמו ונסגר בתשלום כבר לפני 4 שנים.

18. נוכח כל המתואר לעיל, חבל מאד שנדרש ביהמ"ש לכל כך הרבה מלאכה "מיותרת" בתיק זה, הנני קובע כי אין כבר כל צורך בהסבת ה- דו"ח על שם המבקש ו/או הנפקת כל הודעת קנס נוספת וכי ה- דו"ח יישאר " סגור ומסוגר" במשטרה, ובכך מסתיים טיפול ביהמ"ש בנדון.