הכרעת דין בתיק פח 1053/05

השופט שלי טימן, אב"ד

איסור פרסום

1.        התיק עוסק בעבירות מין, המיוחסות לנאשם, ומשום כך אנו אוסרים את פרסום שמה של המתלוננת או כל פרט אחר, שעלול להביא לזיהויה.

2.        על יסוד הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 - אנו מודיעים בפתח הכרעת הדין כי זיכינו את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כתב האישום

3.        להלן עובדות כתב האישום (המתוקן בשנית, מיום 20/9/2005) :

·         הנאשם ובעלה של המתלוננת (פ.מ.) היו חברים והתגוררו בסמיכות בבני ברק, וכך הכירו המתלוננת והנאשם.

·         בצהרי תאריך 4/4/2005, הציע הנאשם להסיע את המתלוננת למשרדי חברת "סלקום" מול קניון "איילון" ברמת גן, לצורך תיקון המכשיר הסלולארי שלה. השניים נסעו ברכבו המסחרי של הנאשם מסוג פיאט דוקטו למשרדי "סלקום", השאירו את המכשיר הסלולארי לתיקון ונתבקשו לחזור לקחתו לאחר כ- 45 דקות.

·         הנאשם הציע למתלוננת להמתין בינתיים ברכב והיא נעתרה להצעה. הנאשם נסע למגרש חניה שומם בסמוך לגני התערוכה (ופארק המים "המימדיון") בתל אביב, החנה את הרכב בצד והציע למתלוננת לעבור לשבת במושב האחורי.

·         המתלוננת פתחה את הדלת האחורית של הרכב, ואז גרר אותה הנאשם אל עבר המושב האחורי ונשכב עליה. הנאשם נישק את המתלוננת על פיה בניגוד לרצונה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה, מישש את שדיה וליקק אותם. כל אותה העת, צעקה המתלוננת אל עבר הנאשם שאינה רוצה שייגע בה, אך הנאשם לא שעה לתחינותיה.

·         הנאשם הרים בכוח את חצאיתה של המתלוננת, תוך כדי צעקותיה שהיא במחזור. בתגובה לכך, אמר לה הנאשם שהוא מבטיח לה שלא יתפשט והמשיך במעשיו.

·         בהמשך לאמור לעיל, החדיר הנאשם את אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת ולפי הטבעת שלה בכוח ובניגוד לרצונה.

·         בסמוך לאחר מכן דרש הנאשם מהמתלוננת שלא תספר על אשר אירע, ושתיפגש עמו לאחר תום המחזור ובתמורה לכך יאפשר לה ללכת. בשל פחדה של המתלוננת ורצונה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, הסכימה המתלוננת לאמור לעיל ולאחר מכן הלכה עם הנאשם למשרדי "סלקום" על מנת לקבל את מכשירה הסלולארי.

·         במעשיו האמורים בעל הנאשם את המתלוננת וביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים בכוח שלא בהסכמתה החופשית.

אשר על כן, הואשם הנאשם בעבירות לפי הוראות החיקוק הבאות:

·         אינוס - עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

·         מעשה סדום בנסיבות אינוס - עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.

·         מעשה מגונה בכוח - עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.

4.       אקדים ואומר, כי כתב האישום כנ"ל מציין מעשה מגונה בכוח, כעבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, בעוד אין חלופה זו אפשרית על פי החוק.

סעיף 348 לחוק העונשין, אשר עניינו מעשה מגונה, קובע בסעיף (א) שבו כי "העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים".

עינינו הרואות, כי החלופות האפשריות על פי הסעיף הן הסעיפים 345(א)(2) עד (5), ואין אפשרות להחיל את הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) על סעיף 348(א), כפי שעשתה התביעה בכתב האישום.

יחד עם זאת, אבחן, כמובן, את הדברים כהווייתם, ואבדוק מהם המעשים שהצליחה התביעה להוכיח (אם הצליחה). בהתאם לעובדות שהוכחו, יותאם סעיף העבירה הרלוונטי - ככל הנראה סעיף 348(ג) או סעיף 348 (ג1) לחוק העונשין.

מהלך הדיון בבית המשפט

5.      מטעם התביעה העידו העדים הבאים: