המ"ש
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
141-04-15
15/05/2015
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
מבקשים:
שריף אבו ספיה
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה, האחד מחודש 4/13 והשני מחודש 9/14.
לגבי שני הדוחות העלה המבקש טענות דומות, כי לא קיבל את הדוחות, כי לא נהג ברכב ולאחר בדיקה מצא כי את זהות הנהגת.
מתגובת המשיבה עולה כי לגבי הדוח משנת 2013 הגיש המבקש בקשת הסבה, הצהיר כי הוא זה שנהג ברכב ואף שילם את הקנס ! המשיבה צירפה העתק מתצהירו הקודם של המבקש מחודש מאי 2013 בו קיבל אחריות על הנהיגה והעבירה וכאמור אף שילם את הקנס.
מהאמור לעיל עולה כי הבקשה דנן לא באה אלא להסיר את רוע הגזירה של הסנקציה שנקט כנגד המבקש משרד הרישוי, לפי שיטת הניקוד. מעיון במחשב עולה כי המבקש הגיש בקשה דומה בקשר לדוח נוסף לבית המשפט בצפת.
כל הבקשות זהות, ומצורף תצהיר תצהיר לאקוני בו מקבלת עליה נהגת אחרת את האחריות לעבירה.
משנשמט הבסיס תחת טענותיו של המבקש באשר לאחד הדוחות, לא אוכל לתת אמון בטענותיו באשר לדוח הנוסף, ואין מנוס כי התקיימו במקרה דנן הנסיבות אליהן כיוון בית המשפט המחוזי בדברים הבאים:
"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו.
ע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.
מוגשות בפניי בקשות רבות מסוג זה, דומות האחת לשנייה, וברוב המקרים לא ניתן לסתור את טענות המבקש כי לא הוא שנהג ברכב, וזאת על אף שמהנסיבות "עולה ריח" של בקשה שנועדה אך ורק לצרכים כאמור. במקרה דנן, לאור האמור לעיל, מובן כי דין הבקשות להידחות.
מאחר והוברר כי מדובר בבקשות בלא בסיס, אני מחייב את המבקש בהוצאות הבקשות, בסכום צנוע של 1,000 ₪ בלבד, לתשלום תוך 50 יום.