הכרעת דין בתיק פ 4564/01

1.         אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

2.         ביום 20.6.01 הגישה המאשימה כתב אישום נגד הנאשם. כתב אישום מייחס לו עבירות של תקיפה בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירה של הדחה בחקירה בניגוד לסעיף 245 לחוק.

3.         למען הסדר יובהר כי בשולי הסיכומים של ב"כ המאשימה הבהיר התובע כי מבוקש להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק ולא בעבירות התקיפה שמצויינות בכתב האישום וזאת בעקבות פסיקה שניתנה לאחרונה בעניין עבירות תקיפה של מורים כלפי תלמידים. בנוסף, כאמור מבוקש להרשיעו בעבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245.

4.         במועדים הרלבנטיים לכתב האישום שימש הנאשם מורה לספרות בשפה הערבית ודת האיסלם בבית הספר איבן סינה בערוער (להלן:"בית הספר").

5.         המתלונן  מ.א. קטין יליד 1989 היה תלמיד כיתה ה' בבית הספר (להלן:"המתלונן").

6.         העובדות בכתב האישום מדברות על כך כי ביום 8.5.00, באחד מחדרי הלימוד, תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה אותו, באמצעות מקל, ברגלו ובידיו וכן היכה אותו, באמצעות ידו, בצווארו. כתוצאה מכך נחבל המתלונן ונגרם לו שטף דם ברגלו השמאלית.

7.         עוד נטען בכתב האישום כי ביום 9.5.00, ביום שלאחר האירוע, ניסה הנאשם להניע את התלמידים, שהיו עדי ראיה לאירוע, שלא לספר למשטרה אודות אירוע התקיפה ובמקום זאת למסור כי המתלונן נפל וכך נגרמו חבלותיו.

8.         מטעם התביעה העידה עדת תביעה מספר 1 - הקטינה מרים אבו ג'ויעד. כמו כן הוגשו בהסכמה ת/1 - מכתב שחרור של המתלונן מבית החולים, שמתייחס לע.ת. 5 ות/2 - אימרת הנאשם במשטרה מיום 23.11.00, מתייחסת לע.ת. 3. בישיבה מיום 27.6.02 ויתר ב"כ הנאשם על עדותו של ע.ת. 4. 

9.         ניסיונות התביעה להעיד את עד התביעה מספר 2, הוא המתלונן, לא צלחו הואיל והעד נמנע מלהגיע לבית המשפט וזאת חרף מאמצעי המשטרה באמצעות צווי הבאה.

10.        אשר לע.ת. 1, מרים ג'ועד הנ"ל היא נחקרה במשטרה כשלושה חודשים לאחר האירוע נשוא כתב האישום. מדובר בילדה שבעת האירוע הייתה בת 11, ויש חשיבות מבחינת אמינות העדות לגבותה מיד. גם עדותו של הנאשם לא נגבתה לאחר הגשת התלונה, אלא כעבור 6 חודשים !!! (על כך בהמשך). 

11.        מטעם ההגנה העידו הנאשם עצמו ועד הגנה מספר 2 - מר אלסאנע מוסה ששימש כמחנך הכיתה בה למדו המתלונן ועדת התביעה מספר 1. 

12.        כתב האישום הוגש רק ביום 20.6.01, כשנה לאחר האירוע ושמיעת ראיות התביעה בבית המשפט התקיימו לאחר שלוש שנים מיום האירוע.

13.                    לעניין עדותה של ע.ת. מס' 1 מתעוררות מס' שאלות:

האם היתה עדת ראיה לאירוע כולו, לחלק ממנו או שמא מדובר בעדות שמיעה ?

העדה מספקת מספר גרסאות. בתחילה בתשובה לשאלת הסניגור אם מוחמד אמר לה שאימן הרביץ לו היא עונה " מחמד לא סיפר לי, אני ראיתי" ( עמוד 8 מול שורה 7). לאחר מכן היא מספרת שאימן הרביץ למתלונן ברגליים. את זה, לדבריה, ראתה. בתשובה לשאלה נוספת של הסניגור: " מי אמר לה להגיד שאימן הרביץ לו על הצוואר " עונה העדה " אחמד אמר לי שהרביץ לו על הצוואר כי אני הייתי עסוקה בעבודות בית " (עמוד 8 שורה 26-27 לפרוטוקול). בהמשך אומרת העדה " אני ראיתי אותו מרביץ ברגלים " אך בהמשך אותו משפט מוסיפה העדה ואומרת " התלמידים בכיתה אמרו לי שאימן מרביץ למוחמד על הרגליים " (עמוד 8 שורה 28-29 לפרוטוקול). באמירה נוספת מספרת העדה כי מרים ג'רבה (תלמידה אחרת ובת דודה של ע.ת. 1) " באה מבחוץ וסיפרה לי שאימן מרביץ למוחמד " (עמוד 9 שורה 26 לפרוטוקול). בחקירה החוזרת אומרת העדה " לא ראיתי את זה מההתחלה אלא רק אחרי שבת דודה שלי אמרה לי " (עמוד 10 שורה 5 לפרוטוקול).

14.                    מכל המקובץ עולה האפשרות כי העדה הייתה עדת ראיה רק לחלק מהאירוע והחלק הנותר הושלם באמצעות עדות מפי השמועה כפי שסיפרו לה המתלונן ובת דודתה, מרים ג'רבה. זאת ועוד, העדה מספקת מספר גירסאות שאינן מתיישבות אחת עם השניה. יצויין כי מרים ג'רבה היא בת הדודה של העדה, למדה עם העדה ועם המתלונן באותה כיתה ולכאורה הייתה עדת ראיה לאירועים. עדה זו לא זומנה להעיד.

15.                    במה השתמש הנאשם לתקיפת המתלונן ?

בחקירה הראשית מספרת העדה "הוא הרביץ לו עם מקל של תאנים " (עמוד 6 שורה 7 לפרוטוקול) הכיצד ידעה כי במקל של תאנים מדובר? בחקירה הנגדית מספרת העדה "אני ראיתי את המקל, הוא דומה למקל של תאנים. מוחמד אמר שזה מקל של תאנים " (עמוד 6 שורה 19 לפרוטוקול). ילדה בת 11 אשר ראתה, לפי דבריה לעיל, את אירוע התקיפה רק בחלקו, לא סביר שתזהה את סוג המקל ששימש לתקיפת הנאשם אלא אם כן תודרכה מראש בטרם מתן עדותה.

16.                    האם נעזר הנאשם בקביים ?