הכרעת דין וגזר דין בתיק תיק צבאי 113/13

על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדר ללא רשות מיחידתו, גדוד חיר xxxx, מיום 02/01/2011 ועד יום 09/04/2013, שהם 829 ימים.

ניתנה והודעה היום, א' אייר תשע"ג, 11/04/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

גזר דין

הנאשם, רס"ל (מיל') א.מ, נותן את הדין בגין היעדרות משירות מילואים בן עשרים ושלושה (23) ימים אליו נקרא. ההיעדרות הסתיימה בחלוף שמונה מאות עשרים ותשעה (829) ימים, בהתייצבותו.

הנאשם נמנה עם מערך המילואים מאז שנת 1997, לאחר שסיים את שירותו הסדיר בחטיבת גולני, כחובש קרבי. בתפקיד זה שירת גם בשירות המילואים, במשך תקופות בלתי מבוטלות עד שנת 2010. בכללן, כפי שהעיד וכפי שמוצא ביטוי בתדפיסו האישי, נטל חלק גם במבצע "חומת מגן". בשנת 2010, לטענתו עקב "תקופה פרועה" בחייו, איבד מוטיבציה להמשך שירות מילואים. הדברים מתיישבים עם הנמסר על ידי גורמי יחידתו. אף שטען, כי הגיע לסיכום עם שליש היחידה כי לא ישתתף עוד בתעסוקות הרגילות של הגדוד, הדברים אינם מוכרים לבעלי התפקידים הרלוונטיים. למעשה, בחקירתו הנגדית, הסכים הנאשם כי שירות המילואים אכן "לא התאים לו", באותה תקופה. מאז, לפני כשנה לערך, נישא לרעייתו. נולדה לו בתו, התינוקת, כיום בת שישה (6) חודשים. התא המשפחתי כולל גם את שני ילדיה הגדולים יותר של רעייתו, מנישואים קודמים. האב הביולוגי אינו תומך כלכלית במשפחה, והנאשם מסתייע כלכלית במשפחתה של אשתו.

התביעה ביקשה להחמיר עם הנאשם, עקב ההימנעות, במפגיע, מלהגיע לשירות המילואים, ונוכח משך ההיעדרות. הסנגור, מנגד, הדגיש את הכאתו של הנאשם על חטא, את קבלת האחריות היום, בהזדמנות הראשונה, ואת החשש לפגיעה בחניכיו של הנאשם בעבודתו כמטפל במעון לנוער שלאחר אשפוז פסיכיאטרי.

לאחר שקילת הדברים, לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור להימנע מהשתת מאסר כלשהו על הנאשם, וכן להימנע מפגיעה בדרגתו. אין ספק, כי הנאשם עשה דין לעצמו, ממניעיו באותה עת. הנאשם יכול היה להסגיר עצמו זמן רב לפני שעשה זאת בפועל, ולשוב לתרומה סדורה למערך המילואים, כשאיפתו כיום. ההיעדרות חותרת תחת מעמדו הפיקודי, משכך מחייבת השתת מאסר ושלילת דרגות. מנגד, אין להתעלם מתרומתו רבת השנים במערך המילואים. ביום פקודה, יש לשקול לזכותו את שירותו המועיל בתפקידים קרביים, בסדיר ובמילואים.

באיזון שבין השיקולים, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. עשרה (10) ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו בתיק זה.
2. ארבעים וחמישה (45) ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), לבל יעבור כל עבירה שעניינה היעדר מן השירות שלא ברשות או איבוד קשר עם היחידה.
3. הנאשם יורד לדרגת טוראי.

לא מצאתי להיעתר לבקשתו של הנאשם, כפי שנשמעה במהלך הקראת גזר הדין, לדחות את ריצוי העונש בכשלושה - ארבעה חודשים כדי לאפשר את עבודתו עד סיום שנת הלימודים הנוכחית. המדובר בתקופה ממושכת, הנאשם עצמו לא סבר, בחקירתו הראשית, כי יפוטר מעבודתו. עם זאת, אמליץ בפני מפקד בס"כ xxx לשקול בחיוב מתן חופשה לנאשם במהלך ריצוי העונש, על מנת שיוכל להסדיר את ענייניו אל מול מקום העבודה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום, א' אייר תשע"ג, 11/04/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

העתק נכון מן המקור