הלוי נ' עמר

החלטה

ביום 9/1/2014 הגישה התובעת כתב תביעה בסדר דין מהיר, כנגד הנתבעת.

ביום 24/2/2014, הגישה הנתבעת כתב הגנה.

ביום 3/3/2014 הגישה התובעת, בקשה למתן פס"ד חלקי, ולקביעת מועד לדיון.

בו ביום, ניתנה החלטת כב' השופטת קרן אניספלד, המורה להביא הבקשה בפני רשם.

הבקשה בפני... ונתונה בה החלטתי זו.

הבקשה לקביעת דיון נדחית, באשר על עניין זה מופקדת המזכירות, המונחית בהוראות עבודה והנחיות לביצוע עבודתה.

ממילא, נוכח המועדים המתוארים לעיל - בכלל, ואלו הקבועים בתקנה 214י - בפרט, אין כל דחיפות מיוחדת המצדיקה הגשת בקשה לסעד זה.

הבקשה למתן פס"ד חלקי, נדחית אף היא מן האמור להלן.

תקנה 214א בתקסד"א, בפרק ט"ו1 שעניינו בתובענות בסדר דין מהיר מגדירה מהו "בית-משפט", "...וכן רשם של בימ"ש שלום לעניין סמכויות הנתונות לו לפי כל דין, כשאין הענין מחייב אחרת".

הגדרת בימ"ש שונתה בתיקון מס' 7 של תקסד"א.

קודם לכן, הייתה ההגדרה אחרת ("שופט לרבות רשם של בימ"ש שלום, כשאין העניין מחייב אחרת").

השינוי מכוון לכך, כי יש להתחשב "בעניין" האמור לעיל ולקבוע אם אין מתחייב אחרת מהסמכות הכללית המסורה לרשם.

הבקשה ליתן פס"ד חלקי, אינה אלא בקשת ביניים.

עפ"י תקנה 214י"א, העיתוי לדיון בבקשות ביניים הוא במסגרת ישיבה מקדמית.

הגם שרשם מוסמך לקיים ישיבה מקדמית, עפ"י תקסד"א, ובכלל זה להחליט בעניינים המפורטים בתקנה 214י"א (4) ["לדון בבקשות ביניים..."] הרי שלו אעשה כן, תיווצר התפלגות לעניין דרכי הערעור על החלטות ביניים:

ערעור על החלטת רשם ידון בבימ"ש בה הוא מכהן ואילו ערעור על החלטת שופט בבימ"ש המחוזי (כמתחייב מסעיפים 52(ב) ו-96 (ב) [חוק בתי המשפט נוסח משולב].

אפשרות זו אינה רצויה כלל וממילא תחטא להליך סדר הדין המהיר שתכליתו לברר בפרק זמן קצוב וקצר יחסית, תובענה אשר הוגשה בסדר דין זה.

בנוסף לכל אלו, אין מסמכותי העניינית לדון בתובענה לגופו של עניין.

הכרעה בבקשה למתן פס"ד חלקי תהא מנוגדת לסמכות העניינית האמורה, באשר תחייב היא הכרעה בשאלות העובדתיות העולות מהבקשה למתן פס"ד חלקי.