המ"ש
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
|
13002-11-16
18/01/2017
|
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם
|
| - נגד - |
מבקשת:
צ.י.א הסעות ומאפה בע"מ
עו"ד גולני
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשות להישפט בגין 15 עבירות קנס, שהנן ברירות משפט.
עובדות המקרה
הודעות תשלום הקנס שבנדון, נערכו כנגד רכב המבקשת (להלן – הדו"חות) ועניינם, נהיגה במהירות מופרזת, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
המבקשת לא הגישה בקשות להישפט בגין הדו"חות האמורים, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילמה את הקנסות.
טיעוני הצדדים
היום, עותרת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשות להישפט, מהטעם שבמועד העבירה, היה הרכב בחזקתו של עובד לשעבר בחברה, מר ג'וני דגן, שצבר לחובתו מספר רב של דו"חות, מגורמים שונים, אך מסרב ליטול על עצמו את האחריות בגינם.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הודעות תשלום הקנס נשלחו אל כתובתה הרשומה של המבקשת והוחזרו בציון "לא נדרש", דהיינו, הומצאו כדין.
לטענת המשיבה, המבקשת איחרה בהגשת הבקשות להישפט, מבלי שהציגה כל טעם המצדיק שיהוי זה ובשל כך, יש לדחות את הבקשה, תוך שהיא מפנה להחלטות במספר פסקי דין בסוגיה זו.
דיון והכרעה
סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".