הכרעת דין בתיק פ 4129/05

בעקבות מידע מודיעיני יצאה ניידת משטרתית ביום 10.8.05 (להלן: "יום האירוע"), לעיר מגוריו של הנאשם, כשבתוכה נסעו השוטרים שלמה עטר, (להלן: "עטר") הדר נבון, (להלן: "נבון") , יואב יעקב, (להלן: "יעקב") ועידו ליין, (להלן "עידו") (וכולם ביחד להלן: "השוטרים"), במטרה לאתרו ולעצור אותו.

העובדות שבכתב האישום

ביום האירוע החזיק, נשא והוביל הנאשם, נשק מסוג אקדח ברטה 9 מ"מ, (להלן "האקדח"), ובו מחסנית עם 5 כדורי 9 מ"מ, מבלי שהיה ברשותו היתר כדין. האקדח סוגל לירות כדור ולהמית אדם כשהמחסנית והכדורים מהווים אבזר ותחמושת.

השוטרים הגיעו בשעה 17:45, למקום, שסמוך לו התקיימה חתונה, בה השתתף הנאשם ופנו אליו וביקשוהו להזדהות. לאחר שהנאשם מסר פרטיו, הוא נתבקש על ידם להתלוות אליהם. הנאשם סרב והחל להימלט בריצה מהמקום, בכוונה להכשילם ולהפריע להם למלא את תפקידם עפ"י דין.

מייד החלו עטר, יעקב ועידו לרדוף אחריו, כשהם קוראים לו לעצור. הנאשם רץ בירידה והשוטרים בעקבותיו, עד שהגיע לקיר בית ובלם את עצמו בשתי ידיו על קיר הגדר והושיט את ידו לאקדח. בתגובה הורה לו יעקב לעצור, תוך שהוא שולף את אקדחו ויורה באוויר.

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם המשיך להימלט מהמקום כשהשוטרים בעקבותיו, עד שהחליק, נפל על פניו ונשכב על הקרקע, אך קודם לכן, הוא הצליח להשליך את האקדח, במעשהו זה התכוון הנאשם למנוע או להכשיל הליך שיפוטי ולהעלים ראיות.

לאחר מעצרו, תקף הנאשם את עטר ויעקב, בכך שנגח בחזהו של עטר, נשך את יעקב בצד שמאל בראשו. הנאשם קלל את עטר, יעקב ועידו ואמר כי "סימן את שלושתם וירצח אותם"  ו- " חבל שלא ירה בו כשיכול היה לעשות כן". 

במעשים הנ"ל, החזיק הנאשם, נשא והוביל נשק ותחמושת, ללא רשות על פי דין ובכך ביצע עבירה של החזקת נשק ותחמושת - עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין), נשיאה והובלת נשק ותחמושת - עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, נמלט מהשוטרים בכוונה להפריע להם למלא את תפקידם כחוק ולהכשילם ובכך הוא עבר עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין,  תקף שוטר בעת מילוי תפקידו, מתוך כוונה להכשיל את השוטר במילוי תפקידו ובמעשהו זה הוא עבר עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי 274 לחוק העונשין, איים הנאשם על השוטרים כי יפגע שלא כדין בגופם, בכוונה להפחידם ובכך הוא עבר עבירה של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובסוף מעשיו הוא זרק את האקדח בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי וביצע עבירה של שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

תשובת הנאשם לאישום

בתשובת הנאשם לאישום, בישיבה מיום 5.9.05, מסר ב"כ הנאשם כי:

"הנאשם מודה בהחזקת נשק ביודעו שהוא לא תקין כך שבחתונה שהייתה בכפר עררה (צ.ל. ערערה - כ.ס.) מישהו מסר לנאשם את הנשק הלא תקין ואמר לו שאינו תקין.

הנאשם הודה שקיבל אותו ממנו.

הנאשם מודה שברח מהשוטרים.

לאחר שהוא נעצר על ידי השוטרים, השוטרים אזקו אותו כאשר פניו כלפי מטה, דרכו על הגב שלו ומשכו אותו בכח וגרמו לו לשבר בשתי ידיו (2 ידיו של הנאשם בגבס).

הנאשם לא תקף את השוטרים אלא להיפך - הוגשה תלונה למח"ש.

יש לנו טענות זוטא ואני טוען נגד קבילות הודעת הנאשם במשטרה.

לטענתו הושתלו שורות בכך שמשתמע שהנאשם מודה בכל העובדות וכך לא היה. לנאשם הוצע למסור בכתב שהוא מוותר ויכתוב מכתב שהשוטרים לא תקפו אותו והתיק לא יגיע לפה. יש לו תנאי של תקיפת שוטרים 24 חודשים והם ניסו ללחוץ עליו בעניין. אני גם נוכחתי בדיון שהיה בין החוקר אלי חן לנאשם.".

קריאת סיכומיו של הנאשם מראה כי הוא לא שב לטענת הזוטא או "השתלת שורות". לי נראה כי הוא זנח אותה ומכאן שאין צורך לשוב ולבחון טענה זו.

ראיות המאשימה

הנאשם בסופו של יום לא חלק על העובדות של החזקת האקדח, המחסנית והכדורים, נשיאתו והובלתו, ללא היתר כדין. כמו כן, הוא לא חלק על כך שהוא נמלט מהמקום לאחר שנתבקש להזדהות ושבמהלך המרדף אחריו הוא זרק את האקדח כדי להעלים ראיות.