הכרעת דין בתיק פ 8067/05

1.         על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 13.2.2005, בשעה 23:00 לערך, ברכב מסוג הונדה בצבע לבן (מ.ר 9457208), בכביש 40, סמוך לצומת קמה, לכיוון דרום. לנאשם לא היו רישיון נהיגה ורישיון רכב בני תוקף.

השוטר מוחמד אבו מדיע'ם (להלן : מוחמד), שנסע בניידת "כחול -לבן" בעקבות רכבו של הנאשם, סימן לו לעצור (להלן: הניידת הראשונה). הנאשם לא שעה להוראות השוטר, והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון צומת להבים. השוטר ביקש סיוע מניידות משטרה נוספות, והמשיך בנסיעה אחר רכבו של הנאשם, שפנה ימינה בצומת להבים, והגיע לכניסה המזרחית לרהט. בעקבות הדיווח, בוצעה חסימה של הכביש על ידי ניידת משטרה "כחול- לבן", שהפעילה אורות כחולים - אדומים מהבהבים על גגה (להלן : הניידת השנייה). השוטר המתנדב, חליל אבו זיאד (להלן: חליל), עמד ליד הניידת השניה, לבוש אפודת משטרה זוהרת, וסימן לנאשם לעצור תוך שימוש בפנס, אולם הנאשם הגביר את מהירות נסיעתו ונסע לעבר הניידת השנייה. נהגה של הניידת השנייה, השוטר המתנדב מצי אלקרנאווי (להלן: מצי),  נאלץ בשל כך להסיע את הניידת לאחור במהירות, כדי לא להיפגע מרכבו של הנאשם. הנאשם חלף על פני הניידת השנייה, והמשיך בנסיעה מהירה לתוך רהט, בכביש דו סיטרי, בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. שוטרי הניידת השנייה - שאחריהם נסעה הניידת הראשונה - נסעו בעקבות רכבו של הנאשם כשהם מורים לו לעצור במערכת כריזה. הנאשם לא שעה להוראות השוטרים לעצור, ובשל מהירות הנסיעה הגבוהה סטה לנתיב הנגדי, ואילץ נהגו של רכב שהגיע ממול לסטות לשולי הכביש כדי לא להיפגע. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה בכביש שאותה עת הייתה בו תנועה ערה של כלי רכב, עקף כלי רכב רבים שנסעו בנתיב נסיעתו, תוך שהוא עובר לנתיב הנגדי ונוסע עליו, ואגב כך מאלץ את נהגי כלי הרכב משני כיווני הנסיעה לסטות לצד הדרך על מנת למנוע התנגשות ברכבו; באיזור שכונות 24-25 ברהט, סיכן הנאשם הולכי רגל שחצו את הכביש לאחר שיצאו ממועדון ביליארד סמוך (להלן: המועדון), ואלה נאלצו לקפוץ לשולי הכביש על מנת שלא יידרסו על ידי רכבו; סמוך לבית הספר "אל זהרה" במקום (להלן: בית הספר), לאחר נסיעה בעיקולי הדרך, סטה רכבו של הנאשם לנתיב הנגדי, ואילץ נהגו של רכב שהגיע ממול לעלות על המדרכה כדי להימנע מהתנגשות חזיתית; עם הגיעו לשכונה 27 בהט, נכנס הנאשם לכביש ללא מוצא, ביצע פניית פרסה, והחל בנסיעה מהירה לעבר הניידת השנייה שנסעה אחריו, והתנגש בה חזיתית, תוך שהוא גורם נזק לפגוש הקדמי ולוחית הזיהוי בניידת.  

2.         נוכח העובדות המתוארות - ולאחר שנטען בכתב האישום, בין היתר, כי הנאשם ניסה פעמיים לפגוע במתנדבים ברכבו בכוונה למנוע מעצר או כדי לגרום לנכות או למום - מיוחסות לנאשם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין,תשל"ז- 1977 (להלן: החוק), סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק, חבלה לרכב במזיד לפי סעיף 413ה לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד לפי סעיף 275 לחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961, נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח רכב לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל- 1970.

3.         הנאשם הודה בכך שנהג ברכב, וכפר בעובדות כתב האישום האחרות. בסיכומיו ציין ב"כ הנאשם כי אין כפירה גם בכך שהנאשם נהג ללא רישיון בר תוקף (ע' 2 לסכומי ההגנה).

עדויות שוטרי הניידת הראשונה

4.         שוטר הסיור, רס"ל מוחמד, העיד כי יחד עימו בניידת היו שני השוטרים המתנדבים, תאופיק מדגמה (להלן: תאופיק), וחסן אבו מדיעם (להלן: חסן). בעת שהניידת שהתה בצומת קמה, התבקש על ידי קצין מודיעין ברהט לעצור את רכב ההונדה לבדיקה, בשל חשד למעורבות בעבירה. אותה עת הבחין ברכב ההונדה בו נהג הנאשם, המגיע לעבר הצומת, מצפון לדרום בכביש 40, וסימן לנהג לעצור. הוא הבחין כי הנהג מתעלם במודע מהוראתו לעצור, והחל לנסוע בעקבותיו, תוך שהוא שומר על קשר עין רצוף עם הרכב הנמלט. במהלך המרדף הפעיל "אורות כחולים, וסירנה", והגיע למהירות של 155-160 קמ"ש -" עד קצה המהירות של הרכב" (ע' 17).

במקביל יצאה הניידת השניה מרהט לכיוון להבים, והוא מסר את תיאורו של הרכב ומספרו, וביקש כי יבצעו חסימה ויעצרו את הרכב, לאחר שיפנה ימינה בצומת להבים, לכיוון רהט. העד הבחין כי רכב ההונדה חלף על פני הניידת השניה שיצרה חסימה על הכביש, במרחק של 3-4 ק"מ מצומת להבים, תוך כדי נסיעה בנתיב השמאלי הפנוי, ולאחר מכן ממשיך לנסוע בנתיב הנסיעה הנגדי לתוך הכניסה לרהט. באותו שלב לא הבחין בכך שהנהג סיכן כלי רכב אחרים: " אני לא יכול להגיד שלא היו רכבים כלל, אך לא היה עומס שסיכן את הרכבים בדרך. הכביש היה פנוי לנסיעה, היה פנוי מאנשים".

הניידת השניה החלה לדלוק אחר רכב ההונדה, והוא נסע מאחור, במרחק שנע בין 10-100 מ' מכלי הרכב לפניו. נוכח העובדה כי מדובר היה בשטח עירוני, צומצמה מהירות הנסיעה, אולם עדיין מדובר היה בנסיעה ב" מהירות רבה", ו "רכב (ההונדה) זגזג חופשי לאורך כל הדרך" (ע' 17, 18). בתחילה היה הכביש פנוי יחסית, אולם בהמשך, לאחר שחלף את  הכיכר בכניסה לשכ' 25,  בכביש בין שכונה 7 לשכונה 25, נסע רכב ההונדה במהירות, וגרם לשני כלי רכב שנסעו לפניו בנתיב נסיעתו, לסטות מהנתיב, או לרדת לצד הדרך (ע' 18). העד מציין כי אינו יודע לתאר את סוגי כלי הרכב או צבעם, אולם מדובר היה בכלי רכב פרטיים. בהמשך הנסיעה, הבחין ב - 3-4 ילדים שרצו לחצות את הכביש "ממועדון הסנוקר לצד השני וכבר היו על הכביש, ראיתי אותם קופצים אחורה, כי ראו שהרכב נוסע במהירות, ויש ניידות משטרה אחריו" (ע' 15). בחקירתו הנגדית הבהיר כי הילדים הגיעו מכיוון המשתלה הסמוכה למועדון, ולא יצאו מהמועדון עצמו (ע' 18).

בשלב זה איבד העד קשר עין עם הניידת השניה, ולאחר דקה וחצי לערך, הגיע אליו דיווח מהניידת השניה על כך שרכב ההונדה הגיע לכביש ללא מוצא, בשכונה 27, ועל כך שנהגו "נגח" באמצעות רכבו את הניידת השנייה (ע' 15). 

5.         השוטרים המתנדבים חסן ותאופיק, נקראו להעיד מטעמה של ההגנה.

חסןהעיד (בדיון שנערך ביום 10.2.2008), כי ישב במושב האחורי בניידת הראשונה, כשעל גגה פעל אור כחול מהבהב. לדבריו הורה מוחמד לנהג ההונדה לעצור, באמצעות פנס, לאחר שיצא מחוץ לניידת, כדי לעצור את הנהג המתקרב. הנהג לא ציית להוראה ופנה לכיוון רהט. הניידת השניה עמדה בחסימה לרוחב הכביש (ע' 56), והוא התרשם כי החסימה לא הייתה יעילה: " עובדה שהרכב חלף אותם" (ע' 55). העד הדגיש כי לא הבחין שרכבו של הנאשם מסכן כלי רכב אחרים, או הולכי רגל באיזור המועדון, "למה להגיד שזה לא היה ולא היה" (ע' 56). עם זאת ציין כי לא היה עד ראיה למלוא האירועים, בשל מיקומה מאחור של הניידת הראשונה, שנסעה לאט יותר ( "רכב טרנטה", ע' 57) והבהיר בעניין זה כי "... יש עיקול באיזור בין שכונה 7 ל-27... שפונה לביליארד ואני לא ראיתי מה קרה ליד הביליארד ולא ליד ביה"ס, כי היינו מאחורה ליד שכונה 7...והוא פנה שמאלה" (ע' 57). עוד ציין כי בשל כך שאיבדו קשר עין עם כלי הרכב לפניהם, ירדו הוא ותאופיק מהרכב, והחלו לערוך חיפושים רגלייים אחר הרכב הנמלט, והוא אינו מעריך כי מוחמד שנשאר ברכב, היה עד ראיה לאירוע הקשור בהולכי הרגל.

6.         השוטר המתנדב, תאופיק מסר בעדותו (ביום 10.4.2008), כי במהלך הנסיעה לכיוון צומת להבים, הנהג האיץ את רכבו במהירות והחל לעקוף כלי רכב, לאחר שלא ציית להוראת השוטרים לעצור, גם משהופעלה מערכת הכריזה. לדבריו הגיעה מהירות הנסיעה ל- 155 קמ"ש (ע' 62). לאחר הפניה ימינה מצומת להבים לכיוון רהט, הבחין העד בחסימה שנעשתה על ידי הניידת השניה בפניה לרהט, בעת שהיו במרחק של כ- 100 מ' מהרכב הנמלט שהמשיך "בנסיעה פראית" (ע' 61). לדבריו איבדו קשר עין מהרכב המלט, לאחר הכניסה לרהט, וסטו מנתיב הנסיעה ואף ירדו מהרכב כדי לבצע חיפושים, ורק לאחר ההתנגשות בניידת השניה, הגיעו לאותו רחוב ללא מוצא, בו עצר רכב ההונדה.

העד מציין כי ייתכן שמוחמד היה עד לאירועים בהם לא הבחין הוא עצמו: "אני אומר שיכול להיות שהראיה שלו יותר טוב, למיטב זכרוני אני איבדתי קשר עין עד להתנגשות שלו עם הרכב כשהגענו. ראיתי את המחסום, ואז החל להתנתק הקשר עין איתו. מדובר לפני שלוש שנים, ואני לא קראתי את הדוח שכתבתי. אני לא רוצה לומר כל מיני דברים, שאני לא בטוח בהם"  עוד ציין כי סביר להניח כי הוא זוכר יותר את תחילת האירוע ואת סופו (ע' 63).

עדויות שוטרי הניידת השניה

7.         השוטר חליל העיד כי כחצי דקה לאחר קבלת הדיווח על הגעת הרכב לכיוון רהט, הציבו את הניידת השנייה, כ- 200 מ' לאחר הפניה ימינה מצומת להבים, באופן שחסמה מחצית הכביש (מיקום הצבת הניידת וכיוון נסיעת רכב ההונדה, נ/1); בניידת נמצאו עוד שלושה שוטרים מתנדבים - מצי, יוסף אלעוברה, ואמיר אלמליחי (ע' 6); על גג הניידת פעל אור כחול- אדום מהבהב, במקום הייתה תאורה תקינה, והוא עצמו ניצב ליד הניידת לבוש מדי משטרה,  עם אפודה זוהרת ופנס, במטרה לסמן לנאשם לעצור. הרכב הגיע למקום החסימה אולם לא עצר, ונהגו "בא במהירות והייתה לו כוונה ברורה להיכנס אלי עם הניידת, הניידת חסמה חצי כביש, והוא בא במהירות שיא מכיוון צומת להבים. המתנדב שהיה בתוך הניידת החליט שהוא רוצה לנסוע אחורה על מנת למנוע את ההתנגשות ולתת לו להמשיך בנסיעה" (ע' 5). העד הבהיר כי עם פנייתו של הרכב ימינה בצומת להבים, ומעט לאחר מכן, היה שדה הראיה מוגבל בשל פני הכביש שהינם בעליה, אולם לאחר מעבר שטח הכביש המוגבה, הניידת הייתה גלויה לעין הנהג המתקרב לעברה, ושדה הראיה היה פתוח עד 100 מ' - וניתן היה לראות את אורות הניידת, האפודה הזוהרת והפנס שבידו. הוא סימן לנהג המתקרב לעצור, ואולם זה לא שעה לסימוניו, "הוא לא טרח לצאת לכיוון השמאלי הפתוח, אלא נסע לכיוון הניידת" (ע' 8, 9). העד מציין כי נכנס מיד לניידת, והשוטרים החלו לדלוק אחר הרכב, שהמשיך לנסוע ב"מהירות רצינית" לכיוון רהט, ובעת הכניסה לצומת, בעת פנייה חדה ימינה, סטה לכיוון הנגדי, ורכב שהגיע מאיזור התעשייה ירד לשולי הדרך על מנת למנוע התנגשות. בעניין זה מציין העד: " כשהוא נכנס ימינה לרהט, הרכב הגיע ממול רהט, ובגלל המהירות והסיבוב הרכב שהגיע ממול ירד לשוליים. מנקודת (החסימה) לצומת זה שניה או שתיים, ואז הוא חתך לכיוון הנגדי, זה היה בשניות" (ע' 12). בהמשך הנסיעה, ב"כביש צר שהיה בשלבי בנייה", בין שכונות 25 ו- 8, עקף רכב ההונדה כלי רכב אחרים בצורה מסוכנת, מימין ומשמאל, ובעת שנכנס לכביש בין שכונות 24- 25, סיכן אנשים שיצאו אותה עת מהמועדון במקום, "ובנס, ובגלל שהם קפצו לצדדים, הרכב לא פגע בהם" (ע' 5). העד הבהיר כי דלת המועדון גובלת בכביש ממש, וכי באותו זמן יצאה מהמקום "כמות רצינית" של אנשים, ולא פחות מעשרה איש (ע'13). בהמשך הדרך, ליד בית הספר, בין שכונות 26-27, "הרכב החליק עם החלק האחורי שלו, זריקת זנב, ואילץ עוד רכב שבא מכיוון כללי שכונה 26, לעלות לכיוון המדרכה" (ע' 5). בהמשך הנסיעה, נכנס הרכב הנמלט לכביש ללא מוצא בשכונה 27, חזר על עקבותיו, ונכנס בחזית הניידת עם הצד הימני שלו. העד קפץ לכיוון דלת תא הנהג, ועצר את הנאשם שנהג ברכב.

העד ציין כי שאל במקום את הנאשם לפשר נהיגתו, וזה השיבו כי "הסיבה שאין לו רישיון בתוקף" (ע' 5 לפר').

בחקירתו הנגדית ציין העד כי אינו יכול להעריך את מהירות הנסיעה של כלי הרכב; מדובר היה  במרדף שארך מספר דקות, עד המעצר, וכי כל העת היו בקשר עין רצוף עם הרכב הנמלט, ונסעו מאחוריו במרחק של 20 מ', גם מתוך חשש לשלומם. (ע' 11, 13). עוד ציין כי אינו זוכר את סוגי וצבע כלי הרכב שהנאשם סיכנם בנהיגתו, שכן התמקדו ברכב המטרה, אולם לדבריו, מדובר בכלי רכב פרטיים, שהצליחו לסטות מנתיבם למרות הכביש הצר, שתואר על ידו.

8.         השוטר המתנדב, מצי, היה נהגה של הניידת השניה, ושימש כראש הצוות. העד מסר עדותו ביום 26.3.2007. הודעתו, ת/3, מיום 14.2.2005, וקטע ממפת רהט, ת/4, הנספח להודעה, שבו משורטט מסלול הנסיעה, הוגשו במסגרת חקירתו הראשית. יצויין כי מצי מסר בעדותו - בניגוד לנאמר על ידי חליל - כי בניידת נמצאו הוא וחליל בלבד.

מת/3 עולה כי משהבחין העד בנסיעתו של רכב ההונדה לעבר הניידת השניה, בעת ביצוע החסימה, נאלץ להסיעה לאחור. בחקירתו הנגדית ציין כי החסימה מוקמה כ- 10 מ' לפני צומת הכניסה לרהט, והניידת חסמה את הנתיב המגיע מכיוון להבים לכיוון רהט, באופן שהניידת עמדה "חצי על השוליים חצי על הכביש". (העד סימן את מיקום החסימה על גבי ת/4). העד הבהיר בעניין זה כי רכב ההונדה הגביר מהירות, "ונאלצתי לפנות לו את הדרך על מנת שלא יפגע בי...נאלצנו לפנות את הדרך כי לא רצינו לגרום לתאונה", וכי "אם היה ממשיך באותה מהירות הוא היה צריך להתנגש בכיכר שעבדו עליו שם, זה חצי צומת. היום זה כיכר, בזמנו זה היה צומת". חליל היה אותה עת מחוץ לרכב, ואולם העד לא הבחין במיקומו המדוייק בעת שניסה לאותת לנהג הרכב לעצור (ע' 26-27).