הכרעת דין בתיק פ 8177/05

מהות האישום ומבוא

1. לנאשם  מיוחסות  בתיק  זה העבירות  הבאות:  קשירת  קשר  לביצוע  פשע, לפי סעיף

499 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ; עבירה בנשק (רכישת נשק)  לפי סעיף 144 (א) לחוק; ו עבירת נשק נוספת ( הובלת נשק), לפי סעיף 144 (ב) לחוק.

(למען הדיוק, יצויין כי, בתחילה,  בכתב האישום, יוחסה לנאשם עבירת סחר, לפי סעיף 144 (ב) (2) לחוק, אך- ובעקבות טענה מקדמית של הסניגוריה - הסכימה ב"כ המאשימה, בסיכומיה, להמירה בעבירת רכישת נשק, כאמור לעיל).

על-פי הנטען בכתב האישום, קשר הנאשם (במועד מסויים לפני יום 4.6.05) קשר - עם אחד בשם אשרף אידריס (להלן: "אידריס") ועם אחרים בלתי ידועים (להלן:" המוכרים") - קשר שמטרתו רכישת נשק והובלתו; ולשם כך יצרו הנאשם ואידריס קשר טלפוני עם המוכרים וסיכמו עימם, כי ירכשו מהם שלושה רובי "קלצ'ניקוב", תמורת 7,500 ש"ח.

ואכן, כך נטען, ביום 4.6.05 נסעו הנאשם ואידריס ברכב מסוג פורד (מ.ר. 15-102-73 (להלן:" הרכב הנדון") מירושלים לכיוון מצפה רמון; ובשעה 15:40 פגשו את המוכרים בשביל עפר סמוך לכלא "נפחא", ורכשו מהם את שלושת הרובים, כאמור, וכן שלוש מחסניות תואמות, תמורת הסכום האמור, ואת אלה - שהיו ארוזים בשק - הכניסו הנאשם ואידריס לרכב והניחום מתחת למושב האחורי, ומשם נסעו צפונה עם כלי הנשק והמחסניות. זאת, עד אשר נכנסו לתחנת דלק בצמת "דבירה", ושם נעצרו ע"י כוח משטרתי, שגם תפס את כלי הנשק והמחסניות, כאמור.

2. הנאשם כופר בכל העבירות והעובדות המיוחסות לו, וטוען - כך גירסתו בקליפת אגוז - כי הגיע לבדו באותו יום לבאר-שבע לצורך רכישת מכוניות מושבתות, במסגרת עיסוקו (כמוכר חלקי חילוף למכוניות) וכי בדרכו חזרה, "תפס" טרמפ, באקראי, ברכב שהיה נהוג על ידי אידריס - אותו הוא מכיר ממזרח ירושלים, שבה מתגוררים שניהם, וכמי שמבצע הסעות - ולא ידע כלל שברכב מצויים כלי הנשק או המחסניות.

3. יצויין, גם כי נגד אותו אידריס הוגש כתב אישום נפרד (בתיק פ' 8175/05) בגין פרשה זו, והוא הורשע בעטיה, על פי הודאתו (בעקבות הסדר טיעון בדבר תיקון כתב האישום) בעבירות רכישת נשק ו החזקה בו, ובעבירת הובלת נשק, ולאחר שדינו נגזר, שימש במשפט זה של הנאשם כעד מטעם התביעה, והוא הוכרז כעד עויין; ובמסגרת הראיות - והעיקריות שבהן - שעליהן מבקשת המאשימה לבסס את הרשעת הנאשם, עותרת היא להעדפת אימרותיו (אמירותיו) של אידריס בחקירתו במשטרה (ושעל טיבן נעמוד להלן) על פני גירסתו ועדותו בביהמ"ש, ובהתאם לסעיף 10 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971.

עוד יצויין, כי לאחר תום פרשת התביעה טענה הסניגוריה כי "אין להשיב על האשמה", אולם טענה זו דחיתי בהחלטה מיום 11.4.06 (ראה עמ' 13-14 לפרוטוקול המוקלט מאותו יום).

4. מטעם המאשימה העידו מספר לא קטן של עדים, והוגשו מסמכים רבים; ואילו מטעם הנאשם העידו הוא, וכן שני עדי הגנה.

להלן נסקור את העדויות, כאמור - ולאו דווקא לפי סדר שמיעתן - אלא, וככל האפשר, על פי תוכנן ובהתייחס לסדר ההתפתחויות של האירוע והליכי החקירה.

ברם, טרם נעשה כן, נקדים ונציין, כי חשיפת הפרשה ומעצר הנאשם ואידריס התאפשרו עקב מידע מודיעיני שהתקבל מהשב"כ  אצל ימ"ר דרום ואשר בעקבותיו בוצע מעקב (עיקוב) אחר השניים (כשיעד העיקוב היה הנאשם) למן זירת האירוע (סמוך לכלא "נפחא") ועד לאותה תחנת דלק שבה נעצרו.

כן נציין עוד, כי דבר הימצא הרובים והמחסניות ברכב האמור בעת שהשניים נעצרו באותה תחנת דלק - אינו שנוי במחלוקת.

כן יוקדם ויצויין עוד, כי אין מחלוקת על כך שנתפסו גם מספר מכשירי טלפון סלולריים, שאחד מהם - שמספר המנוי שלו הוא: 2935696 - 052, ולגביו הוצא, על פי צו ביהמ"ש, פלט שיחות, ביחס ליום האירוע, ואשר הוגש וסומן ת/18, (להלן:" הפלט ת/18") - שייך ל אידריס, שהודה גם כי היה ברשותו ובשימושו הבלעדי במשך כל יום האירוע; ומכשיר נוסף מהם - שמספר המנוי שלו הוא: 5483302- 050, ולגביו הוצא, על פי צו ביהמ"ש, פלט שיחות ביחס ליום האירוע ואשר הוגש וסומן ת/28 (להלן:" הפלט ת/28") - היה ברשותו ובשימוש הבלעדי של הנאשם, כך על פי הודאתו, במשך כל יום האירוע, לפחות למן צאתו מירושלים באותו יום ועד לעת מעצרו (ראה עמ' 25, באמצע, לפרוטוקול מיום 11.4.06; ועמ' 49 - 48, שם).

מסכת עדויות וראיות התביעה

5. פקד אריק שמעון (ע.ת. מס' 4) - מיחידת ימ"ר דרום, ששימש מפקד הכוח המבצעי המשטרתי ביום האירוע, ערך דו"ח  פעולה מסכם מיום 4.6.05 על פעילות המשטרתית באותו יום, וזה (ת/6) הוגש בעדותו הראשית, בהסכמה.

מדו"ח פעולה זה עולה, כי התקבל מידע מהשב"כ אודות חשוד שאמור להגיע ממזרח ירושלים לאזור כלא נפחא ולקבל שם אמל"ח מוברח ממצרים. בעקבות כך, תידרך את כוחות המשטרה והורה על התפרסותם בשטח. הוא עצמו נטל חלק בפעילות בצוות המעצר, כשעימו בצוות שלו היה  השוטר עמיחי משרקי;  צוות אחר כלל את השוטרים לירון ומוטי; וצוות אחר היה בפיקודו של דב בנימין.

בשעה 15:00, לערך, קיבל דיווח מראש צוות העיקוב ("עוקב מס' 744") כי זוהה רכב "פורד איקונוליין" מ.ר. 15- 102- 73 (הוא הרכב האמור בכתב האישום - ח.ע.) ובו שני חשודים - שאחד מהם עונה על התאור נשוא המידע המודיעיני (הנאשם) ואשר לאחר חבירתם "עם מספר דמויות" בשטח עפר, חזרו ועלו באותו רכב על "כביש 40" בדרכם צפונה, ובשעה 16:27 נכנס הרכב לבאר שבע ויצא הימנה כעבור 15 דקות נסיעה בתוכה, עד הגיעו לתחנת הדלק "דבירה", כשכל העת עוקבים אחריו, ברכביהם, הוא ועמיחי משרקי; לירון וצוותו ברכב אחר; ודב בנימין וצוותו ברכב אחר. בשעה 16:45 ומיד עם עצירת רכב החשודים באותה תחנת דלק "סגר" עמיחי משרקי עליו מצד אחד - הצד של הנהג - ואילו הוא (העד) רץ אל הצד השני (של הנוסע ליד הנהג), פתח את הדלת של הרכב, והוציא את מפתחותיו מהמתנע; ובמקביל, הגיעו השוטרים ספיר ורוברט וסייעו בהוצאת הנאשם מהרכב ובמעצרו. העד סרק את הרכב סריקה ראשונית ולאחר שהבחין בשק מונח בחלקו האחורי של הרכב, הורה על ביצוע חיפוש מדוקדק, שבו נכח אידריס. במהלך החיפוש פתח השוטר ספיר את השק הנ"ל, ובו גילה שלושה רובי קל'צניקוב ושלוש מחסניות; ולאחר מכן, הנחה העד את השוטרים להוביל את הנאשם ואידריס וכן את האמל"ח לימ"ר דרום, וכך נעשה. כן הובל הרכב הנדון, אף הוא, לידי החוקר רפי עמוס והשוטר דימה ליפוביץ. לאחר ביצוע הפעולות הדרושות וחקירתו של הנאשם חתם העד על "דו"ח קצין ממונה (אסמכתא לכליאה - ת/7).

בחקירתו הנגדית - (עמ' 5 - 1 לחלקו השני של הפרוטוקול המוקלט מיום 8.1.06) הבהיר העד, כי הוא ריכז אך ורק את הכוח המבצעי, היינו, את כוח המעצר, ולא עסק בעיקוב עצמו, אך היה לו קשר רצוף עם צוות העיקוב, שקיבל תידרוך נפרד לפני תחילת הפעילות באותו יום (שם, עמ' 2 - 1). כן אישר, כי קשר העין שלו עם רכב החשודים החל רק מעת כניסתו לבאר שבע, וכי זיהה את הרכב לפי גודלו "ולא היה צורך בכלל לזהות את מספר הרכב מהתחלה",  נוכח זאת  שהרכב היה  "בולט מאוד", עם כל  האיפיונים  שיש  ברכב

(שם, עמ' 2, ש' 16 - 13).