ג'נשוילי נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

1.למבקש נרשמה הודעת קנס שעניינה נהיגה במהירות מופרזת ביום 24.5.16. הודעת הקנס נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש ביום 9.6.16. הודעת הקנס חזרה בציון "לא נדרש". עם זאת, הודעת הקנס שולמה ביום 13.3.17..

2.המבקש טוען כי מצילום החומר עולה אמנם כי הודעת הקנס חזרה בציון "לא נדרש" אולם במשלוח נפלו פגמים שכן לא מצוינים פרטי עובד דואר, תאריך משלוח וכיו"ב. בנסיבות אלה יש לקבל את הבקשה ולאפשר למבקש למצות טענותיו בנוגע להודעת הקנס.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הודעת הקנס נדרשה על ידי המבקש או מי מטעמו ושולמה ביום 13.3.17 ומהווה כיום הרשעה חלוטה.

דיון והכרעה

4. דין הבקשה להידחות. גם אם נניח לצורך הדיון כי הפגמים במשלוח דבר הדואר אינם מאפשר להסתמך על "חזקת ההמצאה" הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, ברור כי לא ניתן לקבל טענה על אי ידיעת המבקש אודות הודעת הקנס משעה שהקנס מושא הודעת הקנס שולם כבר ביום 13.3.17. תשלום הקנס מטיל על המבקש את הנטל להסביר כיצד אינו יודע על הודעת הקנס ומאידך שילם – המבקש או מי מטעמו – את הודעת הקנס. אם לא המבקש הוא ששילם את הקנס ומטעם זה הוא מבקש להאריך לו את המועד להישפט על המבקש להסביר מי שילם את הקנס ואם התשלום היה בידיעתו או בהסכמתו. המבקש אינו מסביר בבקשה כיצד מתיישבת טענתו בנוגע לאי ידיעה על הודעת הקנס עם תשלום הקנס מושא ההודעה. הוא אינו מפרט מי שילם את הקנס ואם התשלום נעשה בידיעתו או בהסכמתו או שמא הדבר לא היה בידיעתו וכיצד אירע שאדם משלם קנס שנרשם לחובת המבקש וגורם בכך לחיובו בדין והכל ללא ידיעת המבקש או הסכמתו. בהיעדר טיעון ברור בנקודות אלה אינני יכול לקבל את הבקשה וזאת גם אם אניח כאמור כי לא ניתן להסתמך בנסיבות המקרה על "חזקת ההמצאה".

5.הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ז, 10 מאי 2017, בהעדר הצדדים.