הכרעת דין בתיק פ 5122/00

1.         קשירת קשר לביצוע פשע עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977(להלן: "החוק"), ושחיתות ואיומים - עבירות לפי סעיפים 88 (1), (4) ו-89 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה -  1965 (להלן: "חוק הבחירות"), אלה העבירות בהן הואשם נאשם מס' 1 שלפני שהיה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום ראש המועצה המקומית בסמת טבעון (להלן: "הנאשם").

ההליכים עד כה שקדמו להכרעת הדין:

2.         הנאשם, ביחד עם שלושה נאשמים אחרים, (עפיף זובידאת, מחמוד זובידאת ו-נימר זובידאת) הועמד לדין בגין העבירות הנ"ל וכן עבירות נוספות. ביום 9.10.03 הופרד הדיון בעניינו של נאשם 4 (נימר) וביום 14.06.05 ניתנה הכרעת דין המזכה את נאשם 4 מהעבירות המיוחסות לו מחמת הספק. ביום 6.12.05 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יבוטל כתב האישום שהוגש כנגד נאשמים 2 ו - 3 (עפיף ומחמוד) ונאשם 1 יודה בעובדות כתב אישום מתוקן מתוקן שיוגש כנגדו בלבד שאכן הוגש. הוסכם כי הצדדים רשאים לטעון, כל אחד להשקפתו ולשכנע את בית המשפט, תוך הנמקה, האם העובדות נשוא כתב האישום 1 עד 7 בהן הודה הנאשם בדיון מיום 9.2.06, מגלות עבירה. במסגרת אותו הסדר סוכם כי אם בית המשפט ימצא שלא בוצעה עבירה מושלמת ניתן להרשיע את הנאשם בעבירת ניסיון.

כתב האישום :

3.         מכתב האישום המתוקן, שהוגש עולות העובדות הבאות: הנאשם משתייך לפלג משפחת מוסא בבסמת טבעון. בבחירות לרשויות המקומיות בבסמת טבעון שהתקיימו בחודש נובמבר 1998, התמודד הנאשם על ראשות המועצה. כנגדו התמודדו על ראשות המועצה עוד 9 מתמודדים , עלי אברהים זובידאת - ראש המועצה דאז, שנפטר בינתיים, הנאשם ו-7 מתמודדים נוספים. ביום 10/11/98 נערך סיבוב הבחירות הראשון (להלן: "הסיבוב הראשון"), אולם אף אחד מהמתמודדים לא זכה ב- 40% מכלל הקולות הכשרים. לכן נוצר הצורך בסיבוב שני. ביום 24/11/98 נערך סיבוב בחירות שני (להלן: "הסיבוב השני"), בו התמודדו שני המועמדים אשר זכו במרב הקולות בסיבוב הראשון. המועמדים שעלו לסיבוב השני היו עלי איברהים והנאשם.

4.         על רקע זה טוענת המאשימה כי בין הסיבוב הראשון לסיבוב השני, במועדים מדויקים שאינם ידועים לה, סיכם הנאשם עם מר אחמד סובחי זובידאת, מר עפיף זובידאת, מר מחמוד זובידאת ומר נימר זובידאת (להלן: "הארבעה") כי יקצה להם תפקידים במועצה אם יזכה בבחירות, וזאת בתמורה לכך שהם יגייסו עבורו את קולות בני משפחת מוסא בבחירות (להלן: "ההסכם"). תמורת 200 הקולות שיגייסו עבורו הארבעה בבחירות התחייב הנאשם כי לאחר שיזכה בסיבוב השני, יקצה להם את התפקידים הבאים במועצה:

א.      תפקיד בכיר, כגון מנהל לשכת ראש המועצה, או כל תפקיד בכיר אחר המקביל למשרה זו.נ

ב.      שלושה תפקידים בתחום ההנהלה שמקבילים לתפקיד מנהל העבודה.ב

5.         בנוסף הנאשם נתן לארבעה שני שיקים ע"ס 130,000 ש"ח כל אחד (סה"כ: 260,000 ש"חן. שני השיקים משוכים על חשבונו האישי של הנאשם בבנק לאומי, ורשומים לפקודת אחמד סובחי זובידאת). השיקים ניתנו כבטוחה לקיום התחייבויותיו וניתנו מספר ימים לפני הסיבוב השני, עת  נפגשו הארבעה עם הנאשם בבית שערים. במפגש, חתם הנאשם  על מסמך שכותרו "התחייבות בלתי חוזרת" (צורף לכתב האישום המתוקן).ו.//

בסיבוב הבחירות השני זכה הנאשם ברוב הקולות ולפיכך נבחר לראש מועצת בסמת טבעון. בחירתו של הנאשם הייתה למרות ונעל אף שהארבעה תמכו לבסוף במועמד אחר, מר עלי איברהים, איתו גובש הסכם אחר, ושבעקבותיו כנראה לא הוצא אל הפועל ההסכם עם הנאשם.

טענות המאשימה:

6.         המאשימה טוענת כי מדובר בהסכם לכל דבר שכן הוא נכרת בדרך המקובלת, תוך מסוימות וכוונה למלאו. המאשימה דוחה את טענת ההגנה לפיה הנאשם חתם על התחייבות פוליטית קונקרטית ונתן המחאות בשעה שאינו בעל כוונה לממשן. המאשימה סבורה כי משעה שהתכוון הנאשם לקיים את ההתחייבות האסורה, עבר את העבירות המיוחסות לו. הנאשם ביצע את העבירה המושלמת שכן הציע שוחד והתחייב בהקצאת משרות על מנת להשפיע על אופן ההצבעה של בני משפחת מוסא. משעה שהציע והסכים הנאשם לתת את טובת ההנאה, אין חשיבות אם אח"כ פעלו המשוחדים בדרך כזו או באופנים אחרים לקבלת טובות הנאה וכן אין חשיבות אם הפעילו את השפעתם ואם קיבלו את טובת הנאה או אם לאו. שכן לשון החוק בהירה וצלולה ותכלית החקיקה היא הפללת עצם ההצעה. מעשיו של הנאשם מקיימים את העבירה של הצעת שוחד וקשירת קשר, ובוודאי את החלופה של ניסיון.

בעצם גיבוש ההסכם  יש משום עבירה על חוק הבחירות וכן הרכבת יסוד של ערבות כספית על גבי הסכם פוליטי מאיינת את חוקיות ההסכם. ההמחאות שמסר הנאשם במועד החתימה אינן מתירות צל של ספק כי היסוד הדומיננטי בהסכם שנערך הוא יסוד של טובת הנאה בכלל ובעלת ערך כלכלי בפרט. מתוכנו של ההסכם (אליו נוספו כאמור, שתי השקים בסך 130,000 ש"ח כל אחד) עולה כי הוא נועד לשריין לארבעה תפקידים בשכר מבלי להתייחס לכישוריהם או להתאמתם לתפקיד. המרכיב הדומיננטי בהסכם היה טובות הנאה בשכר הנלווה למשרה ולא התרומה לקידום ענייני הרשות ותושביה. יסוד דומיננטי זה, הופך את ההסכם לטעמה של המאשימה, לעבירה פלילית שכן יש הפרה של סעיפים  88 (1), (4) ו-89 לחוק הבחירות.

טענות הנאשם:

7.         ב"כ הנאשם סבור כי הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 25 לחלק המקדמי לחוק המגדיר עבירה של ניסיון. מאחר והעבירה המושלמת לא נעברה, למעשה, לטענתו, בכל סדרת הפעולות שבוצעו אין אפילו ניסיון לבצע את העבירה מצד הנאשם. מה שמרחיק בין הפעולות האלה לבין הניסיון זה הקרבה או יותר נכון המרחק לביצוע העבירה המושלמת. על מנת להרשיע את הנאשם יש להראות כי בוצעו התנהגויות שהן מעבר לשלב ההכנה. בענייננו, כך נטען, מדובר בהסכם תיאורטי שלא בא לעולם שכן אנו יודעים מה קרה פוזיטיבית, משפחת מוסא העדיפה להצביע למועמד אחר שהבטיח להם יותר. ההסכם לא בא אל העולם ולא עבר את השלב של כריתת ההסכם. לאור האמור טוען הסניגור המלומד כי  אין להרשיע את הנאשם בביצוע או בניסיון לביצוע של העברות המיוחסות לו.

דיון:

8.         ראשית אתייחס לטענת הנאשם, העולה מההסכמה הדיונות,  כי העובדות המופיעות בכתב האישום שלפני כלל אינן מגלות עבירה. יש לדחות טענה זו. המבחן הוא בתשובה לשאלה אם יוכחו העובדות המתוארות בכתב האישום יש בהן כדי להוות עבירה? סבורני כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. על פני הדברים, העובדות המפורטות בכתב האישום, אם יוכחו, יש בהם עבירה וניתן מכוחן להרשיע את הנאשם ולכן יש לדחות את הטענה המקדמית. ומכאן לגופו של עניין.

קשירת קשר לביצוע פשע או עוון:

9.         הגדרת תמציתו של הקשר הפלילי, הינה התחברות בין שני אנשים או יותר, לשם הגשמתה של מטרה בלתי כשרה, או לשם הגשמת מטרה כשרה באמצעים בלתי כשרים. סעיף 499 לחוק עוסק בקשירת קשר לביצוע פשע או עוון קובע כדלקמן:

" (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו -

 (1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

 (2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

 (ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'".