המ"ש 3798-11-14 ח'יר נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

1. המבקש עותר להארכת המועד להגשת בקשה להישפט בגין 4 הודעות תשלום קנס.

2. המבקש טוען כי במועד ביצוע העבירות הרכב לא היה בחזקתו, שכן הוא נמכר אך טרם עבר בעלות במשרד הרישוי, אף שנחתם זכרון דברים לפיו החזקה ברכב הועברה לידי אחר.

3. בתמיכה לטענתו צירף המבקש את זכרון דברים שנערך בינו לבין " כפיר סוכנות רכב בע"מ" ת.פ 514663558 (להלן: "המגרש"). בהתאם לזכרון הדברים, המגרש קיבל לידו את הרכב ביום 17.03.13 בשעה 11:30 והתחייב לשאת באחריות ממועד זה "לדוחות, עבירות, כביש 6, או כל דבר אחר שיפגע במוכר".

4. עוד ובנוסף, המבקש צירף טופס העברת הבעלות שבוצעה מאוחר יותר. בהתאם לטופס זה, העברת הבעלות בוצעה ביום 08.10.13 לידי צד שלישי, מר אלימן דיב (להלן: "הקונה").

5. אין ספק שמועד ביצוע העבירות היה לאחר חתימת זכרון הדברים אך בטרם העברת הבעלות על שם הקונה במשרד הרישוי.

6. המבקש טוען כי הוגשו על ידו מספר בקשות מפורטות למשטרה לצורך ביטול הודעות תשלום הקנס והסבתם על שם המגרש אולם, פניותיו נדחו. המבקש טוען כי לפניות אלו הוא צירף את זכרון הדברים ואישור העברת הבעלות ואף ציין כי הוא פנה לבעל המגרש אשר מסר לו שהרכב נמכר לצד שלישי, הוא הקונה.

   דיון והכרעה

7. חזקת אחריות בעל הרכב נקבעה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 לפיה:

   "(א)נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.