הכרעת דין בתיק פ 8012/05

בנסיבות העניין החלטתי לזכות את הנאשם מן האשמה המיוחסת לו וזאת מחמת הספק.

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") והחזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2. כתב האישום מיחס לנאשם  כי ביום 5.1.05,  סמוך לשעה 03:30,  נסע הוא יחד עם חבר, בכלי רכב מסוג מזדה, כשהוא ישוב לצד הנהג, בעיר העתיקה בבאר שבע. במהלך נסיעתם חלפו הם בסמוך  לאלכס מיגל (להלן: "המתלונן"), אשר הלך על המדרכה. או אז,   שאל  הנאשם את המתלונן "אם יש לו בעיות אתו?" ומשזה הכחיש ירק עליו נהג כלי הרכב והשניים המשיכו בנסיעתם.  בחלוף מספר דקות, חזרו הנאשם והנהג למקום , בכלי רכבם והאטו את נסיעתם בסמוך למתלונן. הנאשם ירד מכלי  הרכב, כשהוא אוחז בידיו   בסכין, קילל את המתלונן, הכה אותו בפניו סמוך לגבת עינו הימנית וגרם לו לחבלה. בשלב זה המתלונן דחף את הנאשם מעליו, אך הנאשם דקר את המתלונן בגבו, בעכוזו השמאלי ובירכו השמאלית, הכול מתוך כוונה לגרום למתלונן חבלה חמורה, נכות או מום.

נטען כי המתלונן תפס את הנאשם בשרוול חולצתו כדי למנוע את המשך דקירתו ותוך כדי כך, בעוד המתלונן אוחז בנאשם וזה ממשיך ומנסה לדקור אותו, מעדו השניים על חלון ראווה של החנות והמשיכו במאבקם, עד אשר הגיעו שוטרים למקום, או אז זרק הנאשם את הסכין מידו.

3. הנאשם הכחיש את ההאשמות נגדו וטען כי עת הלך לתומו ברחוב, הופיע למולו המתלונן כשהוא שיכור, צעק לעברו ותקף אותו באמצעות סכין ופצע אותו בפניו סמוך לאוזנו השמאלית. לדבריו, תוך כדי התגוננותו נשמטה הסכין מידי המתלונן. אשר לפצעי הדקירה אשר נמצאו על גופו של המתלונן השיב כי אינו יודע את המקור לדקירות והעלה אפשרות כי המתלונן נדקר על ידי אחר לפני כן, ובטעות חשב שהוא הדוקר ולכן התנפל עליו.

4. אין מחלוקת כי במועד האירוע נמצאו על גופו של המתלונן שלושה פצעי דקירה. כמו כן אין חולק כי על פניו של הנאשם נמצא חתך על הלחי השמאלית, ליד האוזן, מבלי שקיימת עדות אובייקטיבית המלמדת בוודאות כתוצאה ממה נגרם החתך.

בעוד שהמאשימה מבקשת להוכיח כי הנאשם הוא זה אשר דקר את המתלונן טוען הנאשם כי הותקף על ידי המתלונן אשר פצע אותו בפניו וכי פצעי הדקירות, אשר נמצאו על גופו של המתלונן, נעשו על ידי אחר.

על רקע מחלוקת עובדתית זו יש לבחון את הממצאים מקרוב.

5.      עדות המתלונן:

המתלונן מסר שלוש אמרות במשטרה. אמרתו הראשונה (נ/3), נמסרה כשעה ורבע לאחר האירוע. בהודעתו זו מתאר המתלונן כי בעת שהתהלך ברחוב טרומפלדור בבאר שבע, עצר בסמוך אליו כלי רכב מסוג מזדה, בו ישב הנאשם לצדו של נהג כלי הרכב, ופנה אליו  ושאל אותו  אם יש לו בעיות איתו?

משנענה כי אין כל בעיות ירק לעברו הנהג והמשיך בדרכו בעוד המתלונן קורא לעברם ומכנה אותם "מנייקים".  כעבור מספר רגעים, נתקל המתלונן שוב בכלי הרכב בו נסע הנאשם ותיאר כי האחרון יצא לעברו והחל לקלל אותו ואף הכה אותו בחפץ מתכתי באזור עינו הימנית. לדבריו, הוא דחף את הנאשם ואז חש ב- 3 דקירות בגבו ובפלג גופו התחתון. בשלב זה אחז המתלונן בידיו של הנאשם בכדי למנוע דקירות נוספות, תוך כדי שהם מחליפים ביניהם  דברים בדבר המניע לדקירה והנאשם אף שואל את המתלונן לשמו. או אז, דחף המתלונן את הנאשם לעבר ויטרינה של חנות במקום, הכה בראשו ובפניו של  הנאשם ובו בעת שהגיעה ניידת משטרה למקום, זרק הנאשם את הסכין מידיו וקרא לעבר המתלונן "אלכס מה קרה לך, אתה שתוי".

לשאלות החוקר השיב המתלונן  כי אינו מכיר את הנאשם, כי כלי רכב המזדה נעלם מעניו עת אירע אירוע התקיפה וכי קודם לדקירתו שתה כ- 300 גרם וודקה, אך אינו מצוי במצב של שכרות.  

באותו יום בשעה 15:30 מסר המתלונן הודעה שנייה (נ/4), לפיה הוא אינו בטוח שיוכל לזהות את מי שדקר אותו, היות ומקום האירוע היה חשוך, כמו כן אינו זוכר מה לבש הנאשם וכן גילה נכונות לערוך עימות עם הנאשם. 

בהודעתו השלישית, מיום 07.01.05 בשעה 13:20 (נ/5), דחה המתלונן את טענת הנאשם, אותה העלה כלפיו בעימות (ת/3) וטען כי הוא לא תקף את הנאשם, וחזר והדגיש כי  הנאשם הוא זה אשר תקף ודקר אותו. 

לשאלותיו של הסניגור, בחקירה נגדית, השיב המתלונן ואמר כי, קודם לאירוע אכל  בביתו, בין השעות 18:00 ל- 19:00  לערך ולאחר מכן, בין השעות 23:00 ל- 02:00 לערך, ישב בבית קפה שם לגם כ- 6 - 5 כוסות בירה בנפח של חצי ליטר כל כוס, אך התקשה לזכור אם שתה וודקה כפי שהעיד במשטרה. כמו כן, ציין כי משם פנה לקנות "טוסט" בטרם ישוב לביתו. המתלונן ציין כי החבלה בעינו הייתה כתוצאה ממכת אגרוף שספג מן הנאשם ולא כתוצאה ממכה באמצעות חפץ מתכתי, כפי שסיפר בהודעתו במשטרה. כמו כן ציין המתלונן כי הוא לא ראה את הנאשם זורק את הסכין או עושה תנועה של זריקת סכין אך זוכר כי כשנאבק אתו היה לנאשם  סכין ביד. המתלונן מדגיש כי בשום שלב של האירוע הוא לא אחז בסכין וכן דוחה את גרסת הנאשם כי הוא זה אשר תקף את הנאשם.

מנגד עומדת גרסתו של הנאשם.

6.      עדות הנאשם:

הנאשם נעצר כאמור בזירת האירוע. בחקירתו הראשונה, מיום 5.01.05 (ת/5), סירב  הנאשם להגיב להאשמות בדבר היותו חשוד בדקירת המתלונן ומילא פיו מים.

בחקירתו השנייה, מיום 7.01.05 בשעה 11:01 (ת/1), סיפר הנאשם כי ביום בו נדקר המתלונן, יצא הוא מביתו בשעה 03:00 לקנות חפיסת סיגריות בעיר העתיקה בבאר שבע. תוך כדי הליכתו ברחוב ראה אדם צועק ומשתולל וסבר כי הוא בגילופין. לדבריו, אותו אדם, הוא המתלונן, התקרב אליו, בעודו מקלל אותו בשפה לא מוכרת לו והחל לתקוף אותו. לדבריו, תוך כדי המאבק עם אותו שיכור, הבחין הוא בסכין בידי המתלונן, ובניסיון להדוף אותה ולהגן על עצמו נחתך בלחיו השמאלית. הנאשם מציין כי תוך כדי המאבק ולאחר שנפלו השניים לקרקע, הצליח לזרוק את הסכין מידיו של המתלונן. או אז הגיעו ניידות משטרה למקום. לדבריו, לנוכח גרסת המתלונן, בזירת האירוע, נעצר על ידי בשוטרים.