הכרעת דין בתיק פ 8131/05

1.         לנאשם מיוחסים שני אישומים שעניינם אירועים נפרדים.

על  פי האישום הראשון, נהג הנאשם ביום 1.7.2004, בשעת ערב, ברכב מסוג הונדה (מ.ר 4100417) בו נסעו פלאח אבו סבית ואדם נוסף. כחצי ק"מ לפני צומת נהלל, נכנס לשביל עפר למרחק של 20 מ', עצר את הרכב, ואסף ממקום סמוך, חשיש במשקל של 7.02456 ק"ג, ארוז בשבע חבילות, והניח את הסם המסוכן בתא המטען של הרכב. פלאח והאדם הנוסף ירדו מהרכב והתרחקו מהמקום. הנאשם המשיך בנסיעה לכיוון צומת ישי, שלפניו מוקם בעוד מועד מחסום משטרתי, בו נמצאו 4 שוטרים, לבושים באפודות זוהרות וכובעי זיהוי משטרתיים. המחסום סומן באמצעי אזהרה ואורות כחולים, והוצבו בו ניידות משטרה שהפעילו אור כחול מהבהב. הנאשם לא שעה להוראות השוטרים לעצור את הרכב, המשיך בנסיעה מהירה על הכביש, והתנגש בניידת משטרה שבה ישב השוטר שמעון אבוטבול, פרץ את המחסום המשטרתי, והמשיך בנסיעה במהירות גבוהה לעבר צומת ישי. כלי רכב משטרתיים החלו לדלוק אחר רכבו של הנאשם, תוך הפעלת סירנה, והורו לו לעצור במערכת כריזה, ואולם הנאשם התעלם מכך, פנה ימינה בכביש 77 ונכנס לכפר זרזיר (להלן: הכפר), שם הוציא את אריזות הסם מתא המטען של הרכב, והסתירן בינות לשיחים במקום. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה בכפר - כשהוא נמלט מרכבי המשטרה - בניגוד לכיוון התנועה, ואילץ נהגים של כלי רכב שהגיעו מולו לסטות מנתיב הנסיעה כדי למנוע התנגשות ברכבו. הנאשם עצר את הרכב ברחבת חנייה בכפר וברח מהמקום רגלית.

על יסוד אישום זה, מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) (ג) לפקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג- 1973, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק,  חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א) (2) לחוק, וחבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413 ה לחוק (להלן: האירוע הראשון).

2.         על פי העובדות המיוחסות לנאשם באישום השני, החזיק הנאשם ביום 11.4.2005, ברכב מסוג מזדה 6 (מ"ר 2776659), שנגנב בחודש נובמבר 2004 מחברת "הרץ" להשכרת רכב. כדי למנוע זיהויו של הרכב, הרכיב הנאשם על הרכב הגנוב לוחיות רישוי שנשאו את המספר 5076250.

בשעות הבוקר במועד הנ"ל, הגיעו לביתו של הנאשם בשבט אלאטרש ליד כביש 31

(צ. שוקת- ערד), מספר שוטרים, ביניהם ליאור לוי ומיקי אברהם, לצורך מעצרו של הנאשם בגין האירוע הראשון. הנאשם ששהה אותה עת בבית, הבחין בשוטרים, ונכנס לרכב הגנוב שחנה מאחורי הבית בלי שהשוטרים הבחינו בכך. בעת שהשוטר מיקי התקרב לעבר הרכב, שילב הנאשם את רכבו להילוך אחורי, ונסע במהירות לאחור, על אף שבנתיב הנסיעה ניצבו השוטרים מיקי וליאור, ליד כלי הרכב המשטרתיים. עקב דרך נהיגתו של הנאשם נאלץ מיקי לקפוץ לאחור, כדי להימנע מפגיעה על ידי רכבו של הנאשם. הנאשם ביצע פניית פרסה, ונסע לכיוונו של ליאור שנאלץ לקפוץ כדי להימנע מפגיעה, ואולם נפגע ברגלו השמאלית מהרכב. הנאשם התנגש ברכב משטרתי (מסוג טויוטה היילקס) שחסם את נתיב נסיעתו, תוך שהוא מסיט את הרכב המשטרתי מדרכו באמצעות  הרכב בו נהג. הנאשם שילב להילוך קדמי, ונסע במהירות לעבר מיקי שעמד לפני חזית הרכב, והשוטר נפגע הן ברגלו השמאלית מפגוש הרכב, והן בידו, ממראת הצד של הרכב. הנאשם נמלט מהמקום חרף ירי באוויר ולעבר צמיגי הרכב שבוצע על ידי השוטרים מיקי ליאור, וסיכן בנהיגתו את השוטרים הרבים שהיו במקום. השוטרים החלו לדלוק אחר רכבו של הנאשם שנמלט לעבר כביש 31, שהינו כביש בין עירוני, בנסיעה במהירות גבוהה מאד, תוך עקיפת כלי רכב שנסעו לפניו מימין ומשמאל, למרות תנועת רכבים ממול, עד שהצליח לחמוק מהשוטרים, לאחר שירד לשטח קרקעי, וברח מהרכב.

בגין האירוע השני מיוחסות לנאשם עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף275 לחוק,  נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק, חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק,  קבלת רכב גנוב, שינוי זהות רכב, חבלה במזיד לרכב, בהתאמה לפי סעיפים 413 י, 413 ט, ו-413 ה לחוק,  ומעשה פזיזות בנהיגה, לפי סעיף 338(1) לחוק (להלן: האירוע השני). 

3.         נוכח הודעת התביעה בסיכומיה כי לא הובאו ראיות להוכחת עבירה של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה המיוחסת לנאשם באישום השני, הנאשם מזוכה מעבירה זו.

4.         הנאשם הכופר באשמות טען בפתח בדיון כי בעת האירוע הראשון היה " במרכז הארץ במקום אחר", ובעת האירוע השני " הוא היה בביתו, במקלחת" (ישיבה מיום 20.9.200, ע' 6). הנאשם אינו חולק על כך כי היה בעליו של רכב ההונדה, (בצבע לבן), נשוא כתב האירוע הראשון, הגם שרישום הבעלות טרם עודכן, והרכב היה רשום על שמו של אחד, עודה אל-הוואשלה (צילומי הרכב, נ/4, נ/5).

האירוע הראשון

5.         בעקבות מידע מוקדם שהתקבל במשטרת ישראל לגבי עיסקת סמים מתוכננת, ביום1.7.2004, הוקם כוח משימה משולב של בלשים ממפלג סמים ימ"ר צפון ועוקבים משטרתיים מוסווים. בשעת ערב מוקמה תצפית משטרתית באיזור צומת נהלל, לכיוון רמת דוד, ליד כביש 73. על פי דוח התצפיתן, רס"ר מלכה דוד (ת/32), שהיה מצוייד במכשיר לראיית לילה, הגיע למקום, בשעה 19:50, רכב הונדה בצבע לבן, ונכנס לשביל היוצא מהצומת, ונהגו החנה את הרכב סמוך לעץ גדול, ליד הצומת. הנוסע ליד הנהג (להלן: הנוסע הראשון), ירד מהרכב, ונטל " שקית גדולה" בצבע ירוק שהייתה מונחת ליד העץ, והכניסה לתא המטען של הרכב אותו פתח נהג ההונדה, שלבש חולצה לבנה. השניים התעסקו עם השקית, והתבוננו לתוכה, ולאחר מכן נטל הנוסע הראשון את השקית והעבירה חזרה למקומה, ליד העץ. נוסע נוסף שהיה ברכב (להלן: הנוסע השני), יצא אף הוא מהרכב, ושני הנוסעים הלכו לעבר העץ. הנהג נכנס לרכבו, והחל לנסוע לעבר צומת נהלל, כאשר שני הנוסעים משתהים ליד השקית עד השעה 20:20. לאחר זמן מה עזבו שני הנוסעים את המקום, תוך שהנוסע השני משוחח במכשיר טלפון נייד, ולפתע החלו השניים לרוץ בבהלה לכיוון מזרח. הנוסע השני נעצר על ידי אנשי המשטרה, וזוהה כפלאח אבו סבית. הוא הובל על ידי השוטר מלכה לכיוון העץ, והכחיש כל קשר לשקית שנמצאה לידו. השוטר מלכה ציין בעדותו כי למיטב זכרונו נמלט הנוסע הראשון מהמקום, בלא שהשוטרים הצליחו לעצרו (ע' 29 לפר' מיום 2.11.2006). עוד ציין העד בעדותו כי אינו זוכר אם קיים דימיון בין הנאשם לבין נהג ההונדה.

6.         מדוח, ת/25, שערך השוטר יורם דנינו, עולה, כי היה בקשר עין רצוף עם השקית הירוקה ליד העץ, ולאחר שבוצע מעצרו של הנוסע השני, נתפסה השקית על ידי העד. מדובר בשקית נילון ירוקה, שבתוכה שקית נוספת, ובתוכה 11 אריזות החשודות כמכילות סם מסוכן, במשקל כולל של 12.320 ק"ג, עטופות בנייר דבק, וכן " שתי אריזות" נוספות החשודות כמכילות סם (להלן: החבילה הראשונה). החבילה הראשונה נחתמה בראשי תיבות שמו של החוקר, והעד, וחוקר נוסף של הימ"ר, אלכס קרבצ'וק, הכניסו את השקית לכספת הימ"ר (ת/47).  

7.         מדוחות פעולה (ת/11, ת/12) ומעדותו של השוטר שמעון אבוטבול, עולה, כי בשעה 20:00 לערך, השתתף בכוח  שתפקידו היה לחסום את נתיב נסיעת ההונדה באיזור רמת ישי. בעקבות קבלת הדיווח על עסקת הסמים, נחסם נתיב הנסיעה על ידי רכב מזדה משטרתי של השוטר, סמוך לצומת רמת ישי, מכיוון הגעת רכב ההונדה. השוטרים במחסום לבשו אפודות זוהרות וכובעי משטרה, ונעזרו בפנסים כחולים מהבהבים לצורך סימון המחסום. עוד צויין על ידי העד כי שרר עדיין אור יום "זה היה בלילה אך בשמונה בערב היה אור יום, היו כבר דמדומים, אבל עדיין היה מואר" (ע' 35). נהג ההונדה שהבחין בכוח המשטרתי, לא ציית להוראות השוטרים לעצור, נסע במהירות גבוהה, ופרץ את המחסום, תוך מעבר בין רכב המזדה המשטרתי לבין מעקה הבטיחות בכביש, כשהוא פוגע בצד הימני האחורי של רכב המזדה המשטרתי, "ראיתי אותו מגיע והוא זיהה את המרווח, הוא פשוט סטה ופגע ברכב" (ע' 37). העד העריך כי הפנס השמאלי של רכב ההונדה נפגע בעת פריצת המחסום, אולם ציין בחקירה הנגדית, כי ייתכן שלא נגרמה פגיעה לפנס כי אם לדלת הנהג, וזאת לאחר שהוצגו לו תצלומי הרכב ( נ/4, נ/5, ע' 36, 37 לפר').

8.         השוטר אבוטבול החל לנסוע בעקבות רכב ההונדה שנסע במהירות לכיוון כללי " בית זרזיר, צומת המוביל", וסיכן בנהיגתו כלי רכב אחרים שנעו לפניו, תוך ביצוע עקיפה מסוכנת (ע' 34, ישיבה מיום 15.2.2006). השוטר איבד קשר עין עם רכב ההונדה, וכעבור מספר דקות קיבל דיווח כי הרכב נכנס לכפר. העד מציין כי לא הצליח להבחין אם היו אנשים נוספים ברכב, ואף לא הצליח לזהות את דמותו של הנהג, נוכח מהירות נסיעת הרכב, אולם הצליח לזהות את מספר הרכב שתאם את הדיווח שקיבל. הוא זכר את מספר הרכב ורשם אותו בדוח הפעולה, ת/11, לאחר תום האירוע,  (בשעה 22:20).

עם הגיעו לכפר, קיבל דיווח מאחד העוקבים שנמצאו בשטח, כי נהג ההונדה נראה " מתעסק עם משהו" ליד שיח, בכביש גישה ליד אחד מבתי הכפר (ע' 35). העד גילה בין השיחים, על פי דיווח העוקב, 7 אריזות חשודות כמכילות סם חשיש, וכן אריזה, שמינית, ריקה, שהונחו האחת על השניה (ע' 38). רכב ההונדה נמצא חונה, ללא נהגו, במרחק של 100 מ' מהמקום, ברחבת חניה ליד הבתים, שתוארה על ידי העד כ" מתחם גדול של כמה בתים, זה איזור חניה משותף, כך זה נראה" (ע' 38 לפר'). אריזות הסם הונחו בתוך שקית צהובה שנמצאה ברכב המשטרתי, ועם הגיעו ליחידה, סימנה בראשי תיבות שמו, והעבירה לידי החוקר קרבצ'וק להמשך טיפול (להלן: החבילה השניה).

9.         מדוחות עיקוב, ת/43, ת/44, התואמים ביניהם, שנערכו על ידי שני עוקבים שונים, עולה כי המעקב אחרי רכב ההונדה על ידי העוקבים המשטרתיים, עורכי הדוחות, החל בשעה 19:50 עם כניסת רכב ההונדה בעל מספר הרישוי 41-004-17, לכביש לכיוון רמת דוד, כמתואר, ועד היציאה מהמקום בשעה 20:06, בנסיעה לעבר הכפר, וסופו של העיקוב, בשעה 20:34, עם החניית הרכב באיזור החנייה בכפר, ויציאתו של הנהג מהרכב. על פי דוח העיקוב נהג ברכב אדם לבוש חולצה לבנה.

העוקב, שכינויו ש/111, שערך את הדוח ת/44, העיד כי ברכב זיהה רק אדם אחד, הוא הנהג, ולא ראה אנשים נוספים. בדוחות העיקוב צויין כי קודם לכניסה לכפר, נכנס הרכב לישוב " גבעת אלה" הסמוך לכפר (ראו מפת האיזור, ת/10), ולאחר מכן נכנס הרכב לכפר, עצר בסימטה, ונהגו פתח את תא המטען של הרכב, ולאחר מכן סגר אותו. לאחר מכן הסיע את הרכב מהמקום לעבר רחבה בין  בתים בסמוך, עצר את הרכב, ויצא מתוכו, כשהוא רץ לעבר אחד הבתים.

העוקב שכינויו ש/85 שערך את הדוח, ת/43, מציין כי כיוון את הבלשים למקום עצירת הרכב בכפר, בו נפתח תא המטען - "כביש צר שמשני צידיו יש צמחיה"- ולאחר מכן הוברר לו כי נתפסו במקום חבילות של חשיש (ע' 43, בישיבה מיום 24.1.2007).

10.       שוטר הבילוש זאב ויכנר, העיד כי בעקבות הדיווח על פריצת המחסום, בשעה 20:15-20:20 לערך, הבחין ברכב ההונדה בעל מספר הרישוי הנ"ל, המגיע לכפר, לאחר שיצא מהישוב גבעת אלה, הסמוך. הרכב נסע "במהירות אדירה, נהג שלא מפחד מכלום, נוסע בנתיב עוקף גם כשיש רכבים בנתיב השמאלי וגורם להם לסטות הצידה" (ע' 19 לפר' מיום 2.11.2006). בשל  דרך הנהיגה הפרועה הצליח נהג ההונדה להימלט מהמקום, והשוטרים נתקלו מאוחר יותר ברכב הנעול, החונה בכפר, ותושבים מקומיים הצביעו בפני השוטרים על כיוון הבריחה של הנהג לכיוון המטעים במקום, ואולם החיפושים אחריו לא העלו דבר.

העד מציין כי במהלך המרדף שהיה באור דמדומים, הצליח לזהות כי הנהג הינו בעל שיער שחור, "קצת ארוך" ולבש חולצה בהירה. העד הבהיר כי השיער " בלט יחסית, על רקע החולצה הבהירה" (ע' 20- 21 לפר' מיום 2.11.2006), והוא העלה את הפרטים על גבי דוח שערך ביום 1.7.2004, בשעות הלילה.