הכרעת דין בתיק פ 8373/05

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של  סיכון  חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") ועבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממשית עבירה לפי סעיף 382 (א) בצירוף סעיף 380 לחוק העונשין. בנוסף מיוחסות לנאשם 1 שתי עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין.

2. עובדות כתב האישום :

כתב האישום מייחס לנאשמים, כי ביום 7.12.05, בסמוך לשעה 14:30, בעת שנסעו באוטובוס "אגד", בו נהג חליל אלעמור (להלן:" הנהג"), ובו כחמישים נוסעים, בדרכם מכיוון כסייפה לכיוון ים המלח, לאחר שעברו את העיר ערד, בירידות סדום לכיוון ים המלח, ביקש הנאשם 1 (להלן: " עדאל")  מהנהג לעצור לו על מנת שיוכל לרדת. הנהג סרב לעצור והסביר לו שהעצירה במקום זה אסורה ומסוכנת.

בתגובה לתשובת הנהג לחץ עדאל  על כפתור ההילוכים של האוטובוס,  החליף את ההילוך מרביעי לראשון  וזאת כשהאוטובוס נמצא בנסיעה בירידה בסיבוב מסוכן ביותר ואיים על הנהג שאם לא יעצור הוא יגע לו בהגה.

הנהג אחז בהגה בחוזקה, על מנת לייצב את האוטובוס והחל להאט את מהירות הנסיעה. עדאל תפס את ההגה ומשך אותו, כשהאוטובוס נמצא בנסיעה בסיבוב על שפת תהום ואיים על הנהג שהוא יהפוך את האוטובוס. הנהג המשיך לאחוז בהגהה בחוזקה כדי למנוע תאונה וביקש מעדאל להפסיק את מעשיו, כיוון שהוא מסכן את חיי הנוסעים.

באסם אבו רביע, נוסע באוטובוס, נחלץ לעזרת הנהג, בניסיון למנוע מ עדאל  להסיט את ההגה, תפס את ידו של עדאל ואמר לו כי הוא מסכן את חיי כולם. עדאל  צעק  על באסם אבו רביע שלא יתערב, קילל אותו ואיים עליו שיפגע בו ומשפחתו.

בהמשך, קרב עדאל  את ידו לפניו של הנהג ואיים כי יכה אותו באגרוף, הכול כשהאוטובוס עדיין בנסיעה בסיבובים בירידה לים המלח. בתגובה לכך, באסם אבו רביע משך אותו לאחור.

עדאל דחף את באסם אבו רביע ובשלב זה הצטרף הנאשם 2  (להלן: " ג'מאל") לאחיו, עדאל ושניהם יחד החלו להכות את באסם אבו רביע, כשעדאל, בין היתר, אחז ברגליו של באסם אבו רביע, משך אותו לכיוון דלת היציאה מהאוטובוס ואיים להשליך אותו מהאוטובוס. באסם אבו רביע נפל, נחבל בגופו כתוצאה מהמכות. עדאל, המשיך לאיים על באסם אבו רביע ועל הנהג ואמר להם שיהרוג את משפחתם וישפך הרבה דם.

טוענת המאשימה כי התדרדרות האוטובוס לתהום והפגיעה בחייהם של הנהג והנוסעים נמנעה אך בזכות העובדה שנהג  האוטובוס אחז בחוזקה בהגה והצליח לשמור על יציבות האוטובוס.

על בסיס התשתית העובדתית הנ"ל, אותה ביקשה המאשימה להוכיח, ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשמים בעבירות כמפורט לעיל, כשהיא טוענת כי: עדאל במעשיו אלה, איים על נהג האוטובוס בפגיעה בו ובנוסעים כדי להניע אותו לעצור את האוטובוס, טיפל בכלי תחבורה בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה וכלי התחבורה ובבטיחותם של הנהג והנוסעים וכדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים וזאת בכוונה לסכן את בטיחותם של הנהג והנוסעים. בנוסף, איים על באסם אבו רביע, כדי להניע אותו לחדול ממעשיו וניסיונותיו להציל את הנהג והנוסעים, וביחד עם ג'מאל תקף את באסם אבו רביע תקיפה בנסיבות מחמירות ושניהם גרמו לו חבלות של ממש. וכי ג'מאל,  במעשיו אלה, טיפל אף הוא בכלי תחבורה בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה וכלי התחבורה ובבטיחותם של הנהג והנוסעים וכדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים וזאת בכוונה לסכן את בטיחותם של הנהג והנוסעים בכך שתקף ביחד עם עדאל את באסם אבו רביע  תקיפה בנסיבות מחמירות ושניהם גרמו לו חבלות של ממש, ובכך מנע ממנו להציל את נהג האוטובוס ונוסעיו מהתנהגותו המסוכנת של עדאל.

3.       בתשובה לכתב האישום, הודו הנאשמים כי אכן נסעו באוטובוס במועד ובמקום הרלוונטי כמתואר בכתב האישום. עדאל טען כי אכן ביקש בשלב מסוים של הנסיעה מנהג האוטובוס לעצור לו בתחנה וכי הנהג סירב ובעקבות סירוב זה התפתח ויכוח בינם, אשר גרר את התערבותו של באסם אבו רביע (להלן: " באסם"). עדאל הכחיש כי לחץ על תיבת ההילוכים תוך כדי נסיעה וכי החליף את ההילוך מרביעי לראשון וכי איים על נהג האוטובוס בעת נהיגתו כי אם לא יעצור יהפוך את האוטובוס. עדאל הכחיש כל נגיעה בהגה האוטובוס, הכחיש כי איים על באסם כי יפגע בו ובמשפחתו והכחיש כי הכה אותו ביחד עם אחיו, ג'מאל. עדאל טען להגנתו כי באסם קפץ עליו ואז התפתחה תגרה באוטובוס.

ג'מאל  אף הוא הכחיש כי נרתם לעזרת אחיו עדאל  וכי חבר עימו על מנת לתקוף את באסם וכי יחדיו גרמו לו חבלות חמורות. כן הכחיש את הטענה כי לא מנע את התנהגותו המסוכנת של עדאל. ג'מאל  טען להגנתו כי הגיע לקדמת האוטובוס על מנת להפריד בין האנשים לאחר שהתפתחה תגרה במקום.

הנאשמים כפרו במסכת העובדתית כמפורט בכתב האישום באופן  שמקים עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וכן דחו את הטענה כי התדרדרות האוטובוס לתהום ופגיעה בחיי הנהג ושאר הנוסעים, נמנעה אך בזכות העובדה שנהג האוטובוס אחז בחוזקה בהגה והצליח לשמור על יציבותו. כמו כן הכחישו באופן חד משמעי את עבירת הסחיטה באיומים המיוחסת להם.

4.       יריעת המחלוקת

א.      האם עדאל איים על נהג האוטובוס בפגיעה בו ובנוסעים, כדי להניע אותו לעצור את האוטובוס ולאחר מכן, איים על באסם, אשר נחלץ לעזרת הנהג, כי יפגע בו ובמשפחתו.

ב.      האם עדאל לחץ על תיבת ההילוכים של האוטובוס והוריד את ההילוך הרביעי להילוך ראשון ולאחר מכן נגע בהגה של האוטובוס.

ג.        האם תקפו הנאשמים את באסם אבו רביע, אשר נחלץ לעזרת הנהג וגרמו לו לחבלות של ממש.

ד.      האם כתוצאה ממעשים אלו  נגרמה סכנה לחיי כלל הנוסעים באוטובוס  באופן שמקים עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

5.       דיון