הכרעת דין בתיק פ 6190/06

בעובדות כתב האישום נטען, כי בתאריך 4/4/04, בשעה 3.20, לערך, ברח' יחזקאל קזז, באור יהודה, ביצעו השוטרים גיא רובין ורומן בוגרד, את תפקידם והבחינו כי הנאשמת נוהגת ברכבה, באופן פרוע, והורו לה על כן, בכריזה, לעצור את הרכב.

נטען כי הנאשמת לא שעתה להוראה לעצור את הרכב והמשיכה בנסיעתה, עד שהשוטרים חסמו את דרכה ובכך הפריעה לשוטרים במילוי תפקידם.

עוד נטען, כי משהחל השוטר גיא (ע.ת. 2) לרשום לנאשמת דוח' תעבורה, חזרה והפריעה לו הנאשמת במילוי הדוח' וכן תקפה אותו, בכך שדחפה אותו, סטרה בפניו וירקה עליו. בהמשך, כאשר השוטר רומן אחז בנאשמת, תפסה את משקפיו ושברה אותם.

כמו כן, נאמר עוד בכתב האישום, כי משהובאה למשטרת מסובים, שבה ותקפה הנאשמת את השוטר רובין, בכך שסגרה את דלת הרכב על ידו וגרמה לפציעה בידו, שחייבה טיפול רפואי (ת/3, ת/4). בגין כך מיוחסות לנאשמת עבירות על פי סעיף 273, 275 ו - 452 לחוק העונשין (אישום ראשון).

עוד נטען כנגד הנאשמת, כי הפרה הוראה חוקית, בכך שלא הפקידה ערבות כספית במזומן, בסכום של 2,500 ש"ח, כפי שהורה ביהמ"ש, בעת שחרורה ממעצר, הגם שניתנה לה ארכה, עד תאריך 5/4/04, להפקדה זו (אישום שני).

הנאשמת הכחישה בעדותה בביהמ"ש, כי תקפה בדרך כלשהי את השוטרים, וטוענת כי הותקפה בצורה ברוטאלית על ידי השוטר רובין, שנגח בראשה ודחפה לאחר ויכוח שהתחולל ביניהם, משבקשה כי ירים את תעודותיה, שנפלו מידיו. כמו כן, הכחישה כי בהמשך סגרה במכוון את דלת הרכב על ידו של השוטר.

כן טענה, כי כתוצאה מאלימות זו כלפיה, נשרטה במקומות שונים בגופה, ונגרמו לה שטפי דם, כפי שמתואר בין השאר, במסמך ס/15, שהינו רישום שערך חובש בית המעצר ובתמונות שצולמו לאחר האירוע (ס/7), וכמצויין בתעודת חדר מיון, בבית החולים שיבא, לשם הגיעה מס' שעות לאחר ששוחררה ממעצר (ס/11).

בעקבות כך אף הגישה תלונה למח"ש, כנגד השוטר רובין, כשלאחר חקירה נמסר לה כי הוחלט שלא להעמידו לדין, מחמת העדר ראיות מספיקות (ס/9).

עוד אישרה, כי עובר לנהיגתה במכונית, לגמה בקבוק בירה, אך לטענתה לא היה בכך כדי להשפיע על אופן נהיגתה.

בעדותו בביהמ"ש, מסר ע.ת. 2, השוטר גיא רובין, כי הבחין כי הרכב בו נהגה הנאשמת, נוסע "בנסיעה מטורפת" ומסוכנת, עד כדי סכנת התהפכות. קריאות בכריזה לעצור, לא נענו עד שחסם את נתיב נסיעתה של המכונית. עימו בניידת היה ע.ת. 3, השוטר בוגרד. העד רובין ניגש לחלון מכוניתה של הנאשמת, הזדהה כשוטר והבחין כי לצידה יושב אדם נוסף, הוא ע.ה. 2, שלום ארבלי.

השוטר רובין ביקש את פרטיה של הנאשמת, משהלך לכיוון הניידת השמיעה כלפיו הנאשמת קללות ואמירות מזלזלות.

משביקש לרשום כנגדה דוח' תעבורה, חזרה לקלל ולגדף, התנפלה עליו, קרעה כפתור מחולצתו ובהמשך סטרה בפניו, ירקה בפניו ובשלב זה הודיעה על מעצרה.

משניסו להעלותה לרכב המשטרתי, סירבה לעשות כן, השתוללה ובעטה.

כן ציין העד, כי מפיה של הנאשמת נדף ריח חריף של אלכוהול, וכי התנגדה בהמשך לבדיקת אלכוהול, על דרך של נטילת דגימת דם.

סנגורה של הנאשמת, עו"ד פלישמן, תוקף את מהימנות העד, וטוען כי גירסתו לוקה במהימנותה. לעניין זה, מצביע הסנגור על כך, כי משנחקר במח"ש, לא ידע השוטר גיא רובין, למסור פרטים על האירוע (ס/6) וידע לתארו ב"גדול", תוך שהוא מפנה לדוח' פעולה שכתב. כן מפנה הסנגור לשריטות הרבות שנמצאו בגופה של המתלוננת, שמתיישבות, לטענתו, עם מעשה תקיפה ממשי, ושימוש בכוח שחרג מגבולות הנחוץ והמותר.

עוד מפנה הסנגור לעדותו של השוטר רומן בוגרד, שאינה עולה בקנה אחד עם גירסת השוטר גיא רובין, בכל הנוגע לגילוי האלימות הנטענים על ידי השוטר רובין, כלפיו, מצד הנאשמת.

עוד מבקש הסנגור לאמץ כמהימנה את עדותו של ע.ה. 2, ארבלי, שתמך בגירסת המתלוננת.

לעניין זה, יש לומר, כי העד רומן (ע.ת. 3), תאר אף הוא בעדותו, נהיגה פרועה של הנאשמת, טרם נעצרה מכוניתה על ידי השוטרים וכשנעצרה המכונית חש בריח אלכוהול העולה מפיה.

משהוער לה על צורת נהיגתה, החלה להתווכח וטענה, כי: "היא נוהגת בסדר גמור" (עמ' 20). בהמשך ניסתה הנאשמת ליטול בכוח מידיו של השוטר גיא, את רישיון הנהיגה שנמסר לו קודם לכן, וירקה על השוטר גיא, שהחזיק ברישיון הנהיגה ואף דחפה אותו.