הכרעת דין בתיק פ 6083/07

הנאשם ומשפחתו מתגוררים ביישוב אעבלין, בשכנות למשפחתו של עואד עואד ז"ל.

בכתב האישום, אשר הוגש בתיק דנן, הואשם הנאשם בקשירת קשר, ביחד עם אחרים, להצית אנטנה סלולרית (להלן: " האנטנה"), אשר הוצבה על גג ביתה של משפחת עואד (להלן: " בית המתלוננים") ובנסיון להצית את האנטנה, ביחד עם אחרים. 

כתב האישום ממשיך ומפרט, כי ביום 5.5.04, בשעה 04:00 או בסמוך לכך, בהמשך לקשר ובמסגרתו, הצטיידו הנאשם והאחרים במיכל ובו בנזין, בסמרטוט, בד ומצית, טיפסו על גג בית המתלוננים, הדליקו את הסמרטוט וניסו לשלוח אשר באנטנה (מעשים אלה ייקראו, להלן: " האירוע").

ממשיך כתב האישום וטוען, כי לאחר שעואד עואד ז"ל וכן בניו ראמי ורדא הבחינו בתנועה חשודה על הגג ויצאו מהבית, הנאשם והאחרים קפצו מהגג והחלו להימלט מהמקום בריצה. האחרים הצליחו להימלט, אך הנאשם נתפס בידי ראמי ורדא, שתקפו ודקרו אותו, בטרם הצליח לברוח מהם.

בגין העובדות האמורות לעיל הואשם הנאשם בקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") וכן בנסיון להצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא + סעיף 29 לחוק העונשין.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות לו וטען, כי לא היתה לו כל נגיעה לאירוע.

לגרסתו, בלילה האמור, בעודו יושב בביתו, המרוחק כ- 150 מ' מבית המתלוננים וצופה בטלוויזיה, שמע יריות ונביחות כלבים ולכן יצא החוצה לראות מה קורה. מאחר שביתו מוקף גדר, הוא יצא אל מעבר לגדר, התקדם מרחק מה לכיוון בית המתלוננים, ובעת שעמד בחצר ובה עצי זית על מנת לראות מה קורה קפצו עליו, לפתע, אנשים, אשר דקרו אותו.

לאחר ששקלתי את הראיות, אשר הובאו בפניי, לא שוכנעתי מעבר לספק סביר, שהנאשם  השתתף בנסיון ההצתה או נטל חלק בקשירת הקשר לביצוע ההצתה.

לפיכך, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

על פי הראיות אשר הובאו בפניי, ניתן לקבוע, בוודאות מספקת, כי אכן היה נסיון להצית  את האנטנה וכי עדי התביעה, האחים ראמי ורדא עואד (להלן: " המתלוננים" או " ראמי" ו" רדא", בהתאמה) ואביהם המנוח, יצאו מביתם בליל 5.5.04, בסביבות השעה 04:00, עקב קולות חבטה ששמעו, על מנת לברר מהו מקור הרעש והבחינו במספר אנשים זורקים אבנים לכיוון ביתם ובאנשים הנמצאים על גג הבית, כשהם שופכים דלק על הגג ומנסים להציתו ולאחר שראו את בני הבית יוצאים לקראתם, ברחו מהמקום.

שוטרים, אשר הגיעו לבית מאוחר יותר, מצאו במקום ג'ריקן ובו דלק, סמרטוט שהובער וכן נתפס מצית. לא נמצאו טביעות אצבע על מוצגים אלה. כמו כן נמצא דלי מלא אבנים בחדר מדרגות ביתם של המתלוננים ואף נראו פגיעות אבנים על ביתם.

כן אין מחלוקת, שעדי התביעה - האחים ראמי ורדא עואד (להלן: " המתלוננים" או " ראמי" ו" רדא", בהתאמה), רדפו אחר מי מהמשתתפים באירוע, כאשר רדא נטל מביתו סכין שאורך להבה הינו כחצי כמטר, וכאשר תפסו את הנאשם, דקר אותו רדא בסכין וגרם לו חתך עמוק אלכסוני במרכז הגב, חתך בכתפו הימנית וכן חתך בגב כף ידו השמאלית וקרע של הגידים המיישרים. בגין כך הואשמו המתלוננים (בת.פ. 6084/07), בעבירה של חבלה  בכוונה מחמירה, עבירה על סעיף 329(א)(1)+סעיף 29 לחוק העונשין, הורשעו ונדונו.

בהודעתו הראשונה למשטרה, הודעה אשר נגבתה בליל האירוע ומיד לאחריו, בבית המתלוננים,  בשעה 04:30 ( נ/5), סיפר רדא:

" הייתי במיטה ושמעתי רעשים מכיוון הרעפים מחוץ לחלון החדר שלי ואז אני ואח שלי ראמי רצנו מהר החוצה כאשר אני החזקתי ביד חרב שיש לנו בבית ו ראינו שלושה בחורים רצים מכיוון הבית שלנו לכיוון השכונה הצפונית ולא הצלחנו לתפוס אותם. חזרנו בריצה לכיוון הבית ואז ראינו את עאמר מוחמד מריסאת מאעבלין שהתחבא קרוב לבית שלנו ואז כשהוא ראה אותנו הוא התחיל לרוץ לכיוון השכונה אבל אני ואח שלי תפסנו אותו ונתנו לו מכות עם הידיים ותפסנו אותו בידיים שלו ואני נתתי לו מכות עם החרב בידיים ובגב שלו." (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

(גרסה זו תכונה, להלן: " הגרסה המיידית").

שאר הגרסאות אשר מסרו המתלוננים לאחר מכן (להלן: " הגרסאות המאוחרות"), שונות, מהותית מהגרסה המיידית ואף הן אינן עקביות וקיימות ביניהם סתירות מהותיות. בחינת עדויותיהם וכלל הראיות מותירה ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם.

ראשית יש לומר, כי הגרסה המיידית, שונה מהגרסאות המאוחרות בפרמטר שהינו, אולי, החשוב ביותר לקביעת השתתפותו של הנאשם באירוע והוא - האם היה קשר עין בין האחים עואד לבין מי שנראו על גג ביתם, או לידו, מתחילת המרדף ועד לתפיסת המתלונן.

על פי הגרסה המיידית לא היה קשר עין כזה. נהפוך הוא - האחים עוואד רדפו אחר שלושה בחורים אחרים, אותם לא הצליחו לתפוס. רק לאחר שחזרו לכיוון ביתם, ראו את הנאשם לא כשהוא רץ, אלא כשהוא נמצא קרוב לביתם (לגרסתם - מתחבא) ורק כשראה אותם, החל לברוח מהם.

מאחר שלפי גרסה זו לא היה קשר עין הרי שאם גרסה זו משקפת את אשר אירע (וכן אני סבורה), הרי שאין מדובר בעדות ישירה על מעורבותו של הנאשם באירוע, אלא בעדות נסיבתית בלבד.