הכרעת דין בתיק פ 461/02

1.         כתב האישום:

בכתב האישום, מייחסת המאשימה לנאשם עבירה של רצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין") ועבירות בנשק (על פי סעיף 144(א) ו-(ב) לחוק העונשין), זאת על בסיס הטעון שבתאריך 30.4.02 סמוך לשעה 11.00 נכנס הנאשם למשרד הנסיעות "פאן טורס" (להלן: "המשרד" או "משרד הנסיעות"), שהיה שייך לנאסים נחלה (להלן: "המנוח"), ברחוב חורי 9 בשכונת הוואדי בחיפה, כשהוא רעול פנים ומצויד באקדח, במטרה להמית את המנוח.

על פי המתואר בכתב האישום, בעת שהנאשם נכנס למשרד, ישב המנוח ליד שולחן העבודה שלו והיה שקוע בענייניו. מייד לאחר כניסתו למשרד, התקרב הנאשם למקום ישיבתו של המנוח, נעמד מולו, כיוון אליו את האקדח וממרחק קצר ביותר ירה לעברו מספר יריות, בכוונה להמיתו.

אחד מהקליעים שנורו על ידי הנאשם פגע במנוח, חדר לגופו בבית החזה מימין ופגע בלב, בריאות ובאיברים פנימיים נוספים.

לאחר הירי נמלט הנאשם בריצה מהמשרד והטמין את האקדח ופריטי לבוש, שהיו על גופו בעת הירי, ב"חניון דניאל" הנמצא לא רחוק מהמשרד. לאחר מכן חזר הנאשם במהירות לאזור המשרד.

כתוצאה מהירי נפצע המנוח אנושות, הובהל לביה"ח רמב"ם, שם נותח וטופל ללא הועיל, עד שנפטר מפציעתו. מותו של המנוח נגרם מנזק חמור ללב, בעקבות מעבר תעלת הקליע בריאות, בכבד, בטחול, בלבלב ובקיבה. בנוסף, נגרמו למנוח נזקים חמורים וקטלניים כשלעצמם בעקבות מעבר הקליע.

על פי הנטען בכתב האישום, במעשיו אלו, גרם הנאשם, בכוונה תחילה, למותו של המנוח לאחר שהחליט להמיתו והמיתו בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית את המנוח והכין את התחמושת והנשק שבהם המית את המנוח ושאותם החזיק, נשא והוביל בלא רשות על פי דין.

2.          הרקע:

המנוח, יליד 1963, היה הבעלים והמנהל של המשרד. בני משפחתו של המנוח מתגוררים בנצרת ומנהלים מספר עסקים בשכונת וואדי ניסנס (להלן: "הוואדי") בחיפה.

רביע חורי, הוא תושב הוואדי בחיפה והבעלים של חנות תכשיטים ברחוב חורי 11 בחיפה. בני משפחת חורי מתגוררים ומנהלים עסקים בוואדי.

בתקופה שקדמה לרציחתו של המנוח, היה המנוח נשוי ללינה, אחותו של רביע חורי. כתוצאה מכישלון הנישואים חזרה לינה להתגורר בבית הוריה ובני הזוג החלו לנהל הליכים משפטיים במטרה לסיים את נישואיהם.

מאז פרידת בני הזוג היו בני משפחת המנוח ובני משפחת חורי מסוכסכים ביניהם קשות והתרחשו ביניהם מספר תקריות אלימות.

הנאשם התגורר בילדותו בוואדי, הוא מכיר היטב את משפחת חורי והוא חבר של רביע חורי. הנאשם הכיר גם את המנוח ואת אחיו והיה מודע לקיומו של הסכסוך.

לגרסת התביעה וכמפורט בכתב האישום, זמן מה לפני הרצח, על רקע הסכסוך בין המשפחות נחלה וחורי, גמלה בליבו של הנאשם החלטה להמית את המנוח. במטרה לממש את החלטתו, הצטייד הנאשם באקדח מסוג CZמס' 66983 ובתחמושת לאקדח.

השתלשלות האירועים כפי שארעו מאוחר יותר, לפי הנטען, פורטה כאמור לעיל.

3.         תשובת הנאשם לכתב האישום:

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וכן טען "טענת אליבי", לפיה, בעת הארוע היה בבדיקה רפואית אצל הפסיכיאטר, ד"ר אמיל בירמן, מבית החולים רמב"ם בחיפה. בשלב מאוחר יותר, טען הנאשם טענה אחרת, לפיה, הוא הגיע לאזור הארוע בזמן שנביל ג'רוס רץ למרפאה (מיד לאחר שארע הרצח) וכי הוא התלווה אליו בדרכו להזעיק עזרה רפואית.

בישיבה מיום 30.9.03 (בעמ' 100), הודיע ב"כ הנאשם כי הוא חוזר בו מטענת האליבי מן הטעם שלא ניתן לדעת את השעה המדויקת בה ארע הרצח.

מאחר שטענת האליבי נזנחה על ידי הסניגור, אין צורך לפרט בענין הפרכתה, רק נאמר בתמצית כי שעת הרצח אינה שנויה במחלוקת וזאת לאור עדויותיהם של עדים רבים אשר העידו לגבי השעה בה ארע המקרה, וכן ניתן היה ללמוד על כך גם מדו"חות המשטרה ומד"א בהם צוינה שעת הדיווח - ת/106, ת/108, ת/125, ת/126, ת/128, ת/193.