הכרעת דין בתיק פ 8058/05

1. ביום 9.2.2005 בשעה 11:30, נהג הנאשם בנתיבות, ברכב מסוג "רנו אקספרס" (להלן: הטנדר) שלא היה מורשה לנסיעה מאז יום 6.4.2004. לצידו של הנאשם ישב אחיו, עומר אלחמידי (להלן: עומר). על פי הנטען בכתב האישום, במהלך נהיגתו בעיר, נתבקש הנאשם על ידי שוטרי ניידת שיטור (להלן: הניידת) לעצור את רכבו.  הנאשם האיץ כתגובה את מהירות הרכב, ניסה לעקוף רכב שנסע לפניו, תוך היצמדות לימין הרכב, ומשלא הצליח לעקפו, עבר לנתיב השמאלי תוך הימלטות מהניידת הנוסעת בעקבותיו. במהלך הנסיעה, לפני כיכר שד' ירושלים - רח' אחת עשרה נקודות, סטה ימינה עם רכבו, במטרה לעקוף רכב מסחרי שנסע לפניו, עלה עם שני גלגלי הרכב על מדרכה, וגרם לסטייה חדה של הרכב המסחרי ולעלייתו על אי תנועה. באיזור השוק העירוני, ביצע פנייה פרסה במקום, לאחר שימוש בבלם היד, תוך נעילת הגלגלים האחוריים של הרכב, והגיע אל מול חזית הניידת, שנהגה בלמה בשל כך בלימת חירום, וכך נמנעה פגיעה. בהמשך, נסע הנאשם במהירות לעבר הולכי רגל שעמדו על הכביש סמוך לכלי רכב חונים, ודריסתם של הולכי הרגל נמנעה לאחר "שהשליכו עצמם לצדדים" וכך נמנעה דריסתם. רכבו של הנאשם עלה על שטח קרקעי, ושקע בבוץ. הנאשם ועומר נמלטו מהרכב, ובסופו של דבר נעצרו על ידי שוטרים שדלקו אחריהם. 

2. אין חולק כי הנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף מיום 25.1.1998, וביום 31.12.2003 אף נפסל רישיונו למשך 6 חודשים על פי פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע (ת/6).

3. נוכח האמור, מיוחסות לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד לפי סעיף 275 לחוק העונשין, הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961, נהיגה ללא רישיון נהיגה ובזמן פסילת רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב לא מורשה, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי, תש"ל- 1970.

4. הנאשם הודה בנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, ובנהיגת רכב לא מורשה לנסיעה. הנאשם הודה גם בהכשלת שוטר במילוי תפקיד, הנוגעת לכך שהמשיך לנהוג על אף הוראת השוטרים לעצור, וברח מפני השוטרים. עם זאת טען כי עמד על הוראת השוטרים רק  לקראת סוף הנסיעה, באיזור השוק.

5. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום האחרות. בנוסף טען, כי לא ביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, שכן תקופת הפסילה הסתיימה לפני מועד ביצוע הנהיגה.

ראיות התביעה

6. רס"מ אסרף דוד ממשטרת נתיבות, העיד כי באותו יום ירד גשם, והכבישים היו רטובים. הוא נסע בניידת עם שני שוטרים מתנדבים,  שאחד מהם נהג אותה עת ברכב השיטור. על גג הניידת פעל אור כחול מהבהב. בעת שהניידת הגיעה לצומת הרחובות בר אילן - שד' ירושלים, הבחין בטנדר בו נהג הנאשם. העד הבחין כי הטנדר "לקח סיבוב" במהירות ופנה מהצומת לשד' ירושלים. בבדיקה במוקד המשטרתי הוברר לו כי בעל הרכב הרשום הינו פסול נהיגה, והוא ביקש לעצור את הרכב לביקורת. נהג הניידת הבהב לנהג באורות הרכב, ובצומת הרחובות ויצמן- שד' ירושלים הפעיל מערכת כריזה וסירנה, והורה לו לעצור בצד הדרך. נהג הטנדר לא שעה להוראה, האיץ מהירותו והמשיך בנסיעה בשד' ירושלים - שהינו רחוב בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, ובמרכזו שטח הפרדה - שם סטה מנתיב נסיעה שמאלי לנתיב ימני, ניסה ללא הצלחה לעקוף רכב פרטי, וחזר לנתיב נסיעתו. עם הגיעו לכיכר בצומת צבאן- ירשלים (להלן: הכיכר הראשונה), ביצע הקפה שלמה בכיכר וחזר על עקבותיו לשד' ירושלים, ומשם פנה ימינה לרחוב ויצמן. כ- 5 מ' לפני הכיכר ברח' ויצמן - רח' אחת עשרה נקודות (להלן: הכיכר השניה), נסע בנתיב הימני, עלה עם שני גלגלים על מדרכה, תוך "זריקת רכב מסחרי שמאלה", ופנה ימינה בכיכר לרחוב אחת עשרה נקודות. העד ציין כי אינו יודע לאן "נזרק" הרכב המסחרי, שכן התמקד ברכב הנמלט.

לאחר מכן פנה הטנדר שמאלה באיזור השוק העירוני - הגם שלא נכנס לתוך מתחם השוק - עשה סיבוב על מקומו ונסע לכיוון הניידת, הנוסעת מולו, כאשר העד משער כי "כנראה שהוא הרים בלם יד ועשה פרסה של 180 מעלות, והגיע מולי" (ע' 14). העד ציין כי אינו זוכר במדוייק את המיקום שבו נעשתה פניית הפרסה, לבד מהסימון הכללי שערך על גבי קטע מפה של העיר נתיבות (ת/3), ואינו יודע אם שני השוטרים הנוספים ברכב תיארו סיבוב דומה שביצע הטנדר. העד ציין כי הנסיעה במקום הייתה על "כביש מאד צר כי זהו הכביש של השוק", וכי נהג הניידת פנה הצידה כדי לא להיפגע (ע' 15). בחקירתו הנגדית הבהיר העד כי מדובר ככל הנראה, בכביש חוצות היוצר, המקיף את השוק ( ר' ת/3), האסור לחניה, וכלי רכב שחנו אותה עת במקביל, הצרו מאד את רוחב הכביש (ע' 21, 22). הטנדר חלף בדרכו - במהירות נסיעה של 50 קמ"ש - בין שני כלי רכב חונים, שלידם ניצבו 2 אנשים מצד אחד, ואדם נוסף שעמד בצד השני (מיקום הולכי הרגל, תרשים נ/2). בעקבות כך הולכי הרגל נבהלו וזזו לצד.

הטנדר עלה על אבני שפה, ונכנס לשטח קרקעי בוצי, הגובל בשוק, ולאחר 50 מ' שקע במקום ללא יכולת להתקדם. הנאשם ואחיו נמלטו לאיזור חממות סמוך, ובעקבות מרדף רגלי, נעצרו על ידי השוטר אסרף ושוטר מתנדב. עם מעצרו טען בפניו הנאשם כי פחד מהמשטרה ולפיכך לא עצר. (ע' 15).

בחקירתו הנגדית ציין העד כי לכל אורך המרדף שמר על קשר עין עם הרכב הנמלט, בדרך כלל מאחוריו, "במרחק סביר" של מספר מטרים מהרכב. לבד ממהירות הנסיעה באיזור  השוק, לא בחן העד את מהירות הנסיעה בקטעי הכביש האחרים. עוד ציין כי לאחר סיום הנסיעה הובהר כי הטנדר היה עמוס בגרוטאות ברזל, והעריך כי בשל כך, הבחין כי הטנדר "התנדנד" מצד לצד במהלך הנסיעה.

7. השוטר רס"ר צמח אברהם העיד כי בעקבות דיווחו של השוטר אסרף על המרדף המתנהל, הגיעו  לאיזור השוק מספר רכבי שיטור כדי לסייע לשוטרי הניידת. העד הבחין בנאשם ואחיו הנמלטים לעבר איזור החממות במקום, נסע לעברם ברכב השיטור, והשתתף במעצרם.

העד ציין בחקירתו כי ליד השוק יש חניית אוטובוסים ומוניות (תרשים נ/1), אולם חונים גם כלי רכב אחרים (ע' 9). העד ציין כי בקטעי כביש בשדרות ויצמן ובשד' ירושלים, קיימים שני נתיבי נסיעה, אחד לכל כיוון, וכן נתיב נוסף לחנית כלי רכב (מפה, נ/2).

8. עומר אלחמידי שנקרא להעיד מטעם התביעה, טען תחילה כי אינו מבין עברית, ועדותו הופסקה, בהיעדר מתורגמן. לישיבות דיון אחרות לא התייצב, ולבסוף נמסרה העדות לאחר שהוצא נגדו צו הבאה.

בעדותו, חלקה בשפה העברית, אישר כי מסר הודעה בחקירה ביום 9.2.2005 (ת/5), אולם היה זה תחת איומי שוטרים שכיוונו אקדח לראשו, וכי השוטרים ביקשו ממנו לומר "שאחי עשה מרדף". העד אף טען תחילה כי אינו מזהה את חתימתו על ההודעה. בנסיבות אלה, ולנוכח דברים שמסר העד בהודעתו לעניין דרך נהיגת הנאשם באירוע, שמהם הסתייג בעדותו, הוכרז לבקשת התביעה, כעד עויין (ע' 29 לפר').  

בחקירתו הנגדית אישר העד כי את הודעתו גבתה חוקרת, שלא איימה עליו. העד גם זיהה חלק מחתימותיו בגוף ההודעה (ע' 31). החקירה התנהלה בעברית. בת/5 ציין עומר כי במהלך הנהיגה "... אח שלי התחיל להשתולל על הכביש, אני לא יודע מה הוא בדיוק עשה, השוטר הורה לנו לעצור את הרכב, אני לא שמעתי את זה. ואז אח שלי עלה עם הרכב על המדרכה בתוך נתיבות והשוטר אמר לנו לעצור גם בשפה הערבית, ואח שלי ואני יצאנו מהרכב ואח שלי אמר לי לברוח".

בעדותו הכחיש תחילה העד את הנאמר בהודעתו כי הנאשם "השתולל על הכביש", וטען כי נסע בצורה "רגילה", ולא ניסה לעקוף כלי רכב. בד בבד, אישר כי אמר את הדברים לחוקרת בשל פחדו משוטרים אחרים שאיימו עליו והיכו אותו, ואשר בעת גבייתה של ת/5 שהו מחוץ לחדר החקירות.

לשאלות הסניגור ענה כי בעת שציין בהודעתו שאחיו "השתולל", כיוון דבריו לכך שאחיו עלה על המדרכה, ושקע עם הרכב בסיום הנסיעה. עוד אישר את הנאמר בת/5 לפיו שוטרים בניידת הורו להם לעצור, ואז ברח הנאשם מהטנדר, ואף הורה לו לברוח, ואף ציין כי הנאשם ברח משום שלא היה לו "טסט או ביטוח" (ע' 31).

העד ציין בנוסף כי רכב השיטור היה מזוהה, "ידעתי שזה רכב של משטרת התנועה...מכירים אותו" (ע' 30). עוד אישר כי שמע שהשוטרים הפעילו מערכת כריזה וסירנה, אבל "לא הבין" מה אמרו להם. הוראת השוטרים כי יעצרו את הרכב ניתנה בשלב הסיום של הנסיעה, עם עליית הרכב על השטח הבוצי (ע' 32).

9. החוקרת, פלדמן פני שגבתה את ת/5 מסרה כי ההודעה נגבתה בשפה העברית, ולא הועלו על ידי עומר כל טענות לעניין דרך גביית ההודעה. העדה ציינה כי לא היכו את העד, והיא לא הבחינה בכל סימני חבלה על גופו. ההודעה הוקראה לעד, והוא אישרה בחקירתו.