הכרעת דין בתיק תיק צבאי 1037/12

על פי הודאתה, מורשעת הנאשמת בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955, מיחידתה, XXX, מיום 22/01/2002 ועד יום 26/08/2012, סך הכל  3,870 ימים, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏21/10/12 , ‏ה' חשון תשע"ג , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________                                    ___________                                   ___________

שופט                                                         אב"ד                                                     שופטת

הנאשמת, טוראי ט.א., הורשעה על פי הודאתה על כך שהשתמטה מגיוס לצה"ל לתקופה של למעלה מעשר שנים עד למעצרה.

מהפרטים הנוספים למדנו כי הנאשמת עלתה לישראל בשנת 1997 ואמורה הייתה להתגייס בחודש ינואר 2002, וזאת לאחר שנשלח לכתובתה הידועה צו לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון וזאת שעה שהנאשמת לא התייצבה לבדיקות ולקביעת פרופיל. מאז ועד למעצרה נוצר איתה קשר בשלוש הזדמנויות, כולן בשנת 2003, שתי ההזדמנויות הראשונות היו טלפוניות, ובהזדמנות הנוספת התייצבה הנאשמת במשרד של לשכת הגיוס באור עקיבא. מעמדה הובהר לה, היא התחייבה להתייצב למחרת לגיוס, אך לא עשתה כן.

הנאשמת העידה בפנינו וכן הוצגו מטעם הסנגור מסמכים רבים המלמדים על מצבה הנפשי והרפואי, הן במועד שנקבע לגיוסה והן מאז ועד היום. מסתבר כי הנאשמת גדלה בבית בו היה אב מכה ואלים, אשר כתוצאה ממעשיו, אף נשארו סימנים בגופה. כך הנאשמת אף אינה רואה באחת מעיניה, עקב שפיכת מים רותחים על פניה על ידי האב. בשנת 1997 כאמור, עלתה הנאשמת עם אמה ואחיה הקטנים ממנה לישראל מקווקז. הקשר עם האב נותק לאחר שההורים התגרשו באותה שנה, כעבור שנים מספר נודע לנאשמת כי אביה נפטר.

מהמסמכים שבפנינו עולה כי המשפחה התגוררה מהלך כל אותן שנים בדירה באור עקיבא, במצב כלכלי קשה ונתמכה על ידי שרותי הרווחה של עיריית אור עקיבא. עוד עולה, כי לנאשמת הותאם פרופיל 21 במהלך מעצרה הנוכחי, וזאת לאחר שאובחנה כמי שסובלת מהפרעת פוסט טראומתית כרונית והפרעת אישיות הימנעותית בגינן נקבע כי הנאשמת אינה כשירה לשירות צבאי. עוד נקבע באותה חוות דעת - ס/7, כי כליאה עלולה להחמיר את מצבה הנפשי של הנאשמת. יצוין, כי התרשמנו כי מצבה הנפשי של הנאשמת, במיוחד נוכח הקביעה כי מדובר במצב כרוני, היה תואם את מצבה גם עובר למועד גיוסה בשנת 2002, שכן הינו על רקע מעשי האב בהיותה ילדה.

בעניין זה מקובלים עלינו דברי הסנגור לפיהם ייתכן שהנאשמת כלל לא הייתה נדרשת לשרת בצה"ל לו הייתה מסדירה מעמדה כנדרש במועד הרלוונטי. 

בשים לב לכך ובשים לב למצבה העגום גם דה היום, סברנו כי אין מקום למצות עם הנאשמת את הדין כעתירת התביעה. אכן, בחודש אוגוסט 2003 ניתנה לנאשמת הזדמנות להסדיר מעמדה פעם נוספת, והיא לא עשתה כן ואולם התרשמנו כי בין היתר נתוניה הדלים, העובדה כי לא השלימה אף 9 שנות לימוד, ולאור מצבה הנפשי, כל אלו מנעו ממנה להשלים את ההליכים שנדרשו לצורך פיטוריה משירות באותה עת.

עוד התחשבנו בעת גזירת הדין בעובדה כי הנאשמת צפויה לאבד את מקום עבודתה אם ייגזר עליה עונש מאסר לתקופה ממושכת ואף בכך שכליאה עלולה להחמיר את מצבה הנפשי כדברי הפסיכיאטרית הצבאית דוקטור אבנשטיין. סוף דבר, כאמור, לא ראינו למצות עם הנאשמת את הדין על אף תקופת ההשתמטות הממושכת והיננו גוזרים על הנאשמת ארבעה (4) חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרה.

·            זכות ערעור תוך 15 יום.

·            ניתן היום, ‏21/10/12 , ‏ה' חשון תשע"ג , והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________                                    ___________                                   ___________

שופט                                                         אב"ד                                                     שופטת

העתק נכון מהמקור
רס"ן מיכל טנג'י
ק' בית הדין