הכרעת דין בתיק פ 8343/07

­כתב האישום :

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 11.12.07, המייחס לו שני אישומים.

הראשון- עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 333 + 335(א1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ושתי עבירות של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק.

השני - עבירה של גניבת רכב וחבלה במזיד ברכב בניגוד לסעיפים 413ב(א) ו-413ה, וכן עבירה של נהיגה ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2 לפקודה לביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.

2. בדיון שהתקיים ביום 29.1.08 עתר ב"כ הנאשם להפרדת האישומים על פי סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 1982, הואיל, ולטענתו, צירוף האישומים אינו עומד בתנאי סעיף 86 לחוק  באשר אין המדובר באותן עובדות ,לא בעבירות דומות ולא בסדרת מעשים הקשורה זו לזו.

ביום 17.3.08, הוגשה תגובת המאשימה ובה נטען כי לא עלתה כל טענה מצד הנאשם כי צירוף האישומים גורם לעיוות דין וברור כי הגנתו לא נפגעה מכך. עוד נטען כי הנאשם נעצר במהלך ביצוע האמור באישום השני, ובמסגרת צו מעצר שהוצא כפועל יוצא מהתלונה באישום הראשון.

בהתאם, ניתנה החלטתי כי אין קשר בין שני האישומים, אין המדובר בעובדות דומות ובוודאי לא בסדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת ומשכך הוריתי בהחלטתי מיום 20.3.08, על הפרדת האישום השני מן האישום הראשון.

3. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם והמתלוננת היו נשואים והתגרשו בתחילת שנת 2007 ,ולהם שלושה ילדים ביניהם פעוטה בת שנתיים (להלן: "הפעוטה").

בתאריך 1.12.07 סמוך לשעה 23:05 סבלה הפעוטה מחום והמתלוננת התקשרה לנאשם על מנת שיסייע לה בהשגת תרופה להורדת חום עבור הפעוטה. סמוך לאחר מכן הגיע הנאשם לדירת המתלוננת והילדים, מסר למתלוננת תרופה להורדת חום ושיחק עם הפעוטה.

בזמן זה קבלה המתלוננת שיחה טלפונית מידיד שלה לטלפון הסלולארי שברשותה ושוחחה עימו.

במהלך השיחה, נטל הנאשם את מכשיר הטלפון הסלולארי מידה של המתלוננת תוך שעיקם את ידה ואיים על הידיד של המתלוננת באומרו: "בן זונה, עוד היום אני תופר אותך ויגיע אליך" וזאת על מנת להפחידו או להקניטו.

לאחר שידידה של המתלוננת ניתק את השיחה, התקשר אליו הנאשם ממכשיר הטלפון הסלולארי של המתלוננת ושוב איים עליו שיגיע אליו, ישחט אותו וירצח אותו מתוך מטרה להפחידו ולהקניטו.

המתלוננת ביקשה מהנאשם שיחזיר לה את הטלפון הסלולארי והוא בתגובה התקרב אליה ונגח באמצעות ראשו בפניה. המתלוננת נפלה ארצה ואיבדה את הכרתה.

הנאשם מחק ממכשיר הטלפון הסלולארי של המתלוננת את מספרי הטלפון, הוציא הסוללות של המכשיר ,זרק אותן על הרצפה ועזב את המקום.

בתאריך 2.12.07 סמוך לשעה 00:10 לאחר שהמתלוננת התקשרה למשטרה על מנת לדווח על האמור לעיל, התקשר הנאשם למכשיר הטלפון של בתם ואיים על המתלוננת שזה עוד כלום לעומת מה שהוא הולך לעשות לה, ושאל אותה אם הזמינה משטרה. לאחר מספר דקות, התקשר הנאשם שנית למכשיר הטלפון הסלולארי של הבת ואיים על המתלוננת שירצח אותה, זאת במטרה להפחידה או להקניטה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, סבלה המתלוננת מנפיחות וכאבים באפה.

המתלוננת הזמינה רופא לדירה, הופנתה לצילום אף ואובחנה כסובלת משבר באף.

      המחלוקות בין הצדדים :     

      מחלוקת נטושה בין הצדדים במספר נקודות:

1.      מועד היווצרותו של השבר באפה של המתלוננת.

2.      מי גרם לשבר באפה של המתלוננת.

3.      האם איים הנאשם על המתלוננת.

4.      האם איים הנאשם על ע.ת. 4.

5.      בהנחה כי הנאשם יורשע, האם יש להרשיעו בעבירות על סעיפים 333

    ו - 335(א1) לחוק העונשין או שמא על עבירות על סעיפים 380+382 לחוק