הלון נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על איסור שימוש ברכבו של המבקש לאחר שבנו, עו"ד תומא הלון (להלן: "הנהג"), נהג ברכב כשהוא נחשד שהוא נוהג ברכב כשהוא לכאורה שיכור.

הנהג נעצר לאחר שנתפס נוהג במהירות של 155 קמ"ש (לאחר הפחתה) בכביש 70.

השוטר, עורך הדו"ח, ציין כי עם הנהג היו נוסעים נוספים וכאשר ניגש אל הנהג הבחין כי מפיו נודף ריח חזק של אלכוהול. הוא נטל את מפתחות רכבו של הנהג וזימן ניידת נוספת לבדיקת החשד כי הנהג נוהג בשכרות.

בדיקת "הנשיפון" שנערכה לנהג אכן איששה את החשד כי הוא שיכור.

הנהג עוכב לצורך עריכת בדיקת "ינשוף".

השוטר מציין כי הנהג לא שיתף פעולה והחל לצעוק על השוטרים.

כמו כן ציין השוטר כי תוך כדי ניסיון לבצע בדיקת נשיפה, שמע את חבריו של הנהג אומרים לו "אל תנשוף חזק, לאט לאט".

השוטר הסביר לנהג את משמעות הסירוב לבצע בדיקת נשיפה וציין בפניו כי יראו אותו כמי שנהג בשכרות ואת העונשים הצפויים כתוצאה מכך.

חומר הראיות ביחס לעבירת השכרות נתמך בדוחות השוטרים שנכחו במקום ובדו"ח שמילא השוטר ביחס להפעלת מכשיר ה"דבורה" ביחס למהירות שיוחסה לנהג.

ומכאן שקיימת תשתית ראייתית לכאורית לביסוס האישומים לנהג וזאת בניגוד לנטען על ידו.

באשר לשאלה שעל הפרק בעניין איסור השימוש, העבירות שעבר הנהג לכאורה הינן עבירות חמורות.

עם זאת שמעתי את אביו של הנהג היום והתרשמתי כי בנסיבות העניין אין הצדקה להותיר את איסור השימוש המנהלי המנהלית על כנו וניתן יהיה להסתפק בקיצור התקופה עליה הורה הקצין הפוסל וזאת משום שהתרשמתי כי קמה למבקש ההגנה הקבועה בסעיף 57 ב' פקודת התעבורה.

המבקש הצהיר בפני ואני מאמין לו כי כך עשה כי עשה כל אשר ניתן לאל ידו כדי למנוע ביצוען של עבירות.

עם יורשע הנהג בעבירות המיוחסות לו, ובעת הזאת עומדת לו חזקת החפות, הוא ייתן בוודאי את הדין על כך.

המבקש, הוא אביו, עשה את הנדרש ממנו על מנת למנוע את העבירות.

עם זאת, בשים לב לשותפות השימוש ברכב סבורני כי ראויה תקופת צינון מסוימת וקיימת מידה מסוימת של אחריות של המבקש.

בנסיבות אלו האחריות של המבקש קיימת, אם כי יש כאמור לקצץ את תקופת הפסילה וכך אני מורה.

אני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש ומעמיד אותה על 15 יום מיום שנתפס הרכב.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.