הכרעת דין בתיק פ 7530/03

1.         כללי:

1.1.       כתב האישום מייחס לנאשם במסגרת שלושה אישומים נפרדים, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקשירת קשר לביצוע פשע  בניגוד לסעיפים 415 סיפא , 423 ו- 499(א)(1) לחוק העונשין, בהתאמה.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, במהלך השנים 2001-1996 נפתחו על ידי הנאשם, או בשיתוף פעולה עמו, שלוש מכללות: "לה בון", "פייב פלוס" ו- "מאטיס". במכללות אלה, שהתיימרו לספק לאוכלוסיית דוברי רוסית לימודי תעודה והכשרה במקצועות שונים כגון: מחשבים, הנהלת חשבונות, מזכירות, גרפיקה, אדריכלות, עיצוב פנים ועוד,  פעל הנאשם במרמה, בכך שעל ידי הצגת מצג שווא עובדתי לגבי טיב הלימודים, מחירם, רמתם, תנאיהם ויתרונותיהם, הוא קיבל במרמה מתלמידים רבים שנרשמו למכללות בהסתמכם על אותו מצג שווא, סכום כולל של כ- 401,000 ש"ח כמפורט בכתב האישום, ביודעו שהמצג העובדתי שהציג אינו אמת ולא יוכל לספק לימודים כמובטח ולעמוד בהתחייבויותיו.

עוד נטען, כי במסגרת פעולותיו במרמה, הנאשם רשם פרטים כוזבים במסמכי המכללות לרבות על ידי מתן אישורים כוזבים שנועדו לאפשר לתלמידים לקבל את כספי הפיקדון הצבאי וכן על ידי הנפקת תעודות גמר למי שלא סיימו את הלימודים.

ככל שהדבר מתייחס למכללת "פייב פלוס" כמפורט באישום השני, מעשיו של הנאשם התבצעו במסגרת קשר פלילי שנכרת בינו לבין גב' גלינה גרצברג אשר נרשמה פורמלית כבעלת המניות במכללה.

1.2.       תחילתה של החקירה בתלונות שהגיעו למשטרת ישראל בשנת 1999 כנגד מכללת "לה -בון" שהנאשם היה אחד מבעלי המניות שלה.

במקביל וללא קשר, נפתחה בשנת 2000 חקירה נוספת נגד הנאשם וגב' גלינה גרצברג בעקבות תלונות שהגיעו מתלמידים כנגד מכללת "פייב פלוס".

חקירה זו נגנזה מחוסר ראיות, לאחר שגלינה גרצברג, שהייתה רשומה פורמלית כבעלת המניות של אותה  מכללה, עזבה את הארץ ולא שבה.

בשנת 2003 הגיעו מתלוננים למשטרה ובפיהם תלונות כנגד מכללת "מאטיס", שהוקמה על ידי הנאשם. בחיפוש שנערך במשרדי מכללת "מאטיס" נמצאו מסמכים רבים הקשורים למכללת "פייב פלוס". עובדה זו, כמו גם הדמיון בתלונות, במסמכים, בפרסומים, ובשיטת העבודה, הובילו את החוקרים להבנה כי קיים קשר לא מקרי  בין שלוש המכללות והחקירה אוחדה לכדי פרשה אחת (ראה עדותו של  החוקר מתן גלט - עמ' 531 ואילך לפרוטוקול).

לטענת התביעה, מכללת "פייב פלוס", למרות שגלינה גרצברג נרשמה  כבעלת המניות היחידה בה, נוהלה בפועל על ידי הנאשם, תוך הסתרת מעמדו האמיתי. לטענת התביעה, הנאשם הוא מי שהיה אחראי לפרסומים המטעים ולטענות הכוזבות שנטענו בפני התלמידים גם בהקשר למכללה זו.

1.3        בהליך שמיעת הראיות בתיק זה נשמעו למעלה ממאה עדי תביעה, רובם ככולם מתלוננים, עולים חדשים דוברי רוסית, שנרשמו ללימודים במכללות האמורות, מתוך כוונה לרכוש השכלה ולשפר את סיכויי התעסוקה שלהם בארץ.

מרבית המתלוננים נרשמו ללימודים בהסתמך על מודעות פרסומת שהופיעו מטעם המכללות האמורות בעיתונות לדוברי רוסית בארץ. חלקם קיבלו מכתבים אישיים ובהם הודע להם על קבלת מלגת לימודים כביכול.

            סיפור המעשה בפיהם של אותם עדים לגבי נסיבות הרישום ללימודים, ההבטחות שניתנו להם, החוזים שעליהם חתמו והתנהלות המכללות בקשר למתן השירות שלו התחייבו - חזר על עצמו. הוא יפורט ביתר הרחבה בעת שאדון בכל אחת מהמכללות בנפרד.

            על עדויות אלה מסתכמת התביעה בעיקר, בבקשה להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו.

1.4         במענה לכתב האישום, כפר הנאשם במרבית העובדות שנטענו בכתב האישום וכן בעבירות שיוחסו לו. ככל שהדבר מתייחס לעצם עבירות המרמה שיוחסו לו, גרסת הנאשם בכללותה הייתה, כי  המצגים העובדתיים כלפי התלמידים, בין בפרסומים בכתב ובין בעל פה, היו נכונים ואמיתיים, בלא שעמדה כוונת מרמה מאחוריהם. לדבריו, המכללות פעלו כדי לקיים את ההבטחות שניתנו לתלמידים, כאשר באותם מקרים שבהם לא סופקו לימודים, או לא הושלמה מכסת שעות הלימוד, הדבר היה באשמת התלמידים ותוצאה של מחדליהם.

בהתייחס למכללות "לה בון" ו"מאטיס" הודה הנאשם, כי היה בעל מניות ומנהל של אותן מכללות. הוא גם הודה במהלך המשפט, כי אישר את הפרסומים בעיתונות בהתייחס לאותן מכללות, רשם תלמידים, הדריך את העובדים, קיבל את המורים לעבודה ואף גיבש את תוכנית הלימודים.

לא כך לגבי מכללת "פייב פלוס". באשר לה, לטענת הנאשם, הוא מעולם לא היה בעלים או אורגן של המכללה ולכן אינו נושא בכל אחריות לגבי פעילותה.

לדבריו, הוא בסך הכל שימש יועץ במכללה במשך תקופה מוגבלת, כאשר אפילו לא זכה לקבל את שכרו, מחמת שגלינה גרצברג עזבה במפתיע את הארץ.

            בהקשר למכללת "מאטיס", הודה הנאשם כי זו סגרה את שעריה במפתיע בחודש ינואר 2002 והלימודים  הופסקו מבלי שסופקה התמורה לתלמידים. לדבריו, הדבר היה תוצאה של התקף אולקוס לא צפוי שתקף אותו בעת שנסע לנסיעת עסקים קצרה לחו"ל, מה שמנע את שובו ארצה והביא להידרדרות כלכלית עד כדי סגירת המכללה. לדבריו, הוא ובא כוחו פעלו כדי להחזיר לתלמידים את הכספים שהגיעו להם.