הכרעת דין בתיק פח 3052/06

א.           כנגד הנאשם, יליד 1983, הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוע העבירות הבאות: רצח - לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ועבירות בנשק - לפי סעיף 144(א), (ב) לחוק.

ב.            על-פי הנטען בכתב האישום, בלילה שבין 28.6.2006 ל-29.6.2006 בסמוך לחצות, בזמן שהנאשם ישב עם אחרים בבית הקפה "בגט דין" (להלן: "בית הקפה") שבדלית אל כרמל, עבר מר איהאב חילו ז"ל (להלן: "המנוח") כשהוא נוהג ברכב ולצידו יושב אחיו. משהבחין המנוח בנאשם, האט את נסיעתו, קילל את הנאשם, ירק לעברו ולאחר מכן המשיך בנסיעה.

מיד לאחר מכן, עזב הנאשם את בית הקפה והלך לאורך הכביש לכיוון ביתו. הנאשם המתין למנוח בסמוך לסוכנות ה"טוטו" הממוקמת בצד הכביש המחבר בין דלית אל כרמל ועוספיה (להלן: "הכביש"), כשהוא נושא על גופו אקדח מתוצרת FNשבתוכו מצויה מחסנית הטעונה בכדורים.

זמן קצר לאחר מכן, נסע המנוח לבדו ברכב לכיוון עוספיה והבחין בנאשם ששהה בסמוך לסוכנות ה"טוטו". המנוח עצר את רכבו בסמוך לנאשם.

בין השניים התפתח ויכוח שבמהלכו יצא המנוח מהרכב ובשלב זה שלף הנאשם את האקדח וירה לפחות שתי יריות במנוח.

כתוצאה מהירי המנוח התמוטט ואז הנאשם בעט בראשו ונמלט מהמקום. אחד מהקליעים שירה הנאשם חדר לגופו של המנוח בבית החזה משמאל וגרם למותו של המנוח. הקליע השני חדר לכתפו של המנוח.

ג.             על-פי מוצגים ת/80 עד ת/85, אשר הוגשו בהסכמה (עיינו: עמ' 84 לפרוט' בש' 2-1 והתיקון למספרי המוצגים הנ"ל בעמ' 92 לפרוט' בש' 19-16), ואשר לגביהם לא היתה מחלוקת בין הצדדים, ביום 29.6.2006 בשעות הערב, מספר שעות לאחר הירי, נצפה הנאשם ב"חוף השייטת" בעתלית על ידי מר אלברט בוחבוט, כשהוא מחזיק באקדח. מר בוחבוט הזעיק את חיילי הבסיס הסמוך ומשהודיעו החיילים לנאשם כי הזמינו משטרה, זרק הנאשם את האקדח לעבר הים. לאחר מכן, הוצא האקדח מהים על ידי אחד החיילים והנאשם נעצר על-ידי המשטרה (עיינו: מוצגים ת/73 - ת/76, אשר גם הם הוגשו בהסכמה).

ד.            בתשובתו לכתב האישום (מיום 20.11.2006) לא חלק הנאשם על כך כי הוא שלף את האקדח שהיה על גופו וכי ירה לעבר המנוח, אך טען כי פעל מתוך הגנה עצמית, וזאת הואיל וחש כי נשקפת סכנה לחייו מצד המנוח, שכן הוא סבר כי המנוח נושא על גופו כלי נשק.
על כן, טוען הנאשם כי אין הוא נושא באחריות פלילית, הואיל ופעל מתוך הגנה עצמית.

בנוסף, טען הנאשם כי בתקופה שקדמה לאירוע הנ"ל, הוא היה קורבן להתעללות פיזית ונפשית מצידו של המנוח, שנהג לתקוף אותו, להעליב אותו ואף לאיים בפגיעה בחייו במספר הזדמנויות. על כן, טוען הנאשם, לחילופין, כי בנסיבות אלה אין מקום להרשיעו ברצח, אלא לכל היותר בהריגה לפי סעיף 298 לחוק.

ה.           מטעם המאשימה העידו בפנינו העדים הבאים:

1.       מר סאמר ספורי (עמ' 15 - 21 לפרוט'), שהינו שוטר שהשתתף בחקירת האירוע.

2.       מר כמיל נאסר אל-דין (עמ' 21 - 27 לפרוט'), שהעיד כי ראה את הנאשם במקום אירוע הירי טרם האירוע ולאחר שנודע לו על האירוע חזר למקום.

3.       מר נידאל חאתום (עמ' 27 - 29 לפרוט'), שנסע יחד עם מר כמיל נאסר אל-דין, וגם הוא ראה טרם אירוע הירי את הנאשם במקום האירוע ולאחר שנודע לו על האירוע חזר למקום.

4.       מר ויסאם נאסר אל דין (עמ' 33 - 46 לפרוט'), שנסע ברכבו של מר סלים סעיד חלבי וראה את הנאשם במקום האירוע אוחז בנשק ובועט במנוח המוטל על הכביש.

5.       מר סעיד סלים חלבי (עמ' 46 - 59 לפרוט'), שנסע ברכב יחד עם מר ויסאם נאסר אל דין, שמע יריות ואז ראה את המנוח מוטל על הכביש כאשר הנאשם אוחז באקדח במרחק של כשניים-שלושה מטרים מהמנוח ולאחר מכן ראה את הנאשם בועט בראשו של המנוח.

6.       מר מאהר ליהאני (עמ' 59 - 70 לפרוט'), חייל בצה"ל, שהגיע ראשון למקום האירוע לאחר שהנאשם עזב את המקום.

7.       מר אייל פארו (עמ' 71 - 78 לפרוט'), שוטר במשמר הגבול, ששמע קולות ירי, בזמן שהיה בשיחת טלפון עם מר מאהר ליהאני ואז הגיע למקום האירוע.

8.       סמ"ר רשף שכטר (עמ' 84 - 92 לפרוט'), שהיה השוטר הראשון שהגיע לזירת האירוע (יחד עם שותפו).