הכרעת דין בתיק פ 6920/05

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, השמיע הנאשם, ירון  טביב, איומים, וזאת בתאריך 29/6/04, בשעת בוקר, על תמרה שרעבי (להלן: "המתלוננת"), שכנתו לבית, שברח' ההשכלה 22, בתל אביב (להלן: "הבית"), שאם תמשיך לשתול צמחים בחצר, יהרוס לה אותם.

בהמשך השיג גבול, בכך שנכנס לחצרה ללא רשותה, תלש את הצמחים בחצר וחזר והשמיע איום, שאם תמשיך המתלוננת לשתול יהרוס את הצמחים (אישום ראשון).

עוד נטען, כי בתאריך 22/3/04, בשעה 14.10 לערך, השמיע הנאשם איומים, בהיותו מחוץ למשרדי מנהל ההנדסה של עירית תל אביב, ברח' פילון 5, בתל אביב, כלפי מירה שרעבי, היא בתה של המתלוננת (להלן: "מתלוננת 2"), כי: "יקבור אותה באדמה", כשהרקע לאיום נעוץ בסכסוך שכנים, בין הנאשם למתלוננת ובתה, והושמע לאחר דיון שנערך בועדת ההתנגדויות, בעירית תל אביב (להלן: "הועדה").

הנאשם מכחיש את המיוחס לו ולטענתו טופלות בו המתלוננת ובתה האשמות שווא, כשהמתלוננות מעלות נגדו תלונות לרוב, שהינן חסרות שחר וזדוניות, וזאת נוכח התנגדותן להרחבת דירתו של הנאשם, על פי היתר בניה שקיבל כדין.

נטען עוד, כי בגדר האישום הראשון, ביקש הנאשם לממש החלטה שניתנה בערכאה קודמת ולהנמיך את הגדר, המפרידה בין חצרו לחצר המתלוננת.

ע.ת. 1, השוטר רס"מ רפאל קאופמן, ערך דוח' פעולה (ת/1), ממנו עולה, כי הגיע לבית, בתאריך 29/6/04, והמתלוננת טענה בפניו כי הנאשם: "עקר לה קקטוסים מהגדר שלה".

העד הזהיר את הנאשם לבל יחזור על התנהגותו זו והנאשם, על פי הכתוב בדוח' הפעולה: "התנצל והציע להחזיר את הקקטוסים חזרה לגדר".

העד הוסיף בעדותו, כי מדובר בסכסוך שכנים מתמשך בין הנאשם למתלוננת (ראה גם ס/1).

ע.ת. 3, תמרה שרעבי, המתלוננת, מסרה בעדותה לעניינו של האירוע נשוא האישום הראשון, כי הינה מתגוררת בקומת הקרקע בבית ואילו הנאשם גר בקומה העליונה מעליה - עוד הוסיפה, כי מדובר בסכסוך רב שנים בינה לבין הנאשם וביום  האירוע שמעה לפתע צעקות, והבחינה כי הנאשם עולה על סולם וחוצה את גדר הרשת שהפרידה בין החצרות, פונה לחצרה, תוך כדי צעקות וקללות, שאז הציג בפניה קקטוס שהיה: "שתול בפינה של הגדר בשטח שלי".

העדה תמהה על העזתו של הנאשם הנכנס לחצרה, ללא רשות, ובתגובה לכך השיב הנאשם כי הוא אינו מתיר לה: "לשתול שם".

רק לאחר שרוענן זכרונה, הוסיפה העדה, כי הנאשם אמר לה כי אם תמשיך לשתול שתילים בחצר: "הוא יהרוס לי הכל".

גם בחקירתה הנגדית חזרה ומסרה המתלוננת, כי חזרה ושאלה את הנאשם מדוע נכנס לחצרה.

אשר לאירוע נשוא האישום השני, מסרה עדות ע.ת. 2, עו"ד אורית נווה, המטפלת בענייניה של המתלוננת, במסגרת פרוייקט שכר מצווה של לשכת עורכי הדין.

העדה מסרה, כי היא ומתלוננת 2 הגיעו לדיון בפני הועדה המקומית לתכנון ולבנייה (להלן: "הועדה"), בפניה ייצגה את מתלוננת 2, ובתום הדיון שבו קיבלה הועדה את עמדת הנאשם, לעניין בניית מעטפת לדירת המתלוננת והקלה בכך. ביוצאם מחדר הועדה, פנה הנאשם למתלוננת 2 ואמר לה: "אני אקבור אותך באדמה" ואילו היא אמרה למתלוננת 2 לבל תגיב.

העדה הוסיפה, כי במהלך הדיון בפני הועדה, התפרצה מתלוננת 2 כלפי הנאשם.

ע.ת. 4, היא מתלוננת 2, אישרה בעדותה כי צעקה לעבר הנאשם במהלך הדיון בפני הועדה, לטענתה בתגובה לצעקתו שלו, וכי בסוף הדיון ניגש הנאשם לעבר חלון שהיה בקומה השניה וצעק לעביר כי: "יקבור אותה באדמה".

את תלונתה הגישה באיחור, קרי בתאריך 19/4/04, כחודש לאחר האירוע, בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלה.

יש לציין, עם זאת, כי מעדותה של המתלוננת בביהמ"ש, אין עולה כלל ועיקר כי הנאשם תלש צמחים ושתילים בחצרה, כנטען בעובדות כתב האישום, וכי האירוע נסב לעניין שיח שנתלש, לטענת הנאשם, כתוצאה מהצבת הסולם בחלקו בחצרה של המתלוננת, כשבחקירתו במשטרה (ת/2) טען הנאשם כי מעד על השתילים.

המתלוננת גם לא אמרה דבר בעדותה הראשית לעניין איומים מצד הנאשם ורק לאחר שרוענן זכרונה, מסרה בדבר זאת שהנאשם הוסיף, כי יהרוס את השתילים שינטעו בחצרה.