פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
8081-07
15/06/2008
|
בפני השופט:
דניאל בארי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד בן הרוש
|
הנתבע:
רם נוף שמאי
עו"ד ששי גז
עו"ד ומירב אלגלי
|
| הכרעת דין |
לאחר שבחנתי את הראיות החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
ב"כ המאשימה
:
1. התביעה מייחסת לנאשם בכתב אישום מתוקן שלוש עבירות: תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק"), איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק וכן גרימת נזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק.
2. התביעה טוענת כי ביום 20/9/06 בחניון תת קרקעי ברח' ברזיל 1 בת"א על רקע סכסוך חניה, תקף הנאשם את אילן קשת (להלן:
"המתלונן"), בכך שהיכה בו בצרור מפתחות ובאגרופיו בחזהו בפניו ובצווארו וגרם לו לפגיעות בחזהו ובידיו. התביעה טוענת עוד כי הנאשם איים על המתלונן ואמר לו שיפגע בילדיו ויגמור עליו וכן גרם נזק למשקפיו.
3. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי מדובר בעלילה וכי האירוע המתואר שבכתב האישום כלל לא התרחש.
ראיות התביעה:
4. ראיות התביעה מבוססות על עדותו של המתלונן שטען כי ביום 20/9/06 החנה את רכבו בחניה תת קרקעית בבניין בו הוא מתגורר במטרה להוציא או להכניס חפצים למחסן שבבעלותו בקומת החניות.
5. בעדותו בפניי מסר המתלונן כי:
"... אין לי שום בעיות עם השכנים ולא מסוכסך עם אף אחד...". המתלונן ציין כי הנאשם חסם את רכבו למרות שהחנייה שלו מרוחקת מהמקום בו החנה את רכבו.
6. לגבי ההמשך מסר המתלונן:
"...הוא אמר אתה לא זז מפה והחזיק את צרור המפתחות שלו... הוא לא נתן לי הסברים. הוא ישר קילל ואמר אני יודע שעברת התקף לב, ואני אגרום לך לעוד התקף לב. הוא התחיל להרביץ לי, ונתן לי בוקס בפנים, ובחזה והתחיל להיאבק איתי... הוא הרגיש פתאום חסר אונים והוא לא שולט על יצרו ואמר: 'המשקפיים שלך שבורות' אחרי שהוא שבר אותם, ואז הוא פינה את רכבו מיידית. אני לא יודע אם הוא דרך על המשקפיים שלי...".
7. מהתעודה הרפואית והתמונות שהוגשו עולה כי ביום 20/9/06 נמצאו על חזהו של העד שריטות וכן שריטות ופגיעה בזרוע ימין.
8. העד ציין כי מספר חודשים לפני אירוע הוא הפסיק להחנות רכבו בקומה התת קרקעית וקיבל חניה בחלק העליון של הבניין.
9. בחקירתו הנגדית מסר המתלונן כי לא הציג את משקפיו שניזוקו בפני חוקר המשטרה.
10. הסנגור הציג לעד מכתב ששלח לוועד הבית. המתלונן אישר שכתב והפיץ את המכתב ס/1 ביום 5/11/05. במכתב זה ציין המתלונן בין השאר:
"...הפניתי את הטיפול למשטרת ישראל, אשר קיבלה מידע כללי על דייר אלים בבנין, שבעברו מספר מקרי אלימות, לרבות אלימות במשפחה...".
"...פחתו ההתנכלויות, והחלה מגמה של הסתה וניסיון למצוא 'דרך חוקית' למנוע את חניית הרכב במקום...".
"...בעצם נוצר מצב שבו דיירים מבוגרים, חלקם פנסיונרים משוטטים חסרי מעש בבנין ומסיתים את איש ההחזקה ואת חברי הועד לפעול לשיבוש המהלך התקין בבניין...".
"...משיחות עם בעלי דירות בבניין, הבנתי שתופעות האלימות והגזעניות הינם חלק בלתי נפרד מהוויה של חלק מדיירי הבניין במשך שנים וכי מדי פעם תופסים קורבן אחר...".
11. המתלונן אישר כי הדייר האלים אליו התייחס בס/1 הוא הנאשם. כמו כן אישר המתלונן כי הטענות שהעלה כנגד הנאשם מקורם ברכילות. התביעה מסרה כי לנאשם אין כל עבר פלילי.
12. המתלונן אישר כי כתב את ס/1 לאחר שקיבל מכתב מהעמותה לתרבות הדיור וכי כוונתו הייתה להתפשר ולהסדיר את עניין החנייה.