הכרעת דין בתיק פ 8225/02

א.        העובדות

1.       בתאריך 20.12.02 בשעות הצהרים, הבחין מר בנימין כהן, בעת שנהג ברכבו בשכונה י"ב, סמוך למרכז מסחרי באשדוד, בשתי דמויות המכות דמות שלישית, בעת שזו היתה שרועה על הרצפה. תחילה סבר כי המדובר בקטטת  ילדים, אולם, בהתקרבו, הבחין בשני צעירים בוגרים, המכים פועל סיני (להלן: "מר  צ'אנג"). מר כהן עצר את מכוניתו בסמוך למקום האירוע והורה לצעירים להניח למר צ'אנג, ברם הם המשיכו במעשיהם. מר כהן התריע כי יזעיק את המשטרה ואכן, כך עשה. משנוכחו הצעירים כי הוא אינו מרפה ואף מזעיק את המשטרה, הם עזבו את מר  צ'אנג ופנו לדרכם.

2.       שוטר בניידת משטרה, שהגיע דקות ספורות לאחר מכן, הבחין בשני צעירים, אשר ענו לתיאור התוקפים. אחד מהם היה הנאשם, אשר נעצר על ידי השוטר, בעוד חברו נמלט. במהלך חקירתו, אף כי לא בתחילתה, אישר הנאשם, כי היה במקום וכי התרחש אירוע עם פועל סיני, ברם הכחיש את מעורבותו בביצוע העבירה המיוחסת לו, ניסיון לשוד.

3.       מר  צ'אנג תיאר את השתלשלות העניינים, אשר הובילה למעצרו של הנאשם כדלקמן;

          "ראיתי שני בחורים, אמרו לי לעצור ולרדת מהאופניים. אני עצרתי וירדתי מהאופניים, ....היה בחור אחד נמוך, הוא הראה לי תעודה אחת והוא אמר שהוא מהמשטרה. הבחור השני גבוה, הוא עשה חיפוש בכיסי, היו לי סיגריות אך הוא לא לקח אותן. הראיתי לו כסף שהיה בכיסי. הבחור הגבוה נתן לי בוקס ליד הפה, צעקתי והחזקתי את הכיס שבו היה מונח כספי חזק כדי שלא יקחו. הבחור הגבוה אחז בצוואר שלי חזק והחל לחנוק אותי. הבחור הגבוה חנק אותי כדי למנוע ממני מלצעוק, חשתי בראשי עקב הבוקס, הורדתי את הראש ובאותה עת חשתי שיד מושטת לכיסי. כאשר צעקתי הגיע למקום מכונית ובה זוג, גבר ואשה אשר עצרו את המכונית והזעיקו את המשטרה... בשלב זה .... הבחורים ברחו מהמקום . הכסף שהיה בכיסי נשאר. הבחורים לא לקחו שום דבר".

4.       על יסוד העובדות הללו, עותרת התביעה להרשיע את הנאשם בעבירה של ניסיון לביצוע שוד, לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

ב.      טענות   התביעה

1.       התביעה טוענת, כי עדויותיהם המהימנות של מר  צ'אנג ושל מר כהן, שומטות את היסוד לגרסת הנאשם, הקושר עצמו לאירוע, ברם טוען, כי לא ביקש לשדוד את מר  צ'אנג, אלא להפריד בין הצעיר שהיה עמו, לבין מר  צ'אנג, ביניהם התפתחה תגרה, בעת שהוא נותר מאחור. משהבחין בלהט הרוחות - הוא הפריד בין הניצים. בכך, טוען הנאשם, מוצה חלקו באירוע.

2.       התביעה הצביעה על תמיהות ופרכות שהתגלו בגרסת הנאשם, אשר יש בהן, לטענתה, כדי להפריך את גרסתו. היא עתרה להעדיף את גרסותיהם של מר כהן ומר  צ'אנג, התומכות זו בזו ומהוות תשתית ראייתית מוצקה לביסוס הרשעתו של הנאשם.

3.     עדי   התביעה

         מר  צ'אנג - מר  צ'אנג תיאר את תוקפיו בדמותם של שני גברים, גבוה ונמוך. הנאשם אישר כי הוא הנמוך מבין השניים. לדברי מר  צ'אנג, האירוע נפתח בכך שהוא נסע באופניו כאשר הנאשם וחברו פסעו מולו ועצרו את מהלך נסיעתו. הנאשם הציג בפניו תעודה כלשהי ואמר "משטרה". מר צ'אנג הטעים, כי הגם שאינו מבין את השפה העברית, הוא יודע היטב משמעותה של המילה "משטרה" ולפיכך עצר. הבחור הגבוה ערך חיפוש בבגדיו של מר צ'אנג, אשר הראה לו את כספו, "מציץ" מתוך כיסו, ברם נמנע מלהוציאו. יתר על כן, מר  צ'אנג אחז בכיסו בחוזקה, לבל יילקח כספו מעמו. הוא הבין כי השניים הציגו בפניו מצג שווא כאשר הזדהו כשוטרים וכי אחת כוונתם, ליטול ממנו את כספו. לפיכך, הוא אחז  בכוח בכיס מכנסיו ונאבק עם הבחור הגבוה, אשר תפס את צווארו בתנועת חנק. כל אותה עת,  עמד הנאשם, ה"נמוך", בסמוך ובעת שחברו חנק את צווארו, שלח הנאשם את ידיו לכיסו של מר  צ'אנג, בניסיון להוציא את כספו - אשר לא צלח. מר  צ'אנג הטעים, כי לא ראה את הנאשם בעת המעשה, ברם הוא חש ביד המגששת לעבר כיסו, בעת שהאחר, הגבוה אחז בצווארו ולפיכך היה ברי לו, כי הנאשם הוא זה אשר ניסה ליטול ממנו כספו. מר  צ'אנג תיאר את הנאשם וחברו, כשותפים זה לזה, הפועלים בצוותא חדא. ראה דבריו בעמ' 14:

       "קודם הם עצרו אותי ואח"כ אמרו משטרה. הם עמדו מולי ולכן עצרתי ואז הם אמרו לי משטרה."

מר צ'אנג הבחין במכוניתו של מר כהן, בעת שהתקרבה למקום והבין, כי השניים נמלטו  כאשר הבחינו במר כהן, שהזעיק את המשטרה. ראה דברי מר  צ'אנג בעמ' 15:

"ש: שני הבחורים ראו שהנהג מתקשר למשטרה?

  ת:  כן. ואז הם ברחו.

  ש: האם הם הלכו או הם ברחו?

  ת: ברחו. הכוונה שהם רצו..."

4.    מר  צ'אנג תיאר את הדברים כהוויתם. הוא הציג את חלקו של הנאשם בביצוע העבירה כמות שהוא, מבלי להאדיר או להעצים את מעשיו, חרף העובדה שחברו לא נתפס ורק הנאשם הועמד לדין. הוא ציין כי הנאשם עמד במרחק של כ - 40 ס"מ מאחורי חברו ולא הצניע את העובדה, לפיה לא הבחין בנאשם מכה אותו. 

5.      התרשמתי כי מר  צ'אנג מסר עדות מהימנה. העדרה של היכרות קודמת בין מר  צ'אנג לבין הנאשם והתיאור התמציתי והצנוע, של חלקו הנאשם בביצוע העבירה - מחזק את המסקנה כי עדותו משקפת את פני הדברים, כפי שהתרחשו.

6.         עדות מר כהן

מר כהן הינו עד אובייקטיבי, אשר נקלע למקום באקראי. ניכר עליו, כי דעתו לא היתה נוחה מכך שהוזמן להעיד וכי מעורבותו הספונטנית באירוע הפכה לנטל עבורו. הוא מסר תיאור מדויק ודבק בגרסתו, כי הבחין בנאשם ובחברו, בעת שהכו במר צ'אנג, אשר היה שרוע על הארץ. הגם שמר  צ'אנג לא ראה את הנאשם מכה בו, אין בכך משום סתירה בין גרסותיהם של שני העדים, שהרי מר  צ'אנג הטעים, כי היה טרוד בניסיונו להיחלץ מאחיזתו של "הגבוה", אשר חנק אותו ועל כן, ראשו היה מוטה כלפי מטה. לפיכך, חזקה עליו, כי לא הבחין במתרחש סביבו, לרבות מעורבותו של הנאשם, כפי שהעיד עליה מר כהן.