הכרעת דין בתיק פ 470/04

            הנני מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כתב אישום ותשובת הנאשם

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המאשימו בהריגה, עבירה על פי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובאי ציות לרמזור אדום, עבירה לפי תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2.         בפרק העובדתי של כתב האישום נאמר, כי ביום 1.3.04, סמוך לשעה 12:30, נסע הנאשם בדרך חיים בר-לב, בירושלים, מדרום לצפון. באזור זה ישנם מספר נתיבים לכל כיוון, המופרדים באמצעות שטחי הפרדה בנויים. לרוחב הכביש מעברי חצייה מרומזרים.

בעת נסיעת הנאשם עמדה קבוצת נערים, תלמידים בבית ספר סמוך, על שטח הפרדה בנוי במעבר החצייה השלישי מכיוון מערב למזרח, לאחר שכבר חצתה שני מעברי חצייה, בצומת שדרות חיים בר-לב דרך גבעת התחמושת (להלן: "הצומת").

באותה עת, בהגיע הנאשם לצומת, דלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, ואילו לנערים דלק האור הירוק והם החלו לחצות את הכביש.

הנאשם, על אף ששדה הראיה עם כיוון נסיעתו הוא כ - 110 מ' לפנים, המשיך בנסיעה, בנתיב השמאלי מבין שניים, במהירות של 60-70 קמ"ש, וחצה את הצומת באור אדום. כתוצאה מכך פגע הרכב באהדיב חאלד, שחצה את מעבר החצייה וגרם לפציעתו באורח קשה, וכעבור שמונה ימים נפטר בבית החולים מפצעיו.

3.         בתשובתו לכתב האישום, באמצעות בא-כוחו, הודה הנאשם כי נהג במקום, אולם כפר בכך שנכנס לצומת באור אדום.

לגירסתו, בעת שחלף על פני מעבר החצייה נדחף הנער (להלן: "חאלד" או "המנוח") אל צד רכבו והוטח משם. עוד הוסיף, כי מהירות הנסיעה המיוחסת לנאשם בכתב האישום הינה השערה שעלתה מפי הנאשם בחקירתו במשטרה, ולא על סמך מדידה או הערכה כפועל יוצא של סימנים במקום.

המחלוקת בין הצדדים

4.         למדנו כי המחלוקת בין הצדדים ממוקדת לשאלה - האם נפגע המנוח בשעה שביקש לחצות את מעבר החצייה באור ירוק והנאשם נסע באור אדום, או שמא הנאשם נסע באור ירוק והמנוח נדחף לכביש ונפגע מרכבו של הנאשם. אין חולק, כי המנוח פגע ברכבו של הנאשם מצידו השמאלי - הקדמי של הרכב.

תמצית העדויות מטעם הצדדים

5.         מטעם המאשימה העידו שלושה נערים שהיו עם המנוח בעת התאונה, מנהל בית הספר בו לומדים הנערים, בוחן תנועה שגבה הודעות מהנאשם וכן אנשי מקצוע מטעם עיריית ירושלים לעניין תפקוד הרמזורים במקום.

6.         ע/ת 1 - רמי טאהה - העיד, כי הינו חברו של המנוח והיה עימו בעת שסיימו לימודים באותו יום והיו בדרכם הביתה. מידי יום הם נוהגים לחצות את הכביש, בדרכם לבית הספר וממנו, והספיקו לחצות שני נתיבי נסיעה מצפון לדרום המיועדים לכלי רכב וכן שני נתיבים שנועדו לתחבורה ציבורית.

משהגיעו למעבר החצייה השלישי, דלק האור האדום להולכי הרגל ועל כן המתינה קבוצת הנערים במקום. על פי עדותו הוא שוחח עם המנוח שעמד לימינו ועם שניים מחבריו שהיו מאחוריהם, ומשהתחלף האור להולכי הרגל לצבע ירוק, החל המנוח לחצות את הכביש ראשון, הספיק לעבור כמטר ואז פגע בו הנאשם. לדבריו, הוא ראה את הרכב מגיע אך לא הספיק לומר למנוח משהו והרכב פגע בו והעיפו. עוד הוסיף, כי אף אחד לא דחף את חאלד והוא אף לא ראה מישהו שדחף את המנוח ולו היה רואה היה מספר על כך.

על פי עדותו, כתוצאה מהפגיעה עף המנוח קדימה ומעט שמאלה, תחילה הגיעו למקום שוטרי מג"ב ולאחר מכן הגיע אמבולנס שפינה את הנפגע לבית חולים.

7.         ע/ת 2 - מוחמד מסוודה - העיד, כי אף הוא היה בחבורת הנערים שיצאו מלימודים בבית הספר. כאשר הגיעו למעבר החצייה האמור הספיק לחצות עם עוד שניים מחבריו את הכביש והמתין מעברו השני בשעה שהמנוח וקבוצה נוספת עמדו כיוון שהרמזור להולכי הרגל היה אדום.

על פי עדותו, הביט לכיוון המנוח וחבריו מצידו השני של הכביש וכאשר החל המנוח לחצות את הכביש היה למנוח אור ירוק וכל הרכבים בנתיב הקרוב אל העד נעצרו, שכן בכיוון נסיעתם היה אור אדום, וזאת ראה במו-עיניו. אף העד הזה שלל את האפשרות כי חאלד נדחף לכביש, שכן, לדבריו, חברים לא דוחפים האחד את השני על הכביש.

8.         ע/ת 3 - מהראן אבו שקרא - אף הוא חברו של המנוח, העיד, כי משהגיעו למעבר החצייה המדובר המתינו באי התנועה כיוון שהיה אור אדום, ושוחח עם חבריו. חאלד היה לפניו, משמאל, במרחק של כ-3 מ'. לדבריו, משהתחלף הרמזור להולכי רגל לצבע ירוק, הספיקו שלושה מחבריו לחצות את הכביש ואז ירד חאלד לכביש והגיע רכב שנסע במהירות ופגעה בו וראשו של חאלד פגע בזכוכית. העד הוסיף, כי בינו לבין חאלד היו תלמידים נוספים שכן המדובר בכיתה שלמה שחצתה את הכביש (פר' עמ' 29 ש' 28-29). אף עד זה הכחיש כי מישהו דחף את חאלד מאחור.

9.         מנהל בית הספר העיד, כי מידי יום יוצאים מורים לצומת על מנת להשגיח שהתלמידים לא יחצו את הכביש באור אדום, והיה וקורה מקרה שכזה מוזמנים הוריו של התלמיד לשיחה. דברים דומים העידו גם התלמידים.

10.       גב' אולגה אידלמן, מהנדסת תנועה ממרכז ניהול התנועה בעיריית ירושלים, העידה, כי הרמזור המדובר הוא חלק מגל ירוק של הנוסעים בכביש מדרום לצפון, וכי על פי הפרוגרמה של הרמזור (ת/4), ישנו זמן השהייה של 4 שניות בין סיום האור הירוק לרכב לבין תחילת האור הירוק להולכי רגל (פר' עמ' 37 ש' 2). לנושא זה ראה גם עדותו של מנהל מדור רמזורים בעיריית ירושלים (שם, עמ' 42 ש' 6 ואילך).