הכרעת דין בתיק פ 8162/05

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382 (א) לחוק העונשין בצירוף עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של  החזקת סכין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין.

2. על פי עובדות כתב האישום מבקשת התביעה לייחס לנאשם כי בתאריך 17.5.05, סמוך לשעה 18:00, ישב הוא בבית קפה ברחוב הציונות באשדוד, ביחד עם אחרים, ביניהם תמזי קקישאוילי (להלן: " תמזי"), כשהם שותים משקאות משכרים. סמוך לאחר מכן, נכנס תמזי למועדון "בינגו" (להלן: " בינגו"), שם עבד איגור זוסמנוביץ, (להלן: " המתלונן"), עמו יש לו היכרות מוקדמת. תמזי לקח מהמתלונן סכום של   150 ש"ח ויצא מהמקום. זמן מה לאחר מכן, ולאחר ששתה משקאות משכרים, נכנס שוב תמזי לבינגו ודרש מהמתלונן כסף אך זה אמר לו  כי לא יתן לו עוד כסף. תמזי בתגובה צעק על המתלונן, זרק חפצים לרצפה, אחז במשקפיו של המתלונן זרק אותם לרצפה וסטר למתלונן. המתלונן ניסה להרגיע את תמזי, אולם ללא הצלחה ואז הכה אותו בפניו כדי שיחדל ממעשיו. בתגובה קרע תמזי את חולצתו של המתלונן  ויצא אל מחוץ לבינגו, כשהוא קורא לנאשם ולאחרים שיבואו ויסייעו לו. הנאשם, ביחד עם האחרים, נכנס לבינגו, כשהוא מחזיק ביד ימינו בסכין וביד שמאל אחז בחולצתו של המתלונן ודקר באמצעות הסכין את המתלונן במצחו ומתחת לסנטרו וכן הכה אותו מספר פעמים בראשו, עד שהמתלונן החל לדמם מהדקירות בראשו. בכל אותה עת הכה תמזי את המתלונן, ושבר חפצים במקום. מיד לאחר מכן ברחו הנאשם, תמזי והאחרים מהמקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן שתי דקירות, האחת במצחו, באורך של כ- 20 ס"מ והשניה מתחת לסנטרו באורך של כ-3 ס"מ וכן סבל הוא מחבלות וכאבים בכל גופו.

המתלונן הובהל לבית החולים, שם נותח ונתפרו לו החתכים והוא אושפז עד ליום 19.5.05.

3.      ההגנה אינה חולקת על קרות האירוע, נשוא כתב האישום. הנאשם הודה כי        היה בזירת האירוע וישב בתאריך ובמועד המצוין בכתב האישום, בבית הקפה בסמוך למועדון הבינגו. אולם לטענתו, לא היה מעורב בהתרחשות כפי שתוארה לעיל ולא תקף או דקר את המתלונן. במענה לכתב האישום טען כי  לאחר שראה את תמזי יוצא ממועדון הבינגו כשהוא שוטט דם, וזועק כי הותקף ע"י המתלונן, נכנס הוא, יחד עם האחרים, למועדון הבינגו, שם מצא את המתלונן כשהוא משתולל ומכה לכל עבר, באמצעות אלת בייסבול. לדבריו בשלב כלשהוא הכה בו המתלונן עד אשר נפל ארצה והמתלונן נפל עליו ולאחר שהצליח לקום יצא מהבינגו ללא פגיעה.

המחלוקת העובדתית נוגעת לשאלת חלקו של הנאשם באירוע הנ"ל.

4. התשתית הראייתית מבוססת בעיקרה על עדותו של המתלונן, אשר היה קורבן לאירוע האלימות הנדון ואשר על פי עדותו זיהה באופן ודאי את הנאשם כמי שתקף אותו. התביעה ביקשה להעדיף את גרסת המתלונן על פני גרסת הנאשם, לאור החיזוקים לגרסתו, עליהם הצביעה והקיימים בתשתית העובדתית, ולאור לטענתה, גרסתו השקרית, רצופת הסתירות, של הנאשם, התנהגותו המחשידה שלו ושל שותפו בסמוך לאחר האירוע ועד למעצרו, כשלטענת התביעה גם העד, אשר הנאשם הביא כדי לתמוך בגרסתו, סתר את גרסתו של הנאשם עצמו. טוענת התביעה כי בחינת עדות המתלונן מלמדת על מהימנותה, העדר הגזמה והעדר מניע להפליל את הנאשם או סיבה לטעות בזיהויו ולפיכך ביקשה להעדיף את גרסת המתלונן על פני גרסת הנאשם ולהרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מאידך גיסא ביקש הסנגור לדחות את עדות המתלונן כבלתי מהימנה. הדגיש הסנגור כי עובר לאירוע היה למתלונן ולנאשם עימות קודם בו ניסה הנאשם לסחוט מהמתלונן את רווחי הבינגו וכי המתלונן שיתף את בעל הבינגו, ארמנד ביטון, בניסיון הסחיטה האמור.

טוען הסנגור כי למתלונן, כמו גם לארמונד ביטון, היה מניע להרחיק מהבינגו את הנאשם, אשר לדבריו ניסה לסחוט את רווחי הבינגו ועל כן העליל עליו את העלילה בה מייחס לו את מעשה הדקירה בו. בנוסף, טען הסנגור כי אם נכונים דבריו של המתלונן כי הנאשם עמד מולו בעת שפצע אותו הרי שעל פי מיקום הפציעה, בצד ימין של מצחו של המתלונן, לא יכול היה הנאשם לבצע את הפציעה האמורה, וכי אם אכן אחז בסכין בידו הימנית היה הוא פוגע בו בצידו השמאלי, וכי לא היה בפי המתלונן כל הסבר משכנע באשר לאופן קרות החבלה. טוען הסנגור כי היה זה תמזי אשר עמד בצדו הימני של המתלונן, כשהוא משתולל וזורק חפצים שונים לעברו של המתלונן, בין היתר סכינים ויתר פרטי סכו"ם מהמטבח. וכי לא היה בפי המתלונן כל מענה לאפשרות כי נפצע בעקבות סכין שנזרקה לעברו על ידי תמזי ואשר פגעה בו.

על רקע דברים אלו יש לבחון את התשתית הראייתית שבאה בפני.

5.         אירוע התקיפה:

            אין מחלוקת כאמור, אודות אירוע התקיפה עצמו ותוצאותיו. אולם כאמור, קיימת מחלוקת אודות חלקו של הנאשם באירוע ואודות גרימת החבלה הממשית במתלונן שמא  נגרמה כתוצאה משברי הזכוכית אשר היו במקום ולא כתוצאה ממעשה דקירה מכוון.

            עדות המתלונן:

            ביום 19.5.05, בסביבות השעה 18:00, כיומיים לאחר האירוע, מסר המתלונן הודעה ראשונה במשטרה אודות האירוע (ת/14).

            בחקירתו הוא זיהה את הנאשם, על פי תמונה שהוצגה בפניו בתחנת המשטרה, כמי שדקר אותו בראשו ובצוואר. המתלונן ידע לציין את שמו הפרטי של התוקף, אולם לא את שם משפחתו. 

            גם השוטר, אשר הגיע לבית החולים ברזילי לשם פונה המתלונן, מיד לאחר קרות האירוע (נ/1), ציין בדו"ח הפעולה שמילא כי המתלונן ציין בפניו כי "משה הגרוזיני" היה עם סכין גדולה ביד והוא דקר אותו כמה פעמים בראש תוך כדי שהוא מקלל אותו "בן זונה".

ביום 27/5/05 נערכה שיחה טלפונית בין החוקר אלי אמין למתלונן, דבריו של המתלונן באותה שיחה, אשר תועדה בקלטת (ת/13ב'), ממחישה את חששו של המתלונן מעימות עם הנאשם. כדבריו שם: "אני מפחד מזה...מה הוא יעשה לי אחר כך ...לא רוצה לראות אותם אתה מבין...לא רוצה להיכנס לזה אני קיבלתי שלי...."             

            בעדותו בבית המשפט העיד המתלונן וציין כי עבד בבינגו כטכנאי מכונות וראה את הנאשם מספר פעמים באזור הבינגו, מאחר וזה נהג לשבת בבית קפה "טיביליסי" הסמוך לבינגו והאחרון אף פנה אליו מספר ימים לפני האירוע ואמר לו "אנחנו אנשים טובים אנחנו רוצים גם להתפרנס מהמקום של הבינגו". ציין המתלונן כי בתגובה ענה לו כי אינו בעל הבית ולכל היותר יכול להפגישו עם הבעלים.

           אשר לאירוע העיד המתלונן כי ביום האירוע דרש ממנו תמזי פעמיים סכום כסף, בפעם הראשונה נענה לבקשתו ונתן לו 150 ש"ח ובפעם השניה כאשר סירב המתלונן ליתן לו כסף, החל תמזי להשתולל ולהעיף חפצים במועדון בינגו. המתלונן ניסה להרגיעו כשהוא חובק בו מאחור ומנסה לנטרל אותו ובשלב כלשהוא אף נאלץ להכות בו, כדי לעצור בו. לדבריו, תמזי קרע את החולצה שלו והתחיל לצעוק, "הורגים אותי" ויצא החוצה. או אז  נכנסו 5 או 6 אנשים, ביניהם בעל בית הקפה, תמזי ומשה אשר התקרב אליו והאשים אותו כי פגע בחבר שלו, תפס את חולצתו והתחיל לקלל אותו. המתלונן ציין כי בשלב זה הבחין כי הנאשם אוחז בסכין, ביד ימין. לדבריו הוא תפס את ידו כדי לא לקבל מכה בבטן, הוא הסתכל על תומס שהרים כסאות, כשבאותו זמן המשיך הנאשם לקלל אותו כי יהרוג אותו. אז, הרגיש מכה חזקה בראש, מכה אותה נתן לו הנאשם. לדבריו, לאחר שחש את החבטה בראשו, אותה חשב למכת אגרוף, הוא נגע במצחו וחש משהו חם בלחי והבחין כי כף ידו מלאה בדם. או אז התקשר והזעיק אמבולנס.

           לשאלות החוזרות אשר הופנו אל המתלונן כיצד יכול הוא לומר בוודאות כי היה זה דווקא הנאשם, מתוך כלל החבורה אשר הייתה במקום, אשר חבל בו השיב המתלונן בנחרצות כי הנאשם והוא זה בלבד אשר חבל בו באמצעות הסכין. המתלונן חזר ופירט את מהלך האירוע כשהוא מציין כי הנאשם אחז בחולצתו דקות ארוכות ואיים עליו " אני אדפוק אותך, אני אהרוג אותך, מי אתה אני אדפוק אותך אני אהרוג אותך". המתלונן הדגיש את חששו מן הנאשם, אשר המשיך לאחוז בחולצתו, בציינו כי לא הסיר את מבטו ממנו וכי בזמן זה איש מן הנוכחים לא התקרב אליו. בהמשך, בזמן שהנאשם אחז בחולצתו הכה בו לפתע הנאשם כשהוא הולם בו בחוזקה בראשו. המתלונן חזר והשיב לשאלות הסנגור כי איש מלבד הנאשם לא התקרב אליו וכי תמזי ניסה להתקרב אליו אך בפועל לא התקרב. המתלונן ביושר רב מודה כי לא הבחין בנאשם כשהוא משסף את צווארו אך ציין כי רק לאחר שהנאשם חבל בו בראשו חש בכאב ובדם אשר זב ממנו.