הכרעת דין בתיק פ 5362/07

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה, וזאת בקשר לעיקול שהוטל ע"י מס הכנסה (להלן העיקול). העבירות הן משנת 2002, אך כפי שציינה המאשימה, זו הפעם הרביעית בה מוגש כתב האישום, לאחר שקודמיו נמחקו בשל אי איתורו של הנאשם.

וזו תמצית עובדות כתב האישום:

-          ב- 9.6.02 הוטל ע"י מס הכנסה עיקול על סך 20,000 ש"ח שהגיע לנאשם מחברת "מזל וברכה" (להלן מזל וברכה) עמה עמד בקשרי עבודה.

-          מספר ימים קודם לכן, ב- 6.6.02, הגיע לידי הנאשם טופס של מס הכנסה לביטול עיקול- ת/4 "הודעת ביטול", אותו קיבל לבקשתו ממר אלי כהן המשמש כסגן הממונה לאכיפת הגביה של רשות המסים, לצורך הוצאת שלט חניה מרכב שעוקל אצל הנאשם לטובת מס הכנסה ונלקח מחזקתו.

-          אין מחלוקת, כפי שנטען בעובדות, כי הנאשם או מי מטעמו, שינה את הרשום בטופס ת/4 "באופן הנחזה כאילו מהווה הטופס הודעת ביטול צו העיקול"- ראה עובדה מס' 4, (הטופס המזויף- ת/2).

-          ביום 20.6.02, העביר הנאשם באמצעות הפקס את ת/2- הטופס המזויף- לחברת מזל וברכה כדי לקבל את החוב שהגיע לו.

-          לפי הנטען, הנאשם ניסה במעשיו להכשיל את העיקול ולקבל באמצעות המסמך המזויף את סכום הכסף הנ"ל ממזל וברכה.

לשם השלמת התמונה יש להוסיף את הנסיבות הבאות:

-          הנאשם הינו בעל חברת דף גון שיווק וסחר בע"מ (להלן דף גון) וחברה נוספת שאינה רלוונטית לענייננו (נ/3). הנאשם עבד באופן קבוע עם חברת מזל וברכה. העד ויקטור פלח (להלן פלח), הועסק על ידי הנאשם, עבד במשרד החברה מזל וברכה והיה איש הקשר של הנאשם עם החברה.

-          מזל וברכה שילמה לדף גון מדי חודש, לאחר שפלח המציא חשבוניות. החשבוניות התקבלו בדרך כלל בסוף החודש והתשלום בוצע בתחילת החודש הבא.

-          ביום 3.7.02 ביטל מס הכנסה את העיקול- ראה ת/3. בפרק הזמן שבין שליחת הטופס המזויף לביטול הרשמי של העיקול, הוגשה ביום 1.7 ע"י דף גון חשבונית, אך התשלום בוצע רק לאחר הסרת העיקול.

-          הנאשם טוען, כי העיקול במזל ברכה הוטל כיוון שלא הגיש בזמן דוחות למס הכנסה. לדבריו, הסיר את המחדל וידע שהעיקול עומד להתבטל.

הנאשם אינו חולק על עובדות היסוד הנ"ל, אך טוען להיעדר כוונה פלילית. לגרסתו, לא זייף את המסמך ולא ניסה לקבל במרמה דבר באמצעותו. הוא שלח בתום לב את הטופס שאת פרטיו שינה לפלח, כטופס "דוגמא" להודעת ביטול עיקול שאמורה היתה להישלח ממס הכנסה לחברת מזל וברכה. כוונתו היתה שפלח יבדוק במזל וברכה אם התקבל מסמך כזה. ועוד טוען הנאשם, כי  לא היה לו כל מניע לזייף את המסמך הואיל ובנקודת הזמן של שליחת הטופס כאמור, מזל וברכה לא היתה חייבת לו כספים. בנוסף, טוען ב"כ הנאשם, כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה, משום שלא הציגה את הודעת העיקול שנשלחה למזל וברכה.

המחלוקת העובדתית והמשפטית הנה, אפוא, בשאלה האם ניסה הנאשם לקבל במרמה כספים שהגיעו לו ממזל וברכה עליהם הוטל עיקול של מס הכנסה, תוך זיוף "הודעת ביטול" מקורית שקיבל, כמפורט לעיל, בעניין הרכב.

עיקרי העובדות הרלוונטיות:

1.      טופס הביטול המקורי- ת/4 ניתן לנאשם לבקשתו ממר אלי כהן, סגן הממונה לאכיפת הגביה של רשות המסים, לצורך הוצאת שלט חניה מרכב שעוקל לטובת מס הכנסה והוחזק במחסן "נעמן". אין חולק כי העד כהן לא התבקש ע"י הנאשם ולא ביטל את העיקול נשוא כתב האישום ואף אינו מוסמך לכך.

2.      ואלה השינויים שערך הנאשם בטופס המקורי:

א.  שינה את המוטב ממחסן "נעמן" לחברת "מזל וברכה".

     ב.  שינה את התאריכים על גבי הטופס על ידי כך שהוסיף את התאריך 9.6.02, ושינה את תאריך מתן ההודעה מ- 6.6.02 ליום 20.6.02.