חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הכרעת דין בתיק פ 7544/04

: | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7544-04
3.1.2005
בפני :
אמסטרדם יהודית

- נגד -
:
מדינת ישראל
 :
1. נינה ייצור ושיווק אופנה בע"מ
2. ארנן גיל
הכרעת דין

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום: שנות המס 2004 - 2003, עסקה נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") בייצור ושיווק בגדי נשים, ונאשם 2 (להלן: "הנאשם") היה מנהלה הפעיל ובעל מניות בה.

הנאשמים הודו כי הגישו למע"מ 15 דוחות תקופתיים באיחור לתקופת הדיווח: חודש מרץ 2003  ועד יוני 2004.

ב"כ הנאשמים עתר לבית המשפט שלא להרשיע את מרשו הנאשם בעבירות המיוחסות לו  בכתב האישום, וזאת מאחר והמחדלים הוסרו, והרשעת הנאשם תגרום לכך שתדמיתו  בעיני הבנקים - תיפגע, והם יכבידו עולם על החברה - הנאשמת, ועל הנאשם ביתר שאת.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה, מהטעמים שיפורטו בהמשך.

לטענת ב"כ הנאשמים, הנאשמת מעסיקה כיום כ- 90 עובדים, והפיגור בהגשת דוחות ותשלום המע"מ נשוא הדוחות, נבע מקשיים כלכליים.

לדבריו, הנאשמת מקבלת תמורת המוצרים הנמכרים על ידה שיקים מעותדים ל- 60 ימים, כך שעליה לשלם את סכום המע"מ עוד בטרם נגבה סכום הקרן מהלקוח.

בנוסף, במסגרת הסרת המחדלים, שילמו הנאשמים את סכום הקרן של הדוחות נשוא כתב האישום, וכן חויבו בתשלום הפרשי הצמדה וקנסות, באופן שהתשלומים ששילמו אינם נופלים מהסכומים הנגבים ב"שוק האפור", ועל כן הנאשמים נענשו דיים בפן הכלכלי.

ב"כ הנאשמים גורס כי המקרה דנן נופל למסגרת החריגים המצדיקים אי-הרשעה בדין, ואינני תמימת דעים עמו.

במצבו הכלכלי הקשה של המשק, ענפים רבים נוספים נקלעו לקשיים כלכליים ולמצוקה כספית בייחוד על רקע מוסר תשלומים ירוד, והצורך ליתן אשראי לטווח ארוך. העסקים מוצאים עצמם לעיתים מממנים ממימון עצמי את תשלום המע"מ, מאחר וסכום הקרן משולם באיחור, ולעיתים אף לא משולם כלל.

אין על היצרנים אלא לשקלל במסגרת עלות המוצר, גם את התקופה החולפת בין אספקת המוצר ועד קבלת תמורתו.

באשר לעתירת הנאשם שלא להרשיעו -

אקדים ואומר, כי משעבר בגיר עבירה, הכלל הוא כי יורשע ויענש, וזאת לאור מטרות הענישה, ובין השאר, הרתעת הנאשם עצמו ועבריינים פוטנציאליים.

יחד עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו מקרים חריגים בהם עשויים שיקולים אינדבידואליים להיות כה כבדי משקל, עד כי באיזון הכולל, יגברו על האינטרס הציבורי.

במקרים חריגים אלו, מאפשר ביהמ"ש לנאשם לחזור לחיים תקינים, בלי שכתם הרשעה יכתימו, וזאת בתנאי שיקיים את המבחן ו/או צו השל"צ.

לא ניתן לקבוע דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש, אימתי ישתמש ביהמ"ש בסמכותו, ויטיל ענישה ללא הרשעה, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו.

עפ"י ההלכה הפסוקה, ביהמ"ש ישתמש בסמכות זו, שלא להרשיע נאשם, רק בנסיבות יוצאות

דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה.

ראה: ר"ע 432/95 גדעון רומנו נ' מ"י דינים עליון כרך א' 392, וכן תקדין עליון, כרך 85(3) תשמ"ה/תשמ"ו - 1985, עמ' 737.

בר"ע 432/95 הנ"ל אף נקבע, כי בתי המשפט אינם נוהגים לראות בחרטה בלבד עילה לאי-הרשעה וליצירת אבחנה בין פלוני לפלמוני שעבר אותה עבירה בנסיבות דומות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>