הכרעת דין בתיק פ 4212/03

כתב אישום זה מוגש כנגד הנאשמת ומייחס לה עבירה של השלכת פסולת ("חומר מסוכן") ברשות הרבים, בניגוד לסעיפים 2 ו-13(ג) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, בשילוב עם סעיף 1 והתוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

העובדות כפי שהובאו בכתב האישום הן שבתאריך 28/2/03, סמוך לשעה 16:30, ברחוב חלוצי התעשייה - קרית חיים בחיפה ,סמוך לבית מס' 120, הזרימה הנאשמת פסולת נוזלית מסוג סולר ("חומר מסוכן") ממשאבת סולר שבתחום מתקני הנאשמת, לרשות הרבים.

 הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום.

העידו מטעם המאשימה מר עבד מחאמיד, שהינו מרכז המשטרה הירוקה במחוז חיפה ואחראי על עניין הפיקוח והאכיפה שלה . כמו כן העיד מר עמירם עמירם, מפקח אזורי של קרית חיים וקריות בעירית חיפה.

מטעם ההגנה העיד מר אילן שטסל , מנכ"ל החברה - הנאשמת.

עיינתי בעדויות, סיכומים והמסמכים שהוגשו ואני מחליט לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

אין מחלוקת שהיו שם שלוליות : אחת מהם בתוך מתחם המפעל ושתיים מחוצה לו באזור המוגדר כרשות הרבים, אשר רואים אותם בתמונה ,שסומנה  ת/7.

עדי התביעה טענו שהיתה גלישה של סולר ממשאבת סולר שהיתה במתחם העסק לכביש ברשות הרבים . מר מחאמיד העיד שבשיחתו עם מר מוחמד זבידאת ,שהיה מנהל המשמרת במפעל בתאריך הרלוונטי,  הסביר מר זבידאת שהסולר גלש כתוצאה מפיצוץ בצינור וזה מה שנרשם גם כן בדו"ח ,שסומן ב ת/2 . עדות זו לא יכולה ללמד על אמיתות תוכן האמירה והיא תצוין רק לעצם אמירתה , אחרת תחשב לעדות שמיעה ולא תהיה קבילה . בהמשך לעדות השיב לשאלות בעמ' 6-7:

ש. "לא ראית סולר היוצא מהמיכלים לקרקע "

ת. "לא. את הזרימה עצמה מהפיצוץ של הצינור לא."

ש. "ראית פיצוץ של צינור."

ת. "הדו"ח נרשם בעקבות זה שבדקתי את מקור הסולר ולא ראיתי את הפיצוץ עצמו"

גם בעדותו של מר עמירם ציין בעמ' 10 " שהעובד (והכוונה למר זבידאת) אמר שיש להם פיצוץ בצנרת , זה מתועד גם בדו"ח ", אבל בעמ' 13 בעדות שלו מציין : "...עבד שוחח עם זבידאת, הייתי איתו ביחד. הוא ניהל את השאלות.... לא זוכר אם בערבית". מר עמירם לא ציין שהוא מבין ערבית אז איך יכול שהוא הבין שמר זובידאת אמר שיש פיצוץ בצינור אם לא זוכר באיזה שפה דובר.

והמעניין גם כן שמר עמירם לא הזכיר את העניין של מסירת מספר הטלפון של מנכ"ל החברה ע"י מר זבידאת למר מחאמיד , למרות שהוא היה לידו.

שני עדי התביעה מציינים שמר זבידאת אמר שהיה פיצוץ ועם זאת לא הזמינו אותו לעדות למרות שידוע שעצם אמירתם שמשפט זה נאמר אינו עוזר באימות הטענה שהיה פיצוץ בצינור.

גם כן התביעה מסתמכת על הזיהוי של עדי התביעה לחומר שנמצא בשלוליות, אכן המחלוקת בנוגע לצבע של החומר אינה משמעותית הרבה כי הרקע לא נקי הרי מדובר על הכביש, ואכן עצם היות החומר אינו שקוף או בלי צבע אינה מלמדת על זה שאין מדובר בסולר. אבל גם עצם זיהוי החומר באמצעות הריח האופייני שלו גם כן אינו מלמד שמדובר על כמות סולר שהוזרמה , יתכן ומדובר על כמות סולר מזערית בתוך השלוליות שאינם מהמיכל. במיוחד לאור התשובות שנתנו לשאלה בנוגע לכמות הסולר :

בעמ' 8 - עדות של מר מחאמיד -

ש. "מה הכמות של הסולר שמצאת בתוך השלוליות"

ת.  "אני לא יכול להעריך את הכמות"