הכרעת דין בתיק פ 433/01

1.         כנגד הנאשם, יוסף בן עבד עכאוי, הוגש כתב אישום מתוקן בתיק זה ובו חלק כללי וארבעה אישומים.

            בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי במהלך שנות השמונים רכש הנאשם מפלוני תעודות הסמכה לתארים בוגר בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, בוגר פסיכולוגיה  ומתמטיקה מאוניברסיטת חיפה ומוסמך בפסיכולוגיה חינוכית קלינית של הילד מאוניברסיטת בר-אילן, ביודעו כי תעודות הסמכה אלה מזוייפות.

            נטען כי הנאשם לא למד ולא הוסמך לתארים אלה באוניברסיטאות הנזכרות לעיל, ורכש תמורת תשלום, ביודעין, תעודות מזוייפות.

            עוד נטען, כי ב- 21.7.87 נרשם הנאשם בפנקס הפסיכולוגים (מ.ר. 2749) במירמה, בהציגו את תעודת המוסמך, וכי על סמך רישום זה בפנקס הפסיכולוגים שהושג במירמה, הציג עצמו בתאריכים שונים כפסיכולוג וערך פעולות אבחון, ייעוץ ומתן חוות דעת במספר רב של מקרים.

            באישום הראשון נטען כי ב- 30.8.98 פורסם מכרז מס' 143/98 מטעם משרד העבודה והרווחה להפעלת מרכז אבחון להורים וילדים, כי הנאשם השתתף במכרז ובהצעתו ציין במירמה כי הוא פסיכולוג ומוסמך המחלקה לפסיכולוגיה מגמה קלינית חינוכית של הילד באוניברסיטת בר-אילן, וצירף להצעתו את תעודת הרישום בפנקס הפסיכולוגים ותעודת המוסמך. נטען כי הנאשם הגיש מסמכים אלה ביודעו כי לא הוסמך כפסיכולוג כדין, כי תעודת המוסמך היא מזוייפת והרישום בפנקס הפסיכולוגים הושג במירמה.

            על סמך המסמכים המזוייפים אותם צירף להצעתו, זכה הנאשם במכרז והתקשר ב- 19.7.00 בחוזה עם משרד העבודה והרווחה להפעלת מרכז האבחון.

            נטען כי במעשים אלה הציג עצמו הנאשם במירמה כפסיכולוג בהשתמשו במסמכים מזוייפים, על מנת לזכות במכרז משרד העבודה והרווחה וזאת, בנסיבות מחמירות המתבטאות בהיות המירמה והזיוף כרוכים בשימוש בתעודות הסמכה מזוייפות ובהיותם חוליה בשרשרת ארוכה של מעשי מירמה, זיוף והתחזות, שביצע הנאשם.

            באישום השני נטען כנגד הנאשם כי במהלך שנת 1999 פורסם מכרז מס' 152/99 מטעם משרד העבודה והרווחה למתן שירותי אבחון בתחום הפסיכולוגיה. ב- 22.11.99 הגיש הנאשם טפסי השתתפות במכרז ובהצעתו ציין במירמה כי הוא פסיכולוג ומוסמך המחלקה לפסיכולוגיה מגמה קלינית חינוכית של הילד באוניברסיטת בר-אילן, וצירף להצעתו את תעודת הרישום בפנקס הפסיכולוגים ותעודת המוסמך.

            נטען כי הנאשם הגיש מסמכים אלה ביודעו כי לא הוסמך כפסיכולוג כדין, כי תעודת המוסמך היא מזוייפת והרישום בפנקס הפסיכולוגים הושג במירמה.

            על סמך המסמכים המזוייפים שצירף להצעתו, זכה הנאשם על פי מכתב משרד העבודה מיום 19.1.00.

            נטען כי במעשים האמורים הציג עצמו הנאשם במירמה כפסיכולוג, בהשתמשו במסמכים מזוייפים על מנת לזכות במכרז משרד העבודה והרווחה, וזאת, בנסיבות מחמירות המתבטאות בהיות המירמה והזיוף כרוכים בשימוש בתעודות הסמכה מזוייפות ובהיותם חוליה בשרשרת ארוכה של מעשי מירמה, זיוף והתחזות, שביצע הנאשם.

            באישום השלישי נטען כי במועד שאינו ידוע לתביעה, בשנת 2001, הופנו בני הזוג ז.א.ח ו- א.א.ח על ידי המחלקה לשירותים חברתיים בעירית עכו לנאשם, שהציג עצמו כפסיכולוג מוסמך, על מנת שיתן חוות דעת באשר למסוגלותם ההורית בקשר להליך שהתקיים בפני בית הדין השרעי ובתמורה לתשלום בסך 6,000 ש"ח ממשרד הרווחה.

            ב- 6.6.01 הגיש הנאשם לבית הדין השרעי חוות דעתו. בכותרתו של כל דף בחוות הדעת נכתב "דר' עכאוי יוסף - פסיכולוג מספר רשיון 2749".

            בפרטי השכלתו ציין הנאשם בין היתר: בעל תואר BA בפסיכולוגיה וסוציולגיה מאוניברסיטת תל-אביב, בעל תואר MA בפסיכולוגיה קלינית-חינוכית של הילד מאוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר Bh.D (צ.ל. Ph.D) בפסיכולוגיה חינוכית, חלקו מאוניברסיטת בר-אילן והשלמתו מאוניברסיטת Ion Careagna במולדובה.

            נטען כי הנאשם ידע כי לא למד ולא הוסמך לתארי הבוגר והמוסמך הנ"ל וכי לא התחיל ללמוד לתואר דוקטור באונ' בר-אילן.

            בפרטי ביצוע הבדיקה ציין הנאשם כי לשם חיבור הדו"ח ביצע בדיקה פרטנית לכל אחד מהנבדקים במספר שלבים ובמספר בדיקות, הן בקליניקה והן באגף לשירותים חברתיים. הנאשם לא ביצע בדיקות אלה בפועל אלא שוחח עם הנבדקים בביתם, כפעמיים בלבד.

            נטען כי במעשיו האמורים השתמש הנאשם במסמכים ביודעו שהם מזוייפים, על מנת שיוכל לערוך פעולות אבחון כפסיכולוג. זאת, בנסיבות מחמירות המתבטאות בכך שהנאשם הפר את האמון שניתן בו על ידי בית הדין, שירותי הרווחה והמאובחנים. כן מסר הנאשם בבית הדין, תצהיר שקרי, בו הציג עצמו כבעל תארים אותם לא קיבל כדין, ושיקר בנוגע לבדיקות שערך, זאת, על מנת לזכות בתמורה כספית.

            באישום הרביעי נטען כי ב- 6 מועדים שונים - ארבעה מהם בשנת 1994, אחד בשנת 1995 ואחד בשנת 1996, ערך הנאשם בדיקות ל- 6 קטינים ולאחריהן הגיש חוות דעת לשירות הפסיכולוגי חינוכי בעירית עכו.

            הנאשם הועסק על ידי עירית עכו בעקבות התחזותו כפסיכולוג. בחוות דעת אלה קבע הנאשם את עתידם של הקטינים במערכת החינוך מבלי שהוסמך כפסיכולוג כדין.