הכרעת דין בתיק פ 4869/05

1.         הנאשם הועמד לדין בשני אישומים שעניינם סחר בסם ושמוש בסם, עבירות שבוצעו יום אחר יום.

2.         עד התביעה העיקרי, רס"ר עידו סמואלס, נשלח כסוכן סמוי לקנות מהנאשם סמים באופן מבוכר.

            להלן תוכן עדותו:

א.         בתאריך 10/7/05 בשעה 08:45 לערך, טרם יציאתו לפעילות, הוא תדרך את השוטר ששי שאבי להתמקם בתצפית מול ביתו של הנאשם.

            הוא יצא לבצע את הקניה עם התצפיתן ועם צוות גיבוי.

            הוא הגיע לחלק האחורי של בית הנאשם וקרא לו בשם הכינוי שלו "צוצה", הנאשם יצא לחצר והסוכן שאל אותו אם יש לו ב- -.50 והוא השיב, כי "אין ב- 50 אבל יש ב- 300" והסוכן השיב לו: "בסדר אז ב- 300". הנאשם ביקש ממנו להמתין במקום, הוא איגף את הבית, חזר למקום בו המתין הסוכן וביקש להשתמש בטלפון הנייד שהיה ברשותו. הוא חייג למספר מסויים ואמר לקול מהעבר השני "צוצה" וניתק ומיד ביקש מהסוכן 300 ש"ח. לאחר שהסוכן מסר לידו 300 ש"ח, הנאשם ביקש ממנו להמתין במקום והוא הלך לשד' ירושלים לכיוון צפון וקשר העין עימו נותק. בזמן ההמתנה, הסוכן יצא מספר פעמים מהחצר לשד' ירושלים לראות אם הנאשם חוזר וכעבור כ- 10 דקות, בהיותו בכניסה לשביל המוביל לבית הנאשם, הוא הבחין בנאשם מגיע בריצה ובידו שקית ניילון שקופה ובתוכה "החומר". הנאשם ביקש מהסוכן שיתן לו חלק, הוא לא הסכים, אך הנאשם התעקש, הם נכנסו לביתו, שם הנאשם חתך בשיניו את שקית הנילון ושפך מעט מתוכנה על השולחן ואמר: "יאללה באת  לי בזמן אני מת מקריז". הנאשם אטם את השקית עם הסם ונתן אותה לסוכן.

            עם שובו לתחנה, הוצגו בפני הסוכן תמונות והוא הצביע על תמונת הנאשם. הוגש דו"ח מסדר זיהוי תצלומים (ת/2).

ב.         ביום המחרת בשעה 09:38 יצא לבצע קניה שניה. הוא הגיע לבית הנאשם וקרא לו מבחוץ "צוצה". הנאשם יצא לקראתו והוא ביקש ממנו מנה ב- 300 "כמו אתמול", אבל "חתיכה יפה". הנאשם השיב: "מה קרה לך, הבן אדם מביא לי במיוחד מנות יפות". הנאשם נטל מהסוכן את הטלפון הנייד שלו והתקשר לאותו מספר מהיום הקודם, ונשמע אומר: "מה נשמע זה צוצה" וניתק. הסוכן נתן לו את הכסף, הנאשם ביקש ממנו להמתין במקום והלך לשד' ירושלים עד הגיעו לתחנת דלק נכנס מאחור וכעבור כמה דקות יצא וחזר על עקבותיו, כשהוא מחזיק בידו אריזת ניילון שקופה עם "חומר". בכניסה לבית הוא חתך את השקית, שפך על נייר שהיה על מדרגות הכניסה לבית מעט מהחמר, הוציא שטר של דולר מכיסו, גילגל אותו ואמר: "אני רק רואה את החומר אני נכנס לקריז". לאחר מכן כרע ברך והסניף את החומר. לאחר מכן אטם את השקית ונתן לסוכן. בנוסף, נתן לו חתיכת חשיש קטנה עטופה בנייר כסף.

3.         א.         רס"ר ששון שאבי ערך דו"ח תצפית (ת/7) בו תיעד את המפגש בין הסוכן

לנאשם.

ב.         סמ"ר עזר מנצור ערך דו"ח תצפית (ת/4) וראה את המפגש בין הסוכן לנאשם (אישום שני) אך לא שמע מה הם מדברים.

4.         הנאשם העיד, כי הוא נרקומן מזה 24 שנה וקרוב לשנה הוא שומר על נקיון מסמים.

            נכון לתקופה הרלבנטית, הוא נהג להשתמש בהרואין ובקלונקס. הוא היה בבית וניסה "לשבור קריז". הסוכן ביקש לקנות ממנו סם, אך הוא אמר לו, כי הוא בקריז ואינו יכול לזוז והסוכן הציע לו כי שהם ישתמשו ביחד. הם הלכו ביחד לקנות את הסם ולאחר מכן השתמשו ביחד.

            בחקירה הנגדית טען, כי הסוכן נתן לו 300 ש"ח, נתן לו את הנייד שלו כדי שיתקשר ואמר שהם יתחלקו "חצי חצי". לאחר קניית הסם, הסוכן נתן לו להריח כמעט את כל הכמות עד שהוא איבד את ההכרה והסוכן עזב.

5.         העדות של השוטר עידו סמואלס,  סדורה, עקבית, מפורטת וקוהרנטית ואין לי ספק, כי עדותו אמת.

            העדות שלו נתמכת בדוחות תצפית של שני שוטרים שמאמתים את גירסתו, לפיה הוא המתין לנאשם, שעה שזה הלך לרכוש את הסמים ונתמכת בצילום צג הטלפון, שם מופיע המספר אליו חייג הנאשם. השוטר לא הכיר את הנאשם עובר לארוע ולא ידע שהוא משתמש בסמים  ולא היה לו מניע לתפול עליו אשמת שווא. מדובר בעדות אוביקטיבית שאין בה רבב.

6.         לעומת העדות של השוטר עידו סמואלס, העדות של הנאשם לוקה בחוסר עקביות, רצופה סתירות, אינה סבירה ומשוללת הגיון.

א.         בהודעתו (ת/9) אמר הנאשם, כי באותה תקופה היה בגמילה (עמ' 1 ש' 6) אימרה שבאה כדי להרחיק עצמו מהזירה ומהעבירה.

            בביהמ"ש הודה, כאמור, שפגש את הסוכן שבא לביתו וכאשר נדרש לתת הסבר לסתירה טען, שאמר ש"רצה" ללכת לגמילה ודבריו נרשמו בטעות.