הכרעת דין בתיק פח 3080/06

השופט א' רזי:

1.         המדינה מייחסת לנאשם, אברהים עמאש, עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

            קרבן העבירה, עווד בן מאדי עמאש (להלן: "המנוח") הינו בן דודו של הנאשם. שניהם התגוררו יחד עם בני משפחותיהם בבתים סמוכים בישוב ג'סר א-זרקא. בין שתי המשפחות קיים סכסוך ממושך, בעיקר, על רקע חשדה של משפחת הנאשם כי למנוח ולאחיו אדיב יש יד במות אביהם.

            כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 9.12.06. ראשיתו, בקטטה שהתפתחה בסביבות השעה 18.15 ליד ביתו של הנאשם, בין אחיו מוחמד לבין המנוח. במהלך קטטה זו, המנוח החזיק סכין ודקר את מוחמד במותנו.

            על פי הנטען בכתב האישום, בזמן הקטטה הנאשם ישן בביתו. הוא התעורר למשמע צעקותיה של אחותו שהמנוח דקר את מוחמד. הנאשם גם שמע על כך מפי מוחמד בהגיעו הביתה כשהוא מדמם.

העובדות המרכזיות בנוגע לאישום מפורטות בסעיפים 5-8 לפרק העובדות:

            "בתגובה לאמור לעיל ומתוך כוונה להמית את המנוח, הצטייד הנאשם בסכין אותה הסתיר צמוד למותנו ויצא מן הבית במטרה לדקור את המנוח ולגרום למותו. הנאשם הבחין במנוח ובאחיו אדיב כשהם חולפים ליד ביתו. הנאשם ניגש אליהם ומתוך כוונה לגרום למות המנוח, נעמד מול המנוח, שלף את הסכין ודקר את המנוח דקירה אחת בבית החזה אשר חדרה לריאה וללב, ונמלט מהמקום.

המנוח הובהל לבית החולים "הלל יפה", כשהוא במצב אנוש ונפטר מספר שעות לאחר מכן.

מותו של המנוח נגרם עקב נזק חמור בריאה הימנית ובלב, כתוצאה מהדקירה הנ"ל".

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. בתשובתו שנמסרה רק ביום 10.4.07, הועלתה טענת אליבי. הנאשם, כך טען הסניגור, היה בעת האירוע בדירת סבתו הנמצאת בקומה הראשונה של בית מגוריו ביחד עם "עוד אנשים".

            באשר להודעות שנגבו מהנאשם במהלך חקירת המשטרה נטען, שהוא "סבל מכאבי שיניים עזים וכולם ידעו מזה והוא פשוט היה מרוכז בכאבי שיניים ולא בשום דבר אחר". ואמר לחוקרים "את מה שאמר כדי לרצות אותם, העיקר שיעזבו אותו" (עמ' 51 לפרוטוקול).

3.         כבר בשלב הזה יש להבהיר את גדר המחלוקת, בכל מה שנוגע לצד העובדתי של הפרשה. הנאשם, המתכחש נחרצות להודאה שמסר לחוקרי המשטרה, טוען שלא היתה לו כל מעורבות בדקירת המנוח. לפי גירסתו, שאיננה מבוססת על ידיעה אישית, אחיו מוחמד הוא זה שדקר את המנוח. לטענתו, הוא היה נתון ללחץ מצד חוקריו שהכתיבו לו מה להגיד וגם בני משפחתו לחצו עליו להפליל את עצמו וזאת "בינתיים" עד שאחיו מוחמד "יקום" ויקבל עליו את האחריות למעשה. לטענת הנאשם, הוא הסכים לכך מבלי שבאותה עת הוא הבין לאיזה בוץ הוא מכניס את עצמו.

4.         המאשימה איתנה בדעתה שהנאשם מסר לחוקריו גירסת אמת באשר למעורבותו בהמתת המנוח. יחד עם זאת, התשתית הראייתית שהוצגה על ידי המאשימה במהלך הדיון, איננה מבוססת רק על הודאת הנאשם. היא כוללת, בין היתר, ראיות עצמאיות שאם תימצאנה מהימנות, ניתן יהיה לקבוע על יסודן מימצאים עובדתיים לחובת הנאשם להוכחת המיוחס לו בכתב האישום. העיקרית שבהן, היא עדות ישירה אחת מפי אדיב עמאש  (להלן: "אדיב"), אחיו של המנוח הטוען שהיה עד ראיה לאירוע הקטלני.

5.         הנאשם נעצר, לאור מידע שהגיע למשטרה, כשעתיים לאחר האירוע וזאת בהיותו ברכב הסעה בדרך לעבודה במשמרת לילה בקניון בתל אביב.

            הנאשם הובא לתחנת המשטרה בזכרון יעקב ונחקר לראשונה בשעה 22:33. באותו שלב המנוח היה עדיין בחיים, כך שהנאשם נחקר כחשוד בעבירה של גרימת חבלה חמורה.

            כעולה מהודעה זו (ת/1), הנאשם הכחיש בתוקף כל מעורבות בדקירת המנוח. מדבריו ניתן להבין, שהוא אפילו לא שמע על כך שהמנוח נפגע.

בהתייחסו לאירוע "שקרה היום" טען הנאשם, שבשעה שבע בערב הוא התעורר משנתו בגלל צעקות. לדבריו, הוא שמע מאחותו הנווה שעווד (המנוח) דקר את אחיהם מוחמד וכן ראה את מוחמד בהכנסו הביתה "דקור". באשר למעשיו, טען הנאשם שהוא ניסה להתקשר למשטרה ולא הצליח ואחר כך, ירד לרחוב כדי לראות מה קרה אך לא היה במקום אף אחד. לדבריו: "אילו היה מי שהוא מולי הייתי מכה אותו" ובא לספר על כך.

            הודעת הנאשם כוללת גם פרטים שמסר ביוזמתו על סכסוך ממושך בין משפחתו לבין משפחת המנוח. בתוך כך ביקש הנאשם מהחוקר לציין בהודעה כי בעוד שנה או שנתיים "אני אנקום את הנקמה של אבא שלי שנפטר בעקבות כך שעוואד (המנוח) ואח שלו אדיב זרקו על אבא שלי... אבנים ובלון גז... ואבא נפגע בראש שלו ואחרי הפגיעה בכמה חודשים אבא מת ואני כועס על כך".

6.         זמן קצר אחר כך (בשעה 23:44) נגבתה מהנאשם הודעה נוספת שסומנה כמוצג ת/2.