הכרעת דין בתיק פ 4668/05

1.         החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

2.         הנאשם הועמד לדין בשלושה אישומים: האישומים הראשון והשלישי - בגין הפרת הוראה חוקית ואיומים והאישום השני - בגין הפרת הוראה חוקית, איומים והשגת גבול.

3.         הנאשם והמתלוננת היו נשואים זה לזו ולהם שני ילדים קטנים.  בחודש דצמבר 2005 בני הזוג התגרשו, לאחר שחיו בנפרד במשך מספר שנים עד לגירושין.

4.         בתאריך 9/2/05 הוצא ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה צו האוסר על הנאשם להיכנס "לתחומי הדירה ולתחומי הבית המשותף של הדירה בה מתגוררת המתלוננת". כמו כן, נאסר על הנאשם "להטריד ו/או להפריע בכל דרך שהיא ובכל צורה שהיא לתובעת (המתלוננת דכאן - ח.כ.) ...".

5.         להלן תמצית עדותה של המתלוננת:

א.         בתאריך 10/3/05 (אישום שלישי), היא הגישה תלונה במשטרה בגין ארוע שהתרחש יום קודם לכן. הנאשם הגיע לביתה לקחת את הידלים, כפי שנהג לעשות הרבה פעמים והחזיק את הדלת פתוחה בכח ולא איפשר לה לסגור אותה. הוא איים עליה במילים כמו: ."תיזהרי", "אל תביאי גברים הביתה", "אני אפגע בך". בנוסף, הוא איים "שיטפל" בחברים שלה.

            באותה הזדמנות, הנאשם ניסה לגעת בה, לחבק ולנשק, אך לא פגע בה לרעה אלא רק איים, תופעה שחזרה על עצמה הרבה פעמים.

ב.         ב- 7/8/05 היא הגישה תלונה נוספת במשטרה, על ארוע שהיה ב- 6/8/05 (אישום ראשון). לטענתה, הנאשם התקשר אליה בלילה ואיים עליה שהוא ישפוך עליה חומצה ואמר לה שתזהר.

ג.          לטענתה, בשל ההטרדות היא עברה להתגורר בכתובת אחרת, אך הוא המשיך להטריד אותה גם שם, התקשר אליה הרבה פעמים והשמיע כלפיה דברי איום כמו "את אשה נשואה, תזהרי..." ודברים דומים.

            בנוסף, במהלך החודשיים שקדמו ל- 6/8/05 הוא הגיע לביתה מספר פעמים, היה פותח את הדלת, מחזיק את הדלת פתוחה ולא איפשר לה לסגור אותה.

            לגירסתה, מאחר והדברים חזרו על עצמם בתדירות, היא אינה זוכרת באופן ספציפי מה הוא אמר כל פעם, אם כי דברי האיום חזרו על עצמם: "אני אירה בך ואירה בעצמי", "אשפוך עלייך חומצה", אף גבר לא יתקרב אלייך... ", "אני אטפל בכל גבר שיתקרב אלייך".

6.         אינה סטופצאק, ביתה של המתלוננת מנישואיה הקודמים העידה, כי אמה סיפרה לה שהנאשם מאיים עליה שישפוך עליה חומצה ולא יתן לה לראות את הבנות.

7.         אליהו פרנקין, ידיד של המתלוננת מזה 10 שנים העיד, כי הוא קיבל מספר טלפונים ובהם הושמעו כלפיו דברי איום. פעם אחת דיבר אליו קול במבטא ערבי, אותו הוא לא זיהה ופעם דיבר אליו קול במבטא תימני, שאף אותו הוא  לא זיהה. הוא אינו מכיר את הנאשם, מעולם לא נפגש איתו ולא שוחח איתו. למשמע דברי האיום, הוא סיפר על כך למתלוננת וזו אמרה לו, על סמך הדברים שסיפר לה, שמדובר בנאשם ובחברים שלו.

8.         הנאשם הכחיש מכל וכל את המיוחס לו. לדבריו, מעולם הוא לא איים על המתלוננת או נהג כלפיה באלימות. הוא נהג להגיע לבית המתלוננת  כדי לקחת את הילדות, אך לפעמים כשהגיע היא היתה טורקת לו את הדלת בפנים והוא היה אוחז בדלת, כדי שלא תטרוק את הדלת בנוכחות הילדות.

            הנאשם מכחיש מכל וכל את הטענה, כאילו התקשר למי מהחבריה של המתלוננת ואיים עליהם וכן הכחיש, כי הפעיל חברים שלו שהתקשרו למתלוננת ואיימו עליה.

            הנאשם טוען, כי המתלוננת התלוננה נגדו, כדי להרחיקו מהבית.

            לדבריו, לאחר שנודע לו שהוצא נגדו צו, הוא היה מגיע למתלוננת יחד עם חבר, החבר היה הולך למתלוננת בעוד הוא המתין בחוץ.

ניתוח העדויות

9.         המתלוננת מסרה גירסה שעל פניה נשמעה הגיונית ואמינה. העובדה שהמתלוננת לא זכרה לומר באופן ספציפי מתי אמר הנאשם מה, אין בה כדי לגרוע ממהימנות הדברים, שכן ניסיון החיים מלמד, שכאשר מדובר ברצף של ארועים, לא ניתן לזכור כל פרט אחד לאחד.

            עם זאת, אליה וקוץ בה. בעדות המתלוננת התגלו פרכות שעוררו בלבי ספק וזה פועל לטובת הנאשם.