המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
|
3453-02-15
02/04/2015
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקשת:
סוניה סולימן ניסים
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, שהגישה המבקשת לביהמ"ש ביום 12.2.15 בגין דו"ח שניתן על עבירה של נהיגה במהירות מופרזת מיום 14.2.14 (הודעת תשלום קנס מס' 90502900450).
מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם המבקשת.
טיעוני הצדדים
לטענת המבקשת, ביום 16.2.14 נשלחה אליה הודעת תשלום קנס מקורית, אך לדבריה הקנס המקורי לא הומצא לידיה בתוך המועד החוקי לתשלומו או להישפט בגינו. ביום 20.8.14 נשלחה למבקשת הודעת תשלום קנס ותוספת פיגורים אשר נתקבלה בידיה ביום 8.9.14 או בסמוך לכך. עם קבלת הודעת הקנס הנוספת, פעלה המבקשת להסבת הודעת תשלום הקנס המקורי מול המשיבה. ביום 22.10.14 הודיעה המשיבה כי היא דוחה את בקשת המבקשת להסבת הקנס בטענה כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד החוקי להסבת הקנס.
עוד טענה המבקשת, כי הרכב אמנם רשום על שמה, אולם במועד ביצוע העבירה נהג ברכב מר יוחאי ניסים (להלן: "הנהג"), ועל כן מבקשת הסבת הדו"ח אליו.
לבקשה צורפו העתק הודעת תשלום הקנס המקורי, העתק הודעת תשלום קנס ותוספת פיגורים, מכתב המבקשת למפנ"א הנושא תאריך 16.9.14, תגובת מפנ"א מיום 22.10.14, תצהיר המבקשת ותצהיר הנהג.
המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שמעיון במערכת הדותן עולה כי דו"ח ברירת משפט מקורי נשלח למבקשת בדואר רשום ביום 26.2.14 (דואר רשום מס' RR012746700H4), דהיינו במסגרת המועדים הקבועים בחוק. לפיכך, משלא הוגשה בקשה להישפט/להסבה במסגרת המועדים הקבועים בחוק, אין למבקשת להלין אלא על עצמה.
לתגובה צורף העתק מסמך ממערכת הדותן.
דיון והכרעה
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.
א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.
ב. האם עלול להיגרם למבקש עיוות דין.
ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.