הכרעת דין בתיק פ 8090/03

א. פתח דבר

הנאשם הינו בן דודן של הקטינות א. ס.  ילידת 19.3.87, ו ס.ס. ילידת  1988.

הנאשם מואשם בכך, כי במהלך חודש מאי 2002 או בסמוך לכך, תקף שלא כדין את הקטינה ס.ס. בביתה ברח' וינר בתל אביב, (להלן:" הבית"), על ידי כך שהיכה אותה באמצעות חגורה בגבה, בפניה ובחלקי גוף אחרים, וזאת לטענתו משום שהיא מתרועעת עם גבר מסויים.

לאחר שהקטינה ברחה  מהבית, הורה לה הנאשם לשוב, וכשסירבה, סטר לה מספר פעמים בפניה.

לאחר שנענתה לדרישתו ושבה לביתה, הוא היכה אותה בידיו ובחגורה, ברגליה ובבטנה, באופן שנותרו סימנים על גופה, ועשה כן מאחר ולדבריו, היא איננה מצייתת לו.

בתאריך 15.5.02, בסמוך לשעה 23:00 איים הנאשם על הקטינה א.ס., כי אם יראה אותה מסתובבת עם חברתה, שאיננה מקובלת עליו - הוא יכה אותה, וכששמע מפי אימה של הקטינה, כי בכוונתה להתלונן במשטרה ביחד עם בתה אם הוא יכה את א.ס., איים הנאשם על הקטינה לבל תתלונן במשטרה, שאם לא כן יירה כדור ברגלה.

הנאשם מואשם איפוא, בכך שתקף את הקטינה ס.ס. וגרם לה לחבלה של ממש, וכן תקף את אחותה א.ס ואיים עליה - עבירות על סעיפים 368 ב' (א) רישא, 379 ו- 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

ב. גדר המחלוקת

אין מחלוקת, כי הנאשם הוא קרוב משפחתן של שתי הקטינות - א.ס. ו- ס.ס., וכי הוא סבר, כי הקטינות אינן מתנהגות באופן נאות. לטענתו, הקטינה ס.ס. מסתובבת בחברה שאיננה מתאימה לה, ובשעות שילדה בגילה אינה אמורה לצאת את ביתה, וא.ס. מתרועעת עם נערה שהינה בתו של משתף פעולה עם שלטונות ישראל, ואינה מקובלת עליו.

לטענת הנאשם, אביהן של הקטינות נתן בידו סמכות לפקח עליהן, ואף אימן פנתה אליו בעבר, וטענה בפניו, כי ס.ס. מתרועעת עם אלמנטים בלתי רצויים, וכי הילדות אינן מכבדות אותה, אלא שלדבריו, האם שינתה את דעתה, וכיום היא מגבה את בנותיה, ומלינה עליו.

הנאשם הכחיש, כי תקף מי מהקטינות, ולדבריו, הוא הסתפק בשיחות בלבד על-מנת להקנות להן חינוך הולם.

ג. התשתית הראייתית עליה מתבססת התביעה:

1.  העדה א.ס. העידה, כי במועד ביצוע התקיפה (15.5.02), היא היתה בת 17 ומחצה.

מדבריה עלה, בתאריך 12.6.00 היא התלוננה על אירוע שהתרחש חודש עובר להגשת התלונה. הנאשם נכנס לטענתה, לביתם ביום האירוע מבלי לדפוק בדלת, צעק על אימה שאיננה דואגת לחינוכן של בנותיה, ואסר על א.ס. להפגש עם חברתה מהכיתה בשם עלא.

הנאשם איים עליה, כי אם יראה אותה ברחוב עם חברה זו - הוא ישבור את רגליה.

באותו ערב בסמוך לשעה 22:00, הוא שב לבית הקטינות, קילל וחזר על אזהרתו כלפיה.

לדברי א.ס., אמה באה לעזרתה, ואמרה לנאשם כי שתיהן תתלוננה נגדו במשטרה,  ואזי חזר הנאשם ואיים עליה, שאם יראה אותה ברחוב עם חברתה - יירה ברגלה (עמ' 13 שורה 15, ועמ' 16שורות 3-2).

עוד לדברי א.ס., הנאשם חזר ואיים עליה מספר פעמים כי יירה בה באקדח, וציין, כי אביה נתן בידיו סמכות לשמור עליה, ואף לשבור את ראשה, אם הדבר נדרש. כתוצאה מכך היא סבלה מלחץ נפשי, ולקתה בקוצר נשימה בסמוך לאירוע (עמ' 14 שורות 3-5).

א. ס. הוסיפה וטענה, כי אימה נאלצה להסתייע בשני אחיו של הנאשם - אשרף ובלאל, כדי להרחיק את הנאשם באותו לילה מביתה. א.ס. ניסתה לדבר עם חברתה עלא כדי לברר את טענת הנאשם, לפיה אותה החברה מסתובבת בחברה בלתי ראויה, אך הנאשם ששב לביתה, נטל מידה בכוח את שפורפרת הטלפון, וצעק ואיים על חברתה עלא, שישבור את רגליה.