הכרעת דין בתיק פ 4734/05

עפ"י הנטען בעובדות כתב האישום, ארעה בתאריך 13.8.05, בשעת לילה מאוחרת, במועדון "תיאמו" ברח' המלאכה, בחולון (להלן: "המועדון"), תקרית אלימה שבמהלכה תקף הנאשם את המתלוננת, תמי אריס, בכך שכיבה סיגריה על ידה השמאלית וירק בפניה, תוך השמעת כינויי גנאי כלפיה. כן נטען, כי בנוסף תפס הנאשם את המתלוננת בידה ומנע ממנה לקום וללכת מהמועדון, השמיע איומים כלפי המתלוננת כי עליה לשבת לפני שהוא: "יהפוך את המועדון", ובהמשך, בהיות המתלוננת ברחבת הריקודים, היכה באגרוף בבטנה ומשפנתה לשירותי הנשים, פנה אחריה לשם, משך בשערותיה, שרט אותה בפניה והיכה באגרוף בפניה.

עוד נטען, כי לאחר מכן, משחזרה המתלוננת לביתה, חדר הנאשם, דרך המרפסת, לביתה, ברח' ויצמן, ביהוד, חמוש בסכין, החל להאבק עימה, ושרט אותה ברגל שמאל, ומשברחה מפניו, ניפץ כוס על הקיר. כתוצאה מאותם מעשי תקיפה נטענים, נראו במתלוננת שריטות במצחה וברגלה וכן סימן צריבה בידה השמאלית.

לנאשם מיוחסות, על כן, עבירות של תקיפה חבלנית של בן זוג, איומים והיזק בזדון.

הנאשם כופר במיוחס לו וגירסתו, בתמצית, הינה, כי הוא והמתלוננת נפרדו, טרם ההתרחשות הנטענת במועדון, לאחר שקיים עימה מערכת יחסים לאורך פרק זמן ניכר, המסתכם בשנים ארוכות, במהלכן התגוררו באותה דירה, וכי היתה זו המתלוננת שפגעה בו ותקפה אותו שבוע טרם התקרית נשוא כתב האישום, מאחר והנאשם נכח במועדון עם אשה אחרת.

כן טען, כי מחוץ למועדון המשיכה המתלוננת בתקיפתה כלפיו ושברה שתיים משיניו.

עוד טען כי בתקרית נשוא כתב האישום, השתכרה המתלוננת והשתוללה, ולכן פגעה היא בידה בסיגריה שהחזיק בידו, וכי בהגיעו לאחר מכן לביתה, היתה זו המתלוננת שקפצה עליו, ועל כן נשרטה במהלך התגוננותו מפניה.

בעדותה בביהמ"ש טענה המתלוננת כי הנאשם אך דחף אותה במועדון, לאחר ששניהם שתו משקאות אלכוהוליים וזאת על רקע ויכוח שפרץ ביניהם, וכי הסיגריה שהיתה בידו של הנאשם פגעה בה, שלא במכוון. כן טענה כי פרטה בהודעתה הראשונה במשטרה, בדבר אלימותו של הנאשם: "מתוך עצבים".

נוכח הסתירה המהותית שעלתה לעומת גירסתה במשטרה, שניתנה בשתי  הזדמנויות  (ת/8, ת/9), בזו אחר זו (בתאריך 13.8.05 ובתאריך 14.8.05), הוגשו הודעותיה של המתלוננת כקבילות מכוח הוראות סעיף 10 א. לפקודת הראיות והיא הוכרזה כעדה עויינת.

המאשימה עותרת להעדיף את גירסת המתלוננת, כפי שנמסרה בהודעותיה במשטרה, על פני גירסתה המכחישה בביהמ"ש ואילו ב"כ הנאשם סובר כי גירסתה של המתלוננת בביהמ"ש היא זו המשקפת נאמנה את מערכת היחסים  שהיתה בינה לבין הנאשם, לאורך שנים, כשהנאשם דאג לכלכלת ביתה וכי היתה זו המתלוננת שהקנתה תחילה לתקרית במועדון מימדים שחרגו מכל אשר ארע בפועל.

כן נטען כי אין כל אימות לטענת המתלוננת כי הוכתה ע"י הנאשם בשירותי המועדון וכי היתה זו המתלוננת שהחלה להתנהג בצורה תוקפנית במועדון.

עוד נטען כי לאחר שהמתלוננת התקשרה למשטרה לאחר הגיעה לביתה ודיווחה על אלימותו של הנאשם התירה לו לאחר מכן ללון בביתה, ואין הדבר מתיישב עם חשש מפני הנאשם או עם דפוס של אלימות מצידו כלפיה.

כאמור, המתלוננת מסרה גירסאות מפורטות בחקירתה במשטרה, לענין מכלול התנהגותו של הנאשם, לאורך השנים בכלל ולענין השתלשלות התקרית במועדון, תקרית שהמשיכה גם בהגיעה לביתה, שאז לטענתה לאחר שעזב את הדירה, חזר וטיפס הנאשם ועלה לדירתה, דרך מרפסת הבית וחזר וניסה לתוקפה בעזרת סכין, ששרטה ברגלה, ומשהסתגרה בחדרה ניפץ כוס על קיר החדר (ת/10, עמ' 2).

בהודעתה, ת/10, מסרה המתלוננת כי הינה תלוייה כלכלית בנאשם, המסייע לה, בהיותה גרושה ואם ל-3 ילדים ולכן הבליגה על אלימותו המתמשכת כלפיה, לאורך השנים והסכינה עימה. בהמשך תארה את איפיוני התקרית במועדון, מאחר והנאשם גרס: "שאינה מתייחסת אליו" וכיבה סיגריה בוערת על ידה, קיללה, היכה אותה באגרוף, בהיותה ברחבת הריקודים ולאחר מכן תקפה בהיותה בשירותים.

משחששה לפנות, לאחר כל זאת, לביתה, התנדב להסיעה עת/1, אילן בן נעים, המכירה שנים רבות. עד זה מסר בעדותו, שלא נסתרה, כי המתלוננת והנאשם הוצאו מהמועדון על ידי הבעלים, דני לוי, שהודעתו הוגשה בהסכמה (ת/11).

מתוך עדותו עולה, כי משביקש להסיע את המתלוננת לדירתה טענה בפניו כי מפתחות הבית נמצאים בידי הנאשם. משפנה לנאשם וביקש כי ימסור לו את המפתחות סרב לכך הנאשם בטענה כי בגדיו ודברים נוספים מצויים בבית המתלוננת וברצונו לקחתם. על כן, הסיעם, בצוותא, לדירה והנאשם נטל מהדירה את בגדיו ועזב את המקום.

העד גם הבחין במצחה ובידה של המתלוננת, בסימני אלימות.

מסתבר, שבפני עת/1, טענה המתלוננת, על אתר, כי הנאשם היכה אותה בשירותים ואילו מתוך הודעתו של דני לוי, שהוגשה בהסכמה (ת/11), עולה כי הרחיק את הנאשם מהמועדון, על רקע התנהלות שהיתה סביב וויכוח שפרץ בין הנאשם למתלוננת, שחששה לנסוע לביתה.

על כן, פנה בהמשך לעת/1, וביקש כי יסיע את המתלוננת לביתה. גם בפניו פרצה המתלוננת בבכי ומסרה כי הנאשם מתעמר בה ונוהג כלפי באלימות וכי: "כיבה עליה סיגריה".

עת/3, השוטר רס"ר אילן מזרחי, ערך שני דוח"ות פעולה (ת/5, ת/6).