הכרעת דין בתיק פ 6374/05

א.         כללי

1.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של  מסירת ידיעה כוזבת בניגוד לסעיף 243 לחוק העונשין בטענה, שבתאריך 22.6.00, במפלג הונאה בתל-אביב, הוא מסר ביודעין ידיעה כוזבת לפיה ארבעה שיקים שמשך מחשבונו ומסר לאמיר זליצקי (להלן: "אמיר") שונו וזויפו ללא ידיעתו.

2.         אין חולק, כי בין הנאשם, סוכן ביטוח במקצועו, לבין אמיר שררו יחסי ידידות שבמסגרתם נאות הנאשם מפעם לפעם למשוך לטובתו של אמיר שיקים בסכומים שונים מחשבון סוכנות הביטוח שלו תמורת שיקים נגדיים שקיבל מאמיר, וזאת, על מנת לסייע לאמיר כלכלית.

אין גם חולק, כי כחלק מאותו הסדר, בתאריכים בלתי ידועים בסוף שנת 1999, מסר הנאשם לאמיר את ארבעת השקים נשוא כתב האישום לפי הפרוט הבא (להלן: "השקים"):

א.         שיק מס' 153 על סך 18,000 ש"ח נושא תאריך 10.1.00 (ראה ת/2 א').

ב.         שיק מס' 154 על סך 15,000 ש"ח נושא תאריך 15.1.00 (ראה ת/2 ב').

ג.          שיק מס' 088 על סך 15,000 ש"ח נושא תאריך 10.12.99 (ראה ת/2 ג').

ד.         שיק מס' 108 על סך 10,000 ש"ח נושא תאריך 17.12.99 (ראה ת/2 ד').

3.         מן הראיות שאינן שנויות במחלוקת עולה, כי בשלב כלשהו לאחר משיכתם, הוסבו השקים הנ"ל על ידי אמיר והועברו לאחרים, באופן שהשקים ת/2 א' ו- ת/2 ב' נמסרו לאוריאל ראכלין (להלן: "ראכלין")  ואילו השקים ת/2 ג' ו- ת/2 ד' נמסרו לרונן יצחקי (להלן: "יצחקי").

אמיר נקלע באותה תקופה למשבר כלכלי והתקשה לפרוע את חובותיו, לרבות את השקים הנגדיים שמסר לנאשם תמורת ארבעת השקים הנ"ל.

4.         עוד עולה, כי בשלב כלשהו לאחר שהשקים הנ"ל הועברו לצדדי ג', הנאשם הורה על ביטולם בבנק ואלה הוחזרו על ידי הבנק בלא שנפרעו. על כך נתבע הנאשם בהליכי הוצל"פ על ידי אוחזי השקים ראכלין ויצחקי.

לדברי הנאשם בעדותו, ביטול השקים על ידו נעשה בגלל זיופם, לאחר שנודעה לו עובדה זו. לטענת התביעה לעומת זאת, הנאשם ביטל את השקים על רקע הסתבכותו הכלכלית של אמיר, כאשר ראה, שהוא אינו מצליח לגבות את השקים הנגדיים שמסר לו אמיר.

5.         אין מחלוקת, כי הנאשם מסר תלונה במשטרה ביום 22.6.00  (ראה ת/4) ובה גרס, כי השקים הנ"ל נמשכו על ידו לטובת אמיר בלבד, כאשר סחרותם הוגבלה על ידי הכיתוב "למוטב בלבד" שהיה מודפס על השקים. שיקים אלה, לטענתו של הנאשם, זויפו בשלב כלשהו ללא ידיעתו על ידי כך שהוספה המילה "לפקודת" בצמוד לשמו של אמיר, נמחק הכיתוב "למוטב בלבד" ולצד השינויים נחתמו חתימות מזויפות הנחזות להיות חתימותיו.

כתוצאה  משינויים אלה, לטענת הנאשם, ניתן היה לסחר את השקים, כפי שגם נעשה על ידי אמיר ללא ידיעתו.

6.         המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, האם השינויים שבוצעו בשקים ת/2 - שינויים שעל עצם ביצועם אין חולק- נעשו ללא ידיעת הנאשם בשלב שלאחר משיכת השקים כטענת הנאשם, או שמא הם נעשו ידי הנאשם (או בהסכמתו) במעמד מסירתם לאמיר, במצב שבו הנאשם הסכים להפיכת השקים לסחירים והיה מודע להיותם ניתנים להסבה על ידי אמיר, כטענת התביעה.

לטענת התביעה, התלונה ת/4 שהוגשה על ידי הנאשם הייתה תלונה כוזבת ביודעין שנועדה לסייע לו בהליכים האזרחיים שהוגשו נגדו על ידי אוחזי השקים, או לחלופין, נועדו ללחוץ על אמיר לפרוע את חובו. 

7.         בבקשתה לקבוע כי הנאשם מסר ידיעה כוזבת, נסמכת התביעה בראש ובראשונה על עדותו של אמיר. ב"כ התביעה עותרת לתת אמון בדברי אמיר לפיהם השינויים בשקים ת/2 א-ג בוצעו על ידי הנאשם במעמד בו מסרם לידיו. באשר לשיק ת/2 ד', אמיר אישר כי המילה "לפקודת" וכן שאר פרטי השיק נרשמו בכתב ידו בגוף השיק, אך לטענתו, היה זה על דעתו של הנאשם ועל פי הוראתו. 

תימוכין לדבריו של אמיר מבקשת התביעה למצוא בשתי חוות דעת מז"פ (ראה ת/13 ו- ת/15). על פי חוות דעתו של אברהם אבולעפיה (ת/15) הוספת המילה "לפקודת" בשקים ת/2 א-ג לא נעשתה ידי אמיר, באשר לא נמצאה התאמה בין תכונות הכתיבה שלו לבין רישומי אותה מילה על גבי השקים. מאידך, על פי חוות דעתה של אירית ינאי  ( ת/13), סביר מאוד להניח שהרישום "לפקודת" באותם שקים נרשמו על ידי הנאשם. עוד קבעה המומחית, כי אין להוציא מכלל אפשרות, כי שש החתימות בצד השינויים שנעשו על גבי אותם שקים נעשו על ידי הנאשם.

עוד נסמכת התביעה על עדותו של יצחקי, לפיה הוא שוחח עם הנאשם טרם שקיבל את השקים לידיו מאמיר והלה אישר בפניו כי השקים "הם בסדר" וכי כביכול, ניתנו על ידו לאמיר בעד עבודה שזה עשה עבורו. באותו מעמד הנאשם  לא אמר דבר לגבי אי סחירותם של השקים. כמו כן, לדברי העד, הוא שוחח  עם הנאשם לאחר שהשקים לא כובדו על ידי הבנק וגם בשלב זה, הוא לא שמע ממנו כל טענה על אפשרות שהשקים זויפו. דברים אחרונים אלה עולים גם מהודעתו של ראכלין שהוגשה בהסכמה (ראה הודעה ת/12).