ביסאן נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט, בגין דו"ח מס' 10103112867 שניתן כנגד המבקש ביום 28.2.10, בשעה 15:29, בגין עבירה שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית (סמל הסעיף 6577), בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

המדובר בדו"ח שנמסר לידי המבקש במועד ביצוע העבירה.

המבקש טוען כי לאחר קבלת הדו"ח, הגיש למשטרת ישראל בקשה לביטול הדו"ח במועד, וביום 06.12.10 נענה על ידי משטרת ישראל כי בקשתו לביטול הדו"ח נדחתה, וכי תשלחה אליו הודעת תשלום קנס מחודשת ויצורף לה ספח בקשה להישפט.

העתק המכתב ממשטרת ישראל מיום 06.12.10 צורף כנספח ב' לבקשה.

לטענתו, חרף האמור, לא קיבל הודעת תשלום קנס מחודשת, וזאת עד שביום 10.16 קיבל במפתיע מכתב דרישה לתשלום כפל קנס מהרשות האכיפה והגבייה בגין הדו"ח.

המבקש מציין כי מיד לאחר שקיבל את מכתב הדרישה לתשלום כפל קנס, פנה למשטרת ישראל מספר פעמים בבקשה לביטול הדו"ח מהטעם שלא קיבל במועד את הודעת תשלום הקנס המחודשת ומאחר שהעבירה התיישנה, אולם בקשתו נדחתה. ומכאן הבקשה שבפנינו.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון

סעיף 229(א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו " תשלום הקנס" קובע כדלקמן:

"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה: