הכרעת דין בתיק פ 5823/06

בפתח הדיון מודיע בית המשפט

על זיכויו של הנאשם מחמת הספק

כתב האישום שהוגש ב- 31.8.2006, מייחס לחיים לאה, יליד 1944 (להלן: "הנאשם") עבירות לפי סעיפים 192, 287 (ב), 334+335(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

לטענת התביעה, ב-22.2.05 בשעה 15:45 בערך, איים הנאשםעל אחיו אפרים לאה (להלן: " המתלונן"), אמר " שירצח אותו וישב עליו מאסר עולם". על פי כתב האישום הנאשם הוציא את המתלונן בכוח מרכבו ובמכשיר חד ששלף מכיסו דקר אותו בידו ובצד גופו, על פי הטענה, הנאשם עשה כל אלה תוך הפרת הוראה חוקית.

מהראיות שבפני עולה כדלקמן

1.             הנאשם הוא אחיהם הבכור של המתלונן ושל רוני לאה (להלן: " רוני"). למתלונן מפעל לעיבוד שבבים, שאותו הוא מנהל מזה שנים. הנאשם חסר כל לטענתו, ופרנסתו על קצבת ביטוח לאומי (עמ' 2 ש' 5 לפרוטוקול). רוני מתגורר דרך קבע בחו"ל, ואין בפני בית המשפט נתונים על מצבו הכלכלי.

2.             להוריהם של האחים רכוש ניכר (עו"ד קורזינר (עמ' 40 ש' 22), אמם (להלן: "האם" "או "המנוחה") נפטרה לבית עולמה כשלושה חודשים לפני התאריכים הרלוונטיים לענייננו  (המתלונן - עמ' 6 ש' 19-20, הנאשם עמ' 27 ש' 11-12). בין היתר, היתה למנוחה דירה בבית מס' 75 ברח' פרנקל בת"א (להלן: "הדירה" או "הבית").

3.             האחים מסוכסכים בגין ירושת אמם ז"ל. בהקשר זה התנהלו ביניהם הליכים משפטיים שונים (ת/3 עמ' 2 ברובריקת "הודעות").

4.             הסכסוך הכספי הוליד עוינות בין הנאשם למתלונן, שלטענתו סבל מאיומי הנאשם עוד לפני התאריך הרלוונטי. ביום 22.12.2004 פנה המתלונן לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקש וקיבל, במעמד צד אחד, צו הגנה (להלן: " הצו").

5.             הצו הוארך ב-28.12.2004, גם זאת בהעדר הנאשם, שלא התייצב למרות שזומן כדין (ראו ת/2). הצו אסר על הנאשם להטריד את המתלונן, לאיים עליו או ליצור עמו קשר במשך שלושה חודשים מיום מתן הצו, דהיינו עד ל- 21.03.05.

6.             בתאריך 22.2.2005 שהה רוני בישראל והתגורר בדירה בהרשאת המתלונן (עמ' 7 ש' 5-7). באותו יום ביקר המתלונן את רוני בדירה ואת הטנדר שלו החנה בקרבת מקום. בשעה 15:45 בערך, יצא המתלונן מהדירה והתיישב בטנדר במטרה לנסוע מהמקום. לפני שהספיק להתניע את הטנדר, ניגש אליו הנאשם, ביקש לשוחח והמתלונן סרב.

7.             אין מחלוקת שקטטה התפתחה בין שני האחים ובהמשך הצטרף גם רוני, שרדף אחרי הנאשם.  באשר לאירועים שקרו במהלך "המפגש", קיימת בין הצדדים מחלוקת קוטבית:

                 א.         מה קרה לאחר שהנאשם פנה למתלונן, והמתלונן סרב לדבר איתו?

                 ב.         האם הפר הנאשם את הצו?

8.             כששניהם חבולים, נפרדו הנאשם והמתלונן זה מזה,  כל אחד מהם הלך לדרכו.

א. המתלונן  הלך מיד למשטרת מרחב יפתח, ובו ביום בשעה 16:41 נגבתה תלונתו נ/3. ב-  נ/3 מסר, שהנאשם לא כיבד את סירובו לדבר איתו, גרר אותו אל מחוץ לרכבו היכה אותו ודקר אותו במכשיר חד. לדבריו, חייו ניצלו הודות להתערבותו של רוני, שבמקרה יצא לרחוב (נ/3 ש' 9). במהלך גביית התלונה, הציג המתלונן לחוקרת רס"מ גלית ארזי סימני חבלות, שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מתקיפת הנאשם (ראו נ/3, ש' 24-23).

ב. הנאשם, הלך למשרדו של עו"ד קורזינר (להלן: "עוה"ד"), שטח בפניו גרסתו לאירוע והראה לו חבלות שלטענתו המתלונן חבל בו. עוה"ד תיעד בתצהיר את דברי הנאשם וצילם את סימני החבלות שהנאשם הראה לו (המסמכים נ/7 + נ/7 א'-ה').  הנאשם לא הלך מיד למשטרה כפי שהמליץ  עוה"ד. זמן מה לאחר מכן הגיע למשטרה לפי הזמנה ונחקר פעמיים באזהרה. הודעתו הראשונה ת/1א - נגבתה ביום 27.2.2005, בתחנת גלילות, הודעתו הנוספת - ת/1ב נגבתה ב- 7.4.2005. בחקירותיו הכחיש הנאשם שתקף או איים על המתלונן וטען ששני אחיו תקפו אותו. באשר להפרת הוראה חוקית טען שעבר במקום באקראי ולא במטרה לפגוש במתלונן (ת/1א ש' 18 ו-ת/1ב ש' 37).

9.             על פי הזכ"ד נ/2, שכתב רס"מ סאלמה, נדרשו המתלונן והנאשם, יותר מפעם, להציג תעודות רפואיות. ואף על פי כן תיעוד רפואי לא הומצא, הגם שהמתלונן הצהיר בחקירתו שהוא מעוניין בטיפול רפואי ( נ/3, ש' 24), ולמרות שבבית המשפט העיד שקיבל טיפול רפואי בו יום או למחרתו (עמ' 10 ש' 20 ואילך).

10.         היחידה החוקרת עשתה הכנות לעריכת עימות בין הנאשם למתלונן, ואף על פי כן הפעולה לא התבצעה בשל סירובו של המתלונן כעולה מהמזכר - נ/1ב, מיום 18.04.05, שכתב רס"ר לופסקו.

11.         רוני, שכאמור לעיל, שהה בתאריך הרלוונטי בישראל והיה מעורב, ולו בחלק מהאירוע  נשוא הדיון, מסר גרסה במשטרה ונכלל ברשימת עדי התביעה. כדי לאפשר שמיעת עדותו, תיאמו איתו נציגי התביעה תאריכים שבהם יוכל להגיע לבית המשפט ובהתאם לכך נקבע מועד להמשך דיון. בסופו של יום רוני לא התייצב והתביעה ויתרה על עדותו (עמ' 22 ש' 2-4, עמ' 25 ש' 3, ועמ' 27 ש' 1-2).

12.         משכך - לעבירות שבדיון, הנאשם והמתלונן הם עדים יחידים. המתלונן העיד לתביעה (עמ' 6-21 לפרוטוקול), הנאשם העיד להגנתו (עמ' 27-38 לפרוטוקול), עוה"ד הובא כעד הגנה (עמ' 39-41).