הכרעת דין בתיק פ 4655/04

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה של איומים.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 8.8.03, על רקע ויכוח בין הנאשמת לבין אחד מילדיה הקטינים של שושנה בן גיאת (להלן: "המתלוננת") איימה הנאשמת על המתלוננת בעודה אוחזת סכין בידה באומרה "היום אני הורגת את הבן שלך",  וכן, " היום אני הורגת אותך או את הבן שלך, אחד מכם אני הורגת".

הנאשמת והמתלוננת מתגוררות ברחובות סמוכים בשכונת עזרא בתל-אביב, כאשר חצר ביתה של המתלוננת פונה אל הרחוב בו מתגוררת הנאשמת.

אין מחלוקת, כי ביום האירוע, בעת שבנותיה הקטנות של המתלוננת שיחקו עם כדור סמוך לביתן, התפתח עימות בין הנאשמת לבין בנימין, בנה בן ה- 14 של המתלוננת על רקע טענת הבנות כי הנאשמת הפריעה למשחקן ונטלה את כדורן.  

אין גם מחלוקת, כי במהלכו של אותו עימות, נכנסה הנאשמת לביתה ויצאה מתוכו כשהיא אוחזת סכין מטבח בידה.

הצדדים חלוקים לגבי מעשיה של הנאשמת באוחזה באותה סכין. בעוד שלדברי המתלוננת ובנה בנימין, הנאשמת איימה באמצעות הסכין תחילה על בנימין ובהמשך על המתלוננת, הרי שלדברי הנאשמת, היא אחזה בסכין לצורכי הגנה עצמית לאחר שבנימין נופף למולה עם מקל וגם שבר את התריסים בדירתה.  

ראיות התביעה:

המתלוננת העידה וסיפרה, כי ביום האירוע, היא ישבה בחצר ביתה  בעוד בנותיה בנות ה-7 וה-8 משחקות עם כדור ברחוב בו התגוררה הנאשמת. לפתע, היא שמעה את בנותיה בוכות וכאשר יצאה לקראתן, הן סיפרו לה  שהתעוררה בעיה כלשהי עם הנאשמת על רקע משחק הכדור. לדברי המתלוננת, היא הורתה לבנותיה להתרחק מבית הנאשמת ולהמשיך לשחק במרחק מה מהמקום. כעבור זמן קצר, בעודה מכינה לעצמה כוס קפה במטבח, היא שמעה בשנית צעקות והמולה מכיוון הרחוב, ובצאתה, היא ראתה את הנאשמת כשהיא נסערת ואוחזת בידה סכין מטבח בעלת קת שחורה. הנאשמת פנתה אליה ואמרה: "היום אני הורגת את הבן שלך". לדברי המתלוננת, היא שאלה את הנאשמת מה קרה ודרשה ממנה להוריד מטה את הסכין. בתגובה לכך אמרה הנאשמת שוב: "היום אני הורגת או אותך או את הבן שלך". המתלוננת סיפרה, כי הנאשמת ניסתה להתקרב אליה כשהיא אוחזת את הסכין למולה, אך באותו שלב הגיעה בנה מאחור והכה בידו על ידה של הנאשמת וגרם לנפילת הסכין מידה. ברגע שהנאשמת התכופפה כדי להרים את הסכין ניצלה המתלוננת שעת כושר, משכה בידו של בנה, נכנסה עמו במהירות לתוך ביתה והזעיקה את המשטרה.

המתלוננת הסבירה, כי בדיעבד נודע לה מפי בנה, כי לא הייתה זו לו תקרית ראשונה  עם הנאשמת באותו יום, וכי חצי שעה לפני כן, הנאשמת רדפה אחריו כשהיא אוחזת בידה את הסכין.

בנימין בן גיאת, בנה של המתלוננת העיד, כי תחילתו של האירוע היה בכך שאחיותיו הגיעו בוכיות אל אמו ואמרו לה שהנאשמת מתנכלת להן על רקע סירובן לשתף את בנה במשחק הכדור שלהן.  לדבריו, אמו יעצה להן לזוז מבית הנאשמת ולשחק במקום אחר. בהמשך לכך, לדברי העד, הוא שמע  את הנאשמת כשהיא ממשיכה לקלל את אחיותיו, אך לא יצא מביתו ולא התערב, עד אשר המצב הדרדר לכך שהנאשמת כמעט הכתה את אחיותיו ואפילו נטלה את כדורן. בשלב זה, הוא יצא החוצה וביקש מהנאשמת להחזיר לאחיותיו את הכדור ומשסירבה- הוא נטל בתגובה את כדורו של בנה.

לדברי העד, כאשר נוכחה הנאשמת לדעת שכדורו של בנה נמצא ברשותו, יצאה מביתה כשבידה האחת סכין מטבח ובידה השנייה היא אוחזת את הכדור של אחיותיו ומאיימת לעשות בו חור. שכנים שהיו במקום התערבו וניסו לשכנע את הנאשמת להחזיר את הכדור ולסיים את האירוע.  הדין והדברים עם הנאשמת ארך כ- 10 דקות כאשר לפתע, בשלב כלשהו, החלה הנאשמת להתקרב לעברו עם הסכין. לדברי העד, בניסיון לחמוק מהנאשמת הוא מעד ונפל על התריסים בביתה וגרם לשבירתם. העד נכון היה לאשר בחקירה נגדית את הדברים אותם מסר בהודעתו במשטרה, לפיהם, את אחד השלבים שבתריס הוא שבר בכוונה ואילו שאר השלבים נשברו כתוצאה מנפילתו.

לדברי העד, בשלב כלשהו, בניסיון להפחיד את הנאשמת לבל תתקרב אליו עם הסכין  שאחזה בידה, הוא הרים מהרצפה מקל שמצא במקום. הוא לא עשה לדבריו כל שימוש במקל והשליך אותו ארצה מיד בסמוך לאחר נטילתו, לאחר שנוכח לדעת שהוא מסוגל לחמוק מידי הנאשמת ולברוח מהמקום. 

בהמשך לכך, לדברי העד, הגיעה אמו למקום ואז החלה הנאשמת לאיים על אמו כשהיא מתקרבת לעברה עם הסכין. בראותו כאמור, הוא הגיח מאחוריה של הנאשמת והפיל מידה את הסכין. בהמשך לכך, משכה אותו אמו פנימה לתוך ביתם והזעיקה את המשטרה.

השוטר שי לופסקי העיד, כי בעת שגבה את הודעת הנאשמת היא הצביעה בפניו על סימן ברגלה בטענה שבנה של המתלוננת בעט בה, אך לדבריו, מדובר היה בסימן שנראה ישן ולא טרי.

בהסכמת הצדדים הוגש דו"ח הפעולה שערכה השוטרת טניה סושקו - ראה ת/2.

ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה נשמעה עדותה היחידה של הנאשמת. לדברי הנאשמת, ביום האירוע שחל ביום ששי לפנות ערב, היא יצאה עם בנה שהיה אז בן 5.5 שנים לשחק עם כדור. מאחר שאחד השכנים ביקש שקט היא הלכה לשחק ליד ביתה של המתלוננת, שם גם שיחקו בנותיה הקטנות של המתלוננת.

בשלב כלשהו, כאשר הכדור של בנה התגלגל סמוך לילדות, בעט בנימין, בנה של המתלוננת, את הכדור לעברם. לדבריה, מאחר שהייתה בהריון בסיכון גבוה, היא התכופפה כדי להגן על בטנה והכדור פגע בקיר המבנה וחזר חזרה אל בנימין. הלה כיוון שוב את הכדור ובעט אותו לעברה ואז היא אמרה לו "אתה לא מתבייש"? ואף החלה לקלל אותו. לדברי הנאשמת, מאחר שהכדור של ילדי בן גיאת היה לידה, היא נטלה אותו עמה ואמרה לבנימין שאם הוא רוצה את הכדור שלו, שיביא עבורה את הכדור שלה מהמקום שאליו נבעט, שכן היא אינה מתכוונת לרוץ אחרי הכדור. בהמשך לכך, היא נטלה את בנה ושמה פעמיה לכיוון ביתה כאשר לפתע מישהו מהשכנים אמר לה תיזהרי והיא ראתה את בנימין כשהוא בועט את הכדור פעם נוספת לעברה. הכדור פגע ברגלה והותיר בה סימן. בנימין אמר שהוא יקרע את הכדור שלה ולכן, לדבריה, היא התרגזה נכנסה פנימה לתוך ביתה ונטלה סכין מטבח באיימה שהיא תקרע את הכדור שלו.

לדברי הנאשמת, כעבור כמה דקות, בנה ביקש ממנה שוב לצאת מן הבית כדי לשחק בכדור והיא לא יכלה לעמוד בפני בקשותיו ונעתרה. את כדורם של בן גיאת היא הניחה, לדבריה,על המיטה בכניסה לביתה יחד עם סכין המטבח שנטלה קודם. לא עבר זמן רב והיא ראתה שוב, לדבריה, את בנימין כשהוא במרחק 200 מ' ממנה ובידו קרש עבה. היא הכניסה את בנה לתוך הבית ואילו בעצמה נטלה את הסכין שהייתה מונחת בכניסה לבית ואמרה לבנימין שאם יתקרב אליה היא תדקור אותו. לדברי הנאשמת, כאשר בנימין ראה את הסכין שבידה הוא הגיע מסביב, מכיוון השביל שמחבר בין שני הרחובות והכה באמצעות הקרש על החלונות של ביתה ושבר את התריס תוך כדי קללות. בנימין ניסה להיכנס לתוך החצר שלה ואז היא איימה עליו באמצעות הסכין באומרה שאם יתקרב היא תרצח אותו, דבר שגרם בסופו של דבר להימלטותו מהמקום.