הכרעת דין בתיק פ 5973/02

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים שעניינם תקיפה, תקיפה חבלנית ואיומים.

הרקע לאירועים המפורטים בכתב האישום הינו סכסוך עסקי בין המתלוננת לנאשם.

המתלוננת מכרה מכבסה שהיתה בבעלותה לנאשם ולשותפו.

לטענת המתלוננת על אף הסכמים שנחתמו עם הנאשם לא שילם הנאשם את התשלומים אותם התחייב לשלם לה ואשר על כן פקדה המתלוננת את המכבסה פעמים רבות תוך דרישה כי הנאשם ישלם את המגיע לה.

מנגד טען הנאשם, כי המתלוננת ראתה בעסקת המכר מקח טעות מבחינתה ואשר על כן הציקה לנאשם תוך שהיא נכנסת למכבסה פעמים רבות שלא כדין. ופוגעת בפעילותו העסקית של הנאשם.

אישום ראשון

על פי עובדות אישום הראשון עולה כי ביום 20/6/2000 בשעה 08:30 על רקע הסכסוך העסקי הנ"ל תקף הנאשם את המתלוננת  בכך שאחז בידה הימנית וסובב אותה.

בעדותה בבית המשפט העידה המתלוננת את הדברים שמסרה בהודעתה במשטרה וזאת במילים הבאות: " לאחר שעיינתי בהודעה אני מציינת שהוא תפס לי את היד לקח לי את תיק בכוח וסחב לי את המפתחות של המכונית מהיד"

(עמוד 10 שורה 14).

בתשובתה לשאלות שנשאלה במסגרת חקירה נגדית אמרה את הדברים הבאים:

"ש. לגבי אירוע ראשון מיום 20/6/2000 היה ארוע שהוא בא ו עיקם לך את היד?

ת. כן. נכנסתי באותו יום למכבסה וחטפתי מטר קללות שהאוזנים שלו עוד לא שמעו ושאלתי מה קורה עם הכסף שמגיע לנו כי אני זקוקה לכסף."

(עמוד 16 שורות 18 עד 20).

גם בהודעתה במשטרה מסרה המתלוננת כי הנאשם תפס את ידה וסובב אותה ולענין זה אני מפנה להודעתה (נ/)3 שורה 13.

הנאשם טען לכל אורך עדותו בבית המשפט כי דברי המתלוננת בשקר יסודם והאירועים המיוחסים לו כלל לא התרחשו. עוד הוסיף הנאשם כי מדובר בעדות מגמתית,  על רקע מקח טעות בקשר החוזי בינו לבין המתלוננת.

אין ספק כי במהלך המשפט ניתן היה להתרשם כי בין הצדדים התגלע הסכסוך עיסקי על רקע מכירת המכבסה לנאשם.

סכסוך זה הוביל למתח רב בין המתלוננת לנאשם דבר אשר לווה בהתנהגות נסערת של המתלוננת, ולעיתים בקללות כלפי הנאשם.

דברים אלה מובאים משום הצורך בזהירות בבחינת הראיות שכן ניתן לומר שהסכסוך בין המתלוננת לנאשם היה מלווה ברגשות עזים של כעס ושנאה הדדית.

יצוין כי המתלוננת  מסרה תלונה למשטרת ישראל באשר לאישום הראשון עוד באותו היום.

העובדה כי זכרונה של המתלוננת רוענן במהלך המשפט אין בה כדי לפגוע במהימנותה שכן גם  במהלך עדותה ניתן היה להתרשם כי המתלוננת נסערת ביותר, כאשר תיארה את האירועים נשוא כתב האישום. הנאשם ביקש להציג עמדה לפיה היה אדיש להתנהגות המתלוננת כך שנהג בנימוס ובאיפוק רב לנוכח התנהגותה שהוגדרה על ידו כהתנהגות היסטרית ותיאטרלית.