הכרעת דין בתיק פ 6180/07

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שעניינן איומים ותקיפת עובד ציבור על פי סעיפים 192 ו- 381(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן "חוק העונשין").

על פי כתב האישום, ביום 21.7.06 החנה הנאשם את רכבו במקום חניה השמור לרכב נכה. המתלונן, פקח בעיריית תל אביב, ביקש מן הנאשם להזיז את רכבו (להלן: "הפקח").

בתגובה, הנאשם איים על הפקח בפגיעה שלא כדין בגופו במטרה להפחידו בכך שאמר לו "...אני רוצה לראות שתרשום לי דו"ח".

הפקח החל לרשום את הדו"ח והנאשם תקף אותו, חבט בידיו ובפנקס הדו"חות שאחז, קילל אותו, איים עליו בשנית, חבט בלסתו ודחף אותו.

פקח נוסף אשר היה במקום ניסה להרחיק את הנאשם, אך הנאשם שב ותקף את הפקח, הנאשם נכנס לרכבו ואיים על הפקח פעם נוספת על מנת למנוע ממנו את רישום הדו"ח. בהמשך, הנאשם יצא מן הרכב, התקרב אל הפקח, דחף אותו, הסתכל בתג של הפקח, קרא לו בשמו  ואיים עליו שוב.

בסיום הארוע הנאשם נכנס לרכב ועזב את המקום.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וגרסתו, בקליפת אגוז, היא כי עצר את רכבו בחניה האמורה, גרושתו ובתו המתינו ברכב והוא יצא לאסוף מזון מבית עסק סמוך. הנאשם מאשר כי נרשם לו דו"ח, אותו שילם, אך הוא לא תקף ולא איים על הפקח אלא הסתפק בהמטרת קללות על ראשו של הפקח.

העדים

א.         עד התביעה העיקרי הוא הפקח, עת/2. ביום האירוע הבחין ברכב חונה בחניית נכה כשברכב אין איש. הוא פנה למספר אנשים שעמדו בסמוך ושאל של מי הרכב, או אז פנה אליו הנאשם ואמר כי הרכב שלו ו"אני רוצה לראות אם תרשום לי דו"ח". הוא החל ברישום הדו"ח והנאשם "קפץ עליי ונתן לי מכה בידיים, נתן לי מכה בפנקס הדו"חות והתחיל לקלל אותי ש"יזיין את אמא שלי" יגיע אלי ושאזהר ושהוא רוצה לראות אם ארשום לו דו"ח. כל הזמן הזה התחיל לדחוף אותי ונתן לי מכה עם יד ימין בלסת שלי" (שם, עמ' 13 ש' 7-9). בין לבין נכנסו לרכב אישה וילד.

הפקח הנוסף שהיה במקום ניסה להפריד בינו לבין הנאשם, והנאשם שוב תקף אותו וקילל אותו. בהמשך, הנאשם נכנס לרכבו, אך חזר ויצא ממנו, דחף אותו פעם נוספת כשהוא ממשיך לקלל אותו, קורא את שמו מתוך תג השם שעל חולצתו ומאיים "בני אסא אנחנו נפגש" (שם, שם, ש' 14-15).

הפקח מציין כי היה נמנע מרישום הדו"ח לו הנאשם היה מזיז את רכבו ומפנה את החניה השמורה לנכה מיד עם בקשתו הראשונה, אך לאחר שפנה אל הנאשם בדרישה לפנות החניה התנפל עליו הנאשם כמתואר לעיל.

ב.         הפקח הנוסף, עת/1, הוא בן זוגו לצוות של  המתלונן והוא מאשר את גרסת הפקח. הפקח אכן ניגש לרכב אשר חנה בחניית נכה וביקש מבעל הרכב לפנות את המקום. בתגובה יצא הנאשם מן הרכב ואמר לפקח המתלונן "אני רוצה לראות אם תתן לי דו"ח" ודחף אותו. כשראה הוא את המתרחש הוא יצא מרכב הפיקוח על מנת להפריד בין השניים, ובאותו מעמד הנאשם הכה את הפקח בפניו ואיים על שניהם כי יפגע בהם ויגיע לבתיהם.

ג.          גרסת ההגנה נשענת על עדותו של הנאשם.

בעדותו מאשר הנאשם כי החנה את רכבו בחניית נכה, בסמוך למאפיה אליה נכנס על מנת לקנות דברי מאפה. מאחר והמאפה לא היה מוכן  הוא המתין מספר דקות מחוץ למאפיה עד שתסתיים האפייה.

בעת שהמתין ראה את הפקח עומד ליד רכבו וביקש ממנו "תחכה רגע, הבורקסים יוצאים" אך הפקח התעלם מבקשתו, רשם לו דו"ח והדבר עצבן אותו.

הוא קילל את הפקח, תפס את פנקס הדו"חות שלו, לא נגע ולא תקף אותו כפי שמתאר הפקח בעדותו, והיום הוא מתחרט על הקללות שיצאו מפיו.

רקע משפטי

192. איומים