הכרעת דין בתיק תיק צבאי 921/12

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו, XXX, מיום 12/02/2012 ועד יום 03/08/2012, בסך הכל  174 ימים, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏24/09/12 , ‏ח' תשרי תשע"ג , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________

שופט

גזר - דין

הנאשם, טוראי ר.א, הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, על כי נעדר מיחידתו במשך 174 ימים, עד למעצרו.

הנאשם התגייס לצה"ל בחודש אוגוסט 2011. הוא מיועד לשרת כנהג משא, מתדפיסו ניתן ללמוד, כי היה במסלול של קד"ץ נהיגה. לחובת הנאשם מספר הרשעות לא מבוטל בדין משמעתי, ובכלל כן בגין היעדרויות מן השירות, שאחת מהן בת 30 ימים. מן התדפיס האישי עולה, כי לנאשם ניתנו הקלות ת"ש מן הסיבה "משפחתית-רפואית".

מדוח ביקור מפקד מחפש שהוגש לבית הדין (ת/2) עולה, כי בסמוך לאחר תחילת היעדרותו של הנאשם, עוד בחודש פברואר 2012, נערך ביקור בביתו של הנאשם, והוא מסר כי יגיע למחרת היום לבסיסו, אך לא עשה כן עד אשר נעצר לבסוף למעלה מחמישה חודשים לאחר מכן.

יאמר עוד, כפי שיפורט בהמשך הדברים, כי הוגשו על ידי ההגנה מסמכים רבים הנוגעים לנסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם, כפי שאף העידה עליהם אמו - גברת נורית ארליך אלפסי.

התובע המלומד, במסגרת עתירת התביעה לעונש, הפנה לנסיבות החומרה הנוגעות להיעדרותו של הנאשם, ובכלל כן - לכך שקדמו להיעדרות ממושכת זו  4 היעדרויות עליהן הורשע בדין משמעתי, לכך שבמהלך הביקור שנערך בביתו מסר כי ישוב ליחידתו אך לא עשה כן, לייעודו כנהג משא, תוך שהיעדרותו הממושכת של הנאשם מן השירות פגעה בכשירות יחידתו ולכן שנעצר עם סיום היעדרותו. בנסיבות אלה עתרה התביעה לכך שעל הנאשם יושת עונש מאסר בפועל העולה על מחצית תקופת היעדרותו, כאשר יש בו, כך לגישת התביעה, להלום את כלל נסיבותיה של העבירה ונסיבותיו של הנאשם.

הסנגורית המלומדת עתרה לכך שבית הדין יקל באופן של ממש בעונשו של הנאשם, תוך שהטעימה כי ברקע היעדרותו של הנאשם מן השירות ניצבו נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות עד מאוד עמן נדרש הנאשם להתמודד באופן יום-יומי, ואשר נוגעות הן למצב רפואי קשה במיוחד של אם הנאשם, בה הוא תומך באופן קבוע, והן למצבה הכלכלי הסבוך של משפחתו. ההגנה עתרה לכך שעל הנאשם יושת עונש מאסר בפועל בן 55 ימים, תוך שציינה כי הטלתו של עונש כאמור תאפשר לנאשם לשהות עם משפחתו ביום הכיפורים הקרוב.

הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירה ומסר כי היא לא תישנה.

כידוע, חובת שירות הביטחון הינה חובת בעלת חשיבות עליונה נוכח המציאות בה מתקיימת מדינת ישראל (ראו, לדוגמא, ע"פ/26/68; ע/33/11). להיעדרות ממושכת זו אף קדמו היעדרויות קודמות עליהן נתן הנאשם את הדין בדין משמעתי. רשויות הצבא אף מצאו ליתן לנאשם הקלות נוכח הנסיבות המשפחתיות הקשות עמן הוא מתמודד. בהיעדרותו של הנאשם פגע הוא ביכולת יחידתו להכשירו כנהג משא ולהיעזר בו לשם מילוי משימות היחידה והצבא. אין להתעלם אף מכך שהיעדרותו של הנאשם הסתיימה רק עם מעצרו, וכי כבר בראשית היעדרותו נוצר עמו קשר, במסגרתו מסר כי ישוב במהרה ליחידתו, אך לא עשה כן.

לצד נסיבות אלה לחומרה, באתי לכלל דעה, לאחר בחינת כלל הראיות, לרבות עדות אם הנאשם בפני בית הדין, כי נסיבותיו המשפחתיות החריגות והסבוכות עד מאוד של הנאשם, היו קשורות באופן של ממש לביצוע העבירה, וכי יש לשקול אותן בעת בחינת חומרת העבירה בנסיבותיה. אמו של הנאשם לוקה בבריאותה בצורה חמורה ביותר. היא סובלת מנכות. מעדותה בפני בית הדין ואף מן המסמכים הרפואיים והמסמכים הסוציאליים שהוגשו בעניינה של המשפחה ניתן ללמוד, כי היא נדרשת לטיפול ולסיוע צמודים. מן הראיות עלה, כי אם הנאשם מתקשה עד מאוד בתנועה ושוהה זמן משמעותי במהלך היום במיטה תוך שהיא מתקשה לבצע פעולות יום-יומיות. על רקע מצבה של האם, אף משולמת לה קצבת ביטוח נכות, אשר כפי שנמסר, הינה הכנסתה היחידה של משפחת הנאשם, הסובלת ממצוקה כלכלית, ואשר מצויה בסכנה לפינוי מן הדירה השכורה בה היא שוהה. מצבה של האם נובע ממחלה כרונית קשה עמן היא מתמודדת מזה שנים. לצד מחלה זו אף לקתה האם במהלך השנים במחלות קשות אחרות עמה נאלצה להתמודד, ואשר מפאת צנעת הפרט לא יפורטו אלא על דרך של הפניה לראיות ההגנה. בראיות אלה פורט, בין היתר, כי האם אף עברה 12 ניתוחים אורתופדיים על רקע מחלותיה. עוד עלה, כי היא מתאשפזת מעת לעת בבתי חולים. התרשמתי מעדותה של גברת נורית ארליך אלפסי, כי הנאשם, שהינו בנה הבכור, אכן משמש כעמוד התווך במשפחה, הן מבחינת מתן הסיוע לו היא נדרשת, והן מבחינת טיפול בשניים מאחיו הקטנים, ובמיוחד באחד מהם, אשר גם לו יש בעיות אותן פירטה האם, וזאת הגם שלנאשם יש אח נוסף הקטן ממנו אך בשנה. אביו של הנאשם, אשר הינו גרוש מאמו מזה שנים, אינו מסייע למשפחה, לא במישור הכלכלי ולא במישור התמיכה הנפשית, על כך העידה אם הנאשם, אשר את עדותה מצאתי לקבל.

עוד הובא, כי חברתו של הנאשם מצויה בהריון (ס/3).

בכלל שיקולים ונסיבות אלה מצאתי, כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה בנסיבותיו שביצע הנאשם הינו עונש מאסר בפועל שמשכו בתחום שבין העונש שהתבקש על ידי ההגנה לבין 75 ימים.

נתתי דעתי במסגרת מתחם העונש ההולם גם לשיקולי שיקומו של הנאשם, וכן לשיקול הרתעת היחיד והרתעת הרבים, שהינם רלוונטיים בהתחשב במהות העבירה. יוער, כי לא מצאתי שיש בשיקולים אלה, מכאן ומכאן, בנסיבות המקרה, כדי להביא לחריגה ממתחם העונש ההולם - לקולה או לחומרה.

בתוך מתחם העונש ההולם כאמור, מצאתי לגזור את העונש המתאים לנאשם גם בהתחשב בכלל נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, לרבות מצבה הכלכלי הדחוק של משפחתו ונטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, חרטתו והודאתו באשמה, גם אם חלק משיקולים אלה נבחנו כבר במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בהתחשב בכלל נסיבות אלה, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בתחום הנמוך של מתחם העונש ההולם כאמור.

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים והנסיבות הרלוונטיים לענייננו, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: