הכרעת דין בתיק פ 4418/06

תמצית כתב האישום

1.      הנאשמת עבדה בשנים 1996 - 2006, כסייעת ופקידה של רופא השיניים ד"ר א. ב. (להלן ב' או מתלונן) במרפאתו בגבעתיים (להלן המרפאה). היא מואשמת בכך שבתקופה שבין 2002 עד 2003, גנבה ממנו סכומי כסף כמפורט להלן.  העבירה המיוחסת לה, גניבה ממעביד לפי סעיף 391 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

2.      הנאשמת הייתה אחראית, בין היתר, על גביית כספים מלקוחות המרפאה עבור טיפולי השיניים. לפי הנטען, היא קבלה לידיה שיקים ומזומנים, אך לא העבירה אותם לב' ונטלה אותם לעצמה.

3.      כתב האישום מפרט שמותיהם של שלושה לקוחות מהם קיבלה הנאשמת תשלומים בשיקים ובמזומן עבור ב' ואת סכומי הכסף שגנבה:

-          ממנחם רוזנברג (להלן מנחם) קיבלה במועדים 22.12.02 ו- 24.12.02 שני שיקים על סך 2,500 ש"ח 10,000 ש"ח.

-          מגלית טרוזמן (להלן גלית) קיבלה במועדים 26.3.03, 28.3.03 ו- 2.6.03

3 שיקים בסך 1,000 ש"ח, 1,500 ש"ח ו-2,000 ש"ח.

-          ממילנה פוליאקוב (להלן מלינה) קיבלה במועדים 17.7.02, 2.9.02, 2.9.02, 4.9.02, 9.10.02 ו- 30.10.02 כספים במזומן בסך 5000 ש"ח, 800 ש"ח + 100$,  4,850 ש"ח, 200 ש"ח, 4,000 ש"ח ו-1,000$.

-          השיקים והכסף המזומן אותם גנבה הנאשמת, מסתכמים ב- 37,057 ש"ח.

4.      במעמד קבלת השיקים ממנחם וגלית, ביקשה מהם הנאשמת שלא למלא שם המוטב וזאת מתוך כוונה להשתמש בהם לצרכיה. שיק בסך 10,000 ש"ח שניתן לה על ידי מנחם, הפקידה בחשבון הבנק של בנה עידן סגל, שיק בסך 1,500ש"ח שניתן על ידי גלית, הסבה לאדם אחר. שאר ההמחאות נפדו על ידה ואת הכסף המזומן שלשלה לכיסה. כך נהגה גם בכספים שקיבלה ממלינה.

5.      תגובת הנאשמת לכתב האישום:

הנאשמת מאשרת שגבתה כספים מהלקוחות אך טוענת שפעלה אך ורק לפי הנחיות שקיבלה מב'. את הכספים העבירה אליו, וחלקם לפי הוראותיו, נשארו בידה כתשלום משכורתה. ועוד טוענת הנאשמת כי קבלת שיקים  מלקוחות ללא שם מוטב, היה לפי הוראות המתלונן ולמטרת העלמות מס.

באשר להפקדת שיקים בחשבון בנה, היא מאשרת שנהגה כך, ולא רק לגבי השיק שקיבלה ממנחם, אולם גם זאת לבקשת ב', בהסכמת הלקוחות ולשם העלמות מס. הכספים שהופקדו בחשבון הבן, נמסרו בחלקם למתלונן ובחלקם שימשו לתשלום משכורתה.

הנאשמת כופרת אפוא במיוחס לה וטוענת שכל מעשיה היו בידיעת המתלונן ולפי הוראותיו וכן בידיעת הלקוחות שזכו להנחות בתשלום תמורת שיתוף הפעולה עם הרופא.

השאלה שבמחלוקת היא, האם הנאשמת גנבה את הכספים או שפעלה, כטענתה, לפי הוראות שקיבלה מב' שהשתמש בשרותיה לצורך העלמת מסים.

ראיות התביעה

עדות המתלונן:

6. המתלונן הינו רופא שיניים בעל ותק של כ- 15 שנה. הנאשמת עבדה במרפאתו  כסייעת במשך 7 שנים.

ד"ר ב' תיאר את נוהלי העבודה שהיו נהוגים בתקופת העסקתה של הנאשמת ואת חלוקת התפקידים שהתגבשה ביניהם. ב' בחר להתמקד בהיבט הרפואי- טיפולי והטיל על הנאשמת, לאחר שעמד על כישוריה, לטפל בנוסף לעבודתה כסייעת, בענייני המנהלה כולל גביית כספים מלקוחות.

בפועל, מטופל שהגיע למרפאה, נבדק על ידו והוא הכין עבורו תכנית טיפול והצעת מחיר. הסייעת טיפלה בגביית הכספים, כולל פריסת החיוב  לתשלומים. בדרך כלל, ענייני התשלום הוסדרו בחדר נפרד מחדר הטיפולים ששימש כמשרד, מול הנאשמת, כשהרופא ממשיך לעבוד בחדר הטיפולים. הוסיף ואמר העד כי מדי פעם בדק את מצב התשלומים של המטופלים וכך מצא שמלינה חייבת 4,000 ש"ח  אותם הורה לנאשמת לגבות, כפי שיפורט להלן.